שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיית שבת י״ח: – כ׳.,
חילוקי הראשונים בגדי ועוף vs שור,
חקירה בטוח בטיט,
גדרי קרימת פנים ופשטיד״א,
סוגיית רדייה ואכלם לאלתר
נושא : שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ד · 9 סעיפים
בסיס תלמודי: שבת י״ח: – כ׳. · רמב״ם הל' שבת פ״ג
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — שבת י״ח: וגדרי השהייה לצלי
- מחלוקת גדי ועוף vs שור ועז — שורש החילוק
- חקירת טוח בטיט — סימן או מציאות
- סעיף ב' — צלי על הגחלים : ירידת ההיתר של גדי
- פירות שנאכלים חיים — סעיף ד'
- גדר קרימת פנים — סעיף ה'
- פשטיד״א ופלאדי״ן — תלת תנאי
- רדייה ואכל לאלתר — סעיף ה' מורחב
- סוגיית סקילה ורדייה כדי שלא יבא לידי איסור — סעיף ו'
- תנורים שלנו ומראית עין — סעיף ז'
- עססיות ותורמוסין — סעיף ח' וחידוש "לאכלם לאלתר"
- נפקא מינות פרקטיות מודרניות — רוטיסרי, תנור פת, סלואו קוקר
📜 מקור השולחן ערוך — 9 סעיפים (נבחרים)
אַף עַל פִּי שֶׁבָּשָׂר חַי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ — הָנֵי מִילֵי בִּקְדֵרָה. אֲבָל בְּצָלִי שֶׁאֵצֶל הָאֵשׁ — אָסוּר... וְהָנֵי מִילֵי בְּשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז ; אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וָעוֹף — מֻתָּר... וְאִם הוּא בְּתַנּוּר וְטָח פִּיו בְּטִיט — הַכֹּל מֻתָּר.
1. הקדמת הסוגיא — שבת י״ח: וצלי
(שבת י״ח:)
החילוק היסודי בין רנ״ג לרנ״ד : בסימן רנ״ג עסקנו בבישול בקדירה — חום עקיף דרך נוזל. כאן אנו עוסקים בצלי — חום ישיר, ללא נוזל מתווך. הצלי מהיר יותר וחום העצים נכנס ישירות לבשר. לכן יש כאן חששות נוספים שלא היו בקדירה.
2. מחלוקת גדי ועוף vs שור ועז — שורש החילוק
חקירה בחילוק :
- אופן א — אובייקטיבי-טכני : בשר רך (גדי, עוף) מתבשל מהר וחתייה תגרום לשריפה ; בשר קשה (שור) צריך זמן ארוך, וחתייה תועיל. החילוק נובע מתכונת הבשר עצמה.
- אופן ב — סובייקטיבי-מסיח דעת : אדם המשהה גדי על האש אינו מתעניין במהירות הבישול כי הוא יודע שזה ייגמר ; אבל אדם המשהה שור — מתעניין כי השור עוד לא ייגמר. החילוק הוא בכוונת השם הבישול.
הרמב״ם (פ״ג מהל' שבת ה״ג-ה״ד) — אופן ב : מסיח דעתו (תוצאה פסיכולוגית מהמצב). הב״י (סימן רנ״ד) פוסק כרמב״ם.
נפקא מינה :
- גדי גדול וטמון : אופן א — מותר (תכונת הבשר). אופן ב — שאלה אם המבשל באמת מסיח דעתו.
- בשר רך אבל גדול (שלם) : אופן א — מותר. אופן ב — לפעמים אסור אם הוא ער לסיכון. הרמ״א (מהמרדכי) מתיר גוף שלם — נטיה כאופן א.
3. חקירת טוח בטיט — סימן או מציאות
חקירה : מהו גדר הוראת ההיתר של "טוח בטיט" ?
- אופן א — מציאות : פתיחת התנור הטוח גורמת בפועל לקירור ולקילקול הצלי. לכן באמת אין רצון לחתות.
- אופן ב — סימן : פעולת הטיוח היא פעולת סיום סמנטית — האדם הוא המכריז שגמר. לכן מסיח דעת.
הר״ן והט״ז נוטים לאופן ב — אם הטיוח נעשה בכוונת היסח דעת, גם אם בפועל אין קלקול — חל ההיתר. פלוגתא חשובה לתנור מודרני.
4. סעיף ב' — צלי על הגחלים : ירידת ההיתר של גדי
קושיא : מדוע על הגחלים נופל ההיתר של גדי, אם הוא מצד שני התקין אובייקטיבי (אופן א) ?
תירוץ : הקובע אינו תכונת הבשר — אלא הכוונה של מי שמשהה. מי שמניח גדי אצל האש — מתכוון להגן על הבשר ; מי שמניח על הגחלים — מסכים מראש לסיכון של חרך. לכן ההיתר לא חל. זוהי תמיכה לאופן ב — סובייקטיבי.
5. פירות שנאכלים חיים — סעיף ד'
שני סייגים :
- לא לחזור הכיסוי בשבת — כי כיסוי תנור הוא מבשל גמור.
- לא להוסיף — אותו טעם.
6. גדר קרימת פנים — סעיף ה'
חקירה : מהו גדר "קרימת פנים" ?
- אופן א — קולוגי : סימן שהפת התחילה להיאפות באופן בלתי הפיך. שיעור = שווי-ערך מאכל בן דרוסאי לפת.
- אופן ב — מציאותי : הקרום מונע מהפת לקבל יותר חום ; לכן אם הקרום נוצר, הפת אינה זקוקה עוד לחיתוי.
הרמב״ם (פ״ג ה״ח) — מצריך קרום ברור על שני הצדדים. כאן יש מקום לטעון אופן ב — כיסוי פיזי.
7. פשטיד״א ופלאדי״ן — תלת תנאי
- קרום למעלה ולמטה (שני הצדדים)
- מילוי מתבשל כמאכל בן דרוסאי
8. רדייה ואכל לאלתר — סעיף ה' מורחב
3 שאלות בסעיף :
- למה דווקא 3 סעודות ולא יותר ?
- למה דווקא במצב שוגג ?
- למה דווקא בסכין ולא במרדה ?
תשובות :
- 3 סעודות : חיוב סעודת שבת מהתורה (3 סעודות). מותר אכן לעבור על איסור רדייה (דרבנן) כדי לקיים מצוה (3 סעודות).
- שוגג : במזיד אסור — קנס. בשוגג, רק 3 סעודות.
- בסכין : שינוי מדרך החול — להראות שזה לא אופן רגיל של הוצאת פת.
9. סוגיית סקילה ורדייה — סעיף ו'
יסוד : "מותר לעשות איסור קל כדי שלא יבא לידי איסור חמור" — עיקרון נדיר אבל קיים. כאן : עבירת רדייה (דרבנן, אסון פסיק) מותרת כדי למנוע איסור אפייה (דאורייתא, סקילה) שיהיה אם הפת תיאפה.
קושיא : מדוע לא נחיל את העיקרון "אומרים לאדם חטא קודם שיחטא חברך" ?
תירוץ : כאן הוא עצמו זה שהביא לידי איסור — אז עליו להציל את עצמו. אם זה היה אדם אחר, לא היה ההיתר.
10. תנורים שלנו ומראית עין — סעיף ז'
11. עססיות ותורמוסין — סעיף ח' וחידוש "לאכלם לאלתר"
יסוד החידוש : אין נוסחה מכנית של "חי לגמרי = מותר". ההיתר חי לגמרי בסימן רנ״ג מתבסס על היסח דעת — שהאדם לא ימהר את הבישול. אבל אם דעתו לאכלם לאלתר — היסח דעת לא יחול, כי האדם מצפה לבישול מהיר ויהיה מוכן לחתות. לכן עססיות ותורמוסין נחשבים כתבשיל שהתחיל ולא נגמר — ואסור להשהותם.
חשיבות מודרנית : סעיף ח' הוא מקור החובה לוודא שהמיוחזת הופעלה מספיק זמן לפני שבת. לא די לסמוך על "חי לגמרי" — אם דעת המבשל לאכלם בלילה / בבוקר מוקדם, החששות חוזרים.
12. נפקא מינות פרקטיות מודרניות
1. רוטיסרי / תנור מצב שבת עם עוף : עוף = גדי לעניין הסימן. תנור מצב שבת = טוח בטיט (אין השפעה אקטיבית). מותר לכתחילה.
2. תנור מצב שבת עם בקר/שור : בקר = שור. מצב שבת = טוח בטיט → מותר. אם הצורך לפתוח קיים בשבת — מצריך עיון בכוונה (אופן א vs ב).
3. הוצאת מאכל מתנור בשבת : בסכין או מזלג — מותר. בכף-עוגה או בפלא של עץ — דמי לעובדא דחול ויש להחמיר.
4. סלואו קוקר עם עדשים/תורמוסין : סעיף ח' חל ישירות. חייב להגיע לכל-הפחות בן דרוסאי לפני שבת. קישור לתיקון של P1 הקודם בסימן רנ״ג סעיף 8 (הסלואו קוקר).
5. בייגלך קפואים בתנור לפני שבת : צריך קרימת פנים לפני שבת. אם המייקרוגל יוצא — אסור (לא עובר באמת בתנור). פתרון : הניחו במצב שבת מספיק זמן.
6. פיצה / פלאדי״ן : בעיה כפולה — קרום (למעלה ולמטה) + מילוי בן דרוסאי. אסור להחזיק את הפיצה בתנור בלי קרום מלא לפני שבת.
7. קומקום חשמלי / מיחם להגיע לרתיחה אחרי שבת : סעיף ט' חל ישירות. אם הקומקום עוד לא הספיק לרתוח לפני שבת — איסור. צריך לרתוח לגמרי לפני.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).