שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיית שבת כ׳.,
חקירה בגדר "שלהבת עולה מאליה",
חששות חיתוי והנעת עצים,
מחלוקת היש אומרים בקנים אגודות וגרעיני תמרים
נושא : שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ה · 3 סעיפים
בסיס תלמודי: שבת כ׳. · רמב״ם הל' שבת פ״ג ה״י
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — משנה ובריתא, שבת כ׳.
- חקירת "שלהבת עולה מאליה" — סימן או מציאות
- חששות חיתוי והנעת עצים — שתי גזירות נפרדות
- גדר "רוב עוביו ורוב הקיפו" בעץ יחידי
- היסח דעת בפחמין — סעיף ב'
- חילוק מפוזר vs אגוד — סעיף ג' והיש אומרים בהיפך
- השוואה לסימנים רנ״ב–רנ״ד — שלוש גזירות חיתוי
- בועה לשעה ובערב שבת — חידוש האחרונים
- נפקא מינות פרקטיות מודרניות — נרות, פלאטה, תנור שבת
📜 מקור השולחן ערוך — 3 סעיפים
אֵין עוֹשִׂין מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה עַד שֶׁיַּצִּית בָּהֶם הָאוֹר בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלִי סִיּוּעַ עֵצִים אֲחֵרִים... וְאִם לֹא הוּדְלְקָה כָל כָּךְ אָסוּר לֵיהָנוֹת בָּהּ בְּשַׁבָּת — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בָּהּ וְיָנִיד הָעֵצִים.
1. הקדמת הסוגיא — משנה ובריתא, שבת כ׳.
(שבת כ׳.)
שורש הסוגיא : המשנה כבר נוקטת את העיקרון — "אלא כדי שיצית האור ברובן". כלומר : צריך שעיקר הדלק (רוב המחזור) יהיה כבר נדלק לפני שבת. הב״י (סימן רנ״ה) מפרש "ברובן" כשני משמעויות יחד : (א) רוב המדורה כשמדובר במספר עצים ; (ב) רוב העץ עצמו (עוביו והקיפו) כשמדובר בעץ יחידי.
2. חקירת "שלהבת עולה מאליה" — סימן או מציאות
חקירה במונח "שלהבת עולה מאליה" :
- אופן א — מציאותי : זוהי תיאור פיזי של מצב ההצתה. הבדיקה — אם נסיר את האש המסייעת, האם הלהבה ממשיכה מעצמה ? אם כן — הרי השלהבת עולה מאליה. אם לא — לא.
- אופן ב — סימני : זהו סימן שעיקר ההצתה הסתיים, והאדם מסיח דעתו מההצתה. כלומר — לא חשוב הפיזיקה, אלא תפיסת המצתת.
הר״ן והרשב״א — מצרפים לאופן א גם רכיב סימני : עיקר העניין הוא היסח דעת. ולכן בפחמין — שמדליקים והולכים מעצמם — אופן א מסתפק בכמות מינימלית, ואופן ב יסביר את ההיתר ביתר ברור.
נפקא מינה :
- נר חשמל / להבה כימית : אופן א — אם הלהבה אכן עולה מאליה (הזרם החשמלי, הסוללה, הלחץ המכני) — מותר. אופן ב — אולי אסור כי לא נעשתה פעולת הצתה גמורה.
- פלאטה חשמלית : אופן א — חום קבוע = שלהבת עולה מאליה. אופן ב — לכאורה גם, כי הסיח דעתו.
- נר שכבה ונדלק על ידי שעון : אופן א — מותר אם נדלק לפני שבת. אופן ב — שאלת היסח דעת מורכבת.
3. חששות חיתוי והנעת עצים — שתי גזירות נפרדות
חקירה : האם יש כאן שתי גזירות נפרדות, או גזירה אחת בשני ביטויים ?
- אופן א — שתיים : חיתוי = הוספת אוויר/חיכוך לגחלים ; הנעת עצים = שינוי המבנה הפיזי. שונות מציאותית.
- אופן ב — אחת : שתיהן ביטויים של "התערבות באש לקיים אותה" — והגזירה היא על כל פעולה כזו.
4. גדר "רוב עוביו ורוב הקיפו" — סעיף א'
חקירה : מהו "רוב עוביו ורוב הקיפו" ?
- אופן א : שני תנאים מצטברים — צריך שיהיה רוב בכל אחד משני הממדים. רק הצתת חצי-העץ במישור אחד לא מספיקה.
- אופן ב : שני פנים אלטרנטיביים — אחד או השני מספיק.
אדמו"ר הזקן (סעיף א) — מסכים עם אופן א : "בְּרוֹב עָבְיוֹ וּבְרוֹב הֶקֵּפוֹ" — שני תנאים, דרושים שניהם.
נפקא מינה לבוקעין/לוגים גדולים : בקרשים גדולים (לוגים) — צריך שהאש תיכנס לתוך הקרש (רוב העובי). לא מספיק שהמעטפת תהיה שחורה. זמן בערך : 20-30 דקות לפני שבת לפחות, תלוי בעץ.
5. היסח דעת בפחמין — סעיף ב'
יסוד : פחמין הם "דּוֹלְקִים וְהוֹלְכִים" — תכונה אובייקטיבית של החומר. עם הצתה מינימלית, הם ימשיכו לבעור עד שהתכלו. ולכן אין מקום לחיתוי — כי אין מה להזרק. הגזירה לא חלה.
קושיא : אם כל המטרה היא הסיח דעת — מדוע "יש אומרים" ולא הלכה פסוקה ?
תירוץ הב״י : יש שיטות שאחזו את ההיתר רק במקצת — שצריך גם בפחמין שיעור מסוים. הרשב״א והר״ן הם הראשונים שמרחיבים. הב״י מציין "יש אומרים" להראות שזו דעה רוב, אבל לא היחידה. למעשה — ההלכה כיש אומרים.
6. חילוק מפוזר vs אגוד — סעיף ג'
שתי שיטות הפוכות :
- שיטה ראשונה (סתם הסעיף) : מפוזר = קל ; אגוד = חמור. טעם : מפוזר — כל קנה בודד נדלק במהירות, לא יכבה. אגוד — האש כבושה בפנים, איטית, ויש סיכון של חיתוי.
- היש אומרים בהיפך : אגוד = קל ; מפוזר = חמור. טעם : אגוד — מהירות הבעירה גבוהה (כמו אבן חמה) ; מפוזר — אם רק מעטים נדלקו, רוב נשארים.
7. השוואה לסימנים רנ״ב–רנ״ד — שלוש גזירות חיתוי
| סימן | סוג חיתוי | מה רוצים להאיץ ? |
|---|---|---|
| רנ״ב | שמא יחתה — בכלים אוטומטיים | תהליך מכני (לא קשור לאש ישירות) |
| רנ״ג | שמא יחתה — בקדירה | בישול תבשיל |
| רנ״ד | שמא יחתה — בצלי ובאפיה | צלייה / אפיית פת |
| רנ״ה | שמא יחתה ויניד — באש עצמה | קיום הלהבה (לא בישול) |
יסוד מאחד : בכל המקרים, הגזירה היא על כל פעולה שמכוונת לקיים תהליך אש בשבת. בסימן רנ״ה, התהליך הוא הלהבה עצמה — לא תוצר נוסף. ולכן הגזירה כאן היא יותר רחבה — גם פעולת תזוזת עצים שאין לה בישול או צלייה אסורה.
8. בועה לשעה ובערב שבת — חידוש האחרונים
נפקא מינה :
- אם הדליקו 30 ד' לפני שבת והאש כבה כעבור 5 דק' — אסור (לא היה בשיעור בכניסת שבת).
- אם הדליקו 30 ד' לפני שבת, האש בערה היטב, ואחר כך החלה לכבות אט-אט בשבת עצמה — מותר ליהנות.
- אם הדליקו 5 ד' לפני שבת והאש לא הספיקה לכבוש את כל העץ — אסור.
9. נפקא מינות פרקטיות מודרניות
1. נרות שבת רגילים : לבדוק שהשלהבת יציבה (= השלהבת עולה מאליה) לפני זמן הדלקה. שעוות מתחילה להתמוסס = סימן ברור שהשלהבת אוטונומית.
2. נר חשמלי / לד : שאלה מורכבת. אופן א — מותר אם הזרם פעיל. אופן ב — שאלת "הצתה" קלאסית. הפסיקה הרווחת : מותר ליהנות, אבל לא יוצא ידי חובת הדלקת נר שבת (שצריך להיות נר אש ממש).
3. פלאטה חשמלית : כפחמין — דולקת והולכת. הצתה (=זרם) מינימלית מספיקה. תנאי : שתהיה כבר חמה לפני שבת (לא רק מחוברת לחשמל מבלי שהפעילה).
4. תנור על מצב שבת : צריך לוודא שהוא בחימום פעיל לפני שבת. אם רק "מתחיל" להתחמם בשבת — בעייתי.
5. אש בקמין/תנור עצים לחימום הבית : בוקעין עבים = צריכים רוב עוביו ורוב הקיפו לפני שבת. הזמן הנדרש — לפחות 30 דקות לפני שקיעה.
6. גז עם להבה ללא הצתה אוטומטית : הלהבה היא אש פעילה. שלהבת עולה מאליה — מתקיים. אבל יש שאלה אם זה משהו של פעולה — לא של מדורה, ויש להחמיר אם הלהבה אינה גלויה.
7. גריל חשמלי / טוסטר : אם הוא חם לפני שבת ופעיל — מותר. אם רק הוצא מהשקע ויהפעל מאוחר — בעייתי.
8. נרות שמן זית : לוודא ששמן הצליח להגיע למעבר תקין דרך הפתילה. אם רק כיתת ההצתה לא מספיקה — להמתין שתסתיים הקליטה.
9. שעון שבת על מנורה : אם המנורה מתפעלת בשבת ע״י השעון, היא תיחשב "שלהבת עולה מאליה" כי האדם הסיח דעתו ביום שישי כשתכנת את השעון. מותר.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).