שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיית שבת ל״ה:,
מבנה ששה תקיעות והבדל ימי הביניים,
חקירה במעמד תקנה / מנהג,
חידוש הרמ״א ביישום אחר חורבן
נושא : שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ו · 1 סעיף
בסיס תלמודי: שבת ל״ה: · רמב״ם הל' שבת פ״ה ה״ח-י״א
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הברייתא של ששה תקיעות — שבת ל״ה:
- מבנה ששה תקיעות — שלוש פאזות + שלוש תקיעות סיום
- חקירה במעמד התקנה — דאורייתא / דרבנן / תקנה ?
- שיטות הראשונים בחיוב התקיעות אחר חורבן
- חידוש הרמ״א — הכרזת הש״ץ במקום השופר
- השוואה לתקיעת שופר ביום הכיפורים
- המקור לתוספת שבת — קשר לסימן רס״א
- בעיית הזמן — חצי שעה / שעה לפני שבת
- נפקא מינות פרקטיות מודרניות — סירנה, הודעות, הכרזות
📜 מקור השולחן ערוך — 1 סעיף
כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן הָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת כְּדֵי לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. הגה : וְנָהֲגוּ בִּקְהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁכָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשַּׁבָּת — כַּחֲצִי שָׁעָה אוֹ שָׁעָה — שֶׁמַּכְרִיז הַשַּׁ"ץ לְהָכִין עַצְמָן לַשַּׁבָּת ; וְהִיא בִּמְקוֹם הַתְּקִיעוֹת בִּימֵיהֶם. וְכֵן רָאוּי לִנְהוֹג בְּכָל מָקוֹם.
1. הברייתא של ששה תקיעות — שבת ל״ה:
(שבת ל״ה:)
מבנה הברייתא : שש תקיעות מתחלקות לשתי קבוצות :
- שלוש תקיעות "פעולה" (1, 2, 3) — לעצור עבודות שונות.
- שלוש תקיעות "סיום" (תקיעה-תרועה-תקיעה) — להכריז שהשבת נכנסה.
2. מבנה ששה תקיעות — שלוש פאזות + שלוש סיום
| תקיעה | מטרה (ר' נתן) | מטרה אלטרנטיבית (ר' יהודה הנשיא) |
|---|---|---|
| 1 | לעצור מלאכה בשדות | — |
| 2 | לעצור עיר וחנויות | — |
| 3 | להדליק את הנר | לחלוץ תפילין |
| 4 | תקיעה (סיום) | — |
| 5 | תרועה (סיום) | — |
| 6 | תקיעה (סיום) | — |
מחלוקת ר' נתן ור' יהודה הנשיא : שניהם מסכימים שיש שלוש תקיעות "פעולה" + שלוש "סיום". הם נחלקו בפירוש השלישית : ר' נתן — להדלקת הנר ; ר' יהודה הנשיא — לחליצת התפילין.
הב״י (סימן רנ״ו) נוטה לפירוש ר' נתן — לכן הוקבע שעת הדלקת הנרות כ-18 דקות לפני שקיעת החמה. אבל יש קהילות שמשמרות את שתי הפעולות (חליצת תפילין מאוחר יותר).
3. חקירה במעמד התקנה
חקירה במעמד ההלכתי של התקיעות :
- אופן א — תקנת חכמים : תקנה רבנית מובהקת, חיוב מצד הסנהדרין/הכנסיה הגדולה. אם זה תקנה — היא נשארת בעינה גם אחר חורבן.
- אופן ב — מנהג : מנהג של הקהילות בתקופת הבית, ללא מעמד תקנה ראשונית.
- אופן ג — דין שבת בלבד : אופי של "זכר למקדש" — שייך לעניין השבת אבל ללא חיוב עצמאי.
הב״י (טור) מצטט הרמב״ם בלי מחלוקת — מודה למעמד תקנה.
הרמ״א בא ופותר את המתח בין החיוב התיאורתי לבין המעמד הפרקטי : "שמכריז הש"ץ ... והיא במקום התקיעות" — כלומר, הקהילות עברו לקיום מעשי שונה אבל באותו רוח התקנה.
4. שיטות הראשונים בחיוב התקיעות אחר חורבן
| שיטה | מעמד התקיעות | פסיקה אחר חורבן |
|---|---|---|
| הרמב״ם | תקנה דרבנן | חיוב תיאורתי ; בפועל לפי יכולת הקהילה |
| הראב״ד | תקנה לזמן בית המקדש | בטלה אחר חורבן |
| הר״ן | מנהג חיובי באר״י | נשמר אם יש שופר ציבורי ; אחרת מחליפים בהכרזה |
| הרמ״א | "במקום התקיעות בימיהם" | הכרזת הש״ץ = ממלא את התקנה |
5. חידוש הרמ״א — הכרזת הש"ץ במקום השופר
יסוד החידוש : הרמ״א מבין את תכלית התקנה — לא הכלי (שופר), אלא הפעולה (אזהרה ציבורית). לכן הוא "מתרגם" את התקנה למצב הקהילתי הנוכחי : הכרזה של הש״ץ ממלא את כל התפקיד החינוכי-קהילתי שהתקיעות מילאו במקדש.
חקירה במהות החידוש :
- אופן א — קיום ממש : ההכרזה היא קיום חיוב התקיעות (לכל הדעות), על דרך "קל וחומר" — אם השופר הוא רק כלי, אז כל אזהרה תקפה.
- אופן ב — חידוש מנהג חדש : ההכרזה אינה קיום התקנה הראשונית, אלא מנהג חדש שהקהילות אימצו תוך כדי שהן מודות שהתקיעות בטלו אחר חורבן.
המ״א נוטה לאופן ב — ההכרזה היא מנהג חיובי. אבל בלי חובה גמורה.
6. השוואה לתקיעת שופר ביום הכיפורים
קושיא : ביום הכיפורים תוקעים בשופר בסיום הצום, בלי שופר ציבורי כפי שהיה במקדש. למה לא משמרים את התקיעות בערב שבת ?
תירוץ : שני הבדלים יסודיים :
- מטרה : תקיעת יוה״כ = הזכרת היום של תפילה / יציאה מצום (לא הכרזה לעצירת מלאכה). תקיעות ערב שבת = הכרזת תזמון לציבור.
- מבנה : יוה״כ דורש תקיעה אחת בלבד (פסוק "תעבירו שופר תרועה"). בערב שבת היו שש — מבנה מורכב. קל יותר לשמר אחת בלבד מאשר שש.
7. המקור לתוספת שבת — קשר לסימן רס״א
אדמו"ר הזקן בסימן רס״א פוסק על תוספת שבת — חובה להוסיף מהחול אל הקודש. השלישית והרביעית של הסימן רנ״ו הן הסבר תיאורתי לתוספת.
8. בעיית הזמן — חצי שעה / שעה לפני שבת
חקירה : למה דוקא חצי שעה או שעה ?
- אופן א — מציאות מעשית : זה הזמן שצריך לאשה כדי להכין הסעודה האחרונה ולהדליק. שעה — לקהילות גדולות, חצי שעה — לקטנות.
- אופן ב — קישור לתוספת שבת : חצי שעה אצל הראשונים = שיעור התוספת. שעה = "הזמן הראוי" של תוספת.
המ״א והפר"ח — נוטים לאופן ב : שעה היא הזמן האופטימלי כדי שיוסיפו תוספת מהחול אל הקודש.
9. נפקא מינות פרקטיות מודרניות
1. סירנת שבת בירושלים : 40-30 דקות לפני שקיעה. זוהי בדיוק ההכרזה הציבורית של הרמ״א, רק שבמקום הש"ץ — מערכת הסירנות העירונית. זה קיום הלכתי מובהק של הסימן.
2. הכרזת הגבאי / שמש בקהילה : קיום ישיר של הרמ״א. בקהילות הבד נהוג שהשמש מכריז "צייט צו ליכט בענטשן" כשעה לפני שבת.
3. SMS / app מסונכרן : שאלה מורכבת. אם השליחה הוגדרה מבעוד יום וההפעלה אוטומטית — אין בעיה. אם נשלחים בשבת ע"י המקור — שאלת אמירה לעכו״ם / בורא בורא יוצא דופן.
4. רדיו / טלוויזיה ציבורית : בישראל, חלק מתחנות הציבוריות מודיעות "שעת כניסת שבת". אין בעיה לשמוע (פסיב). שאלה אם להפעיל את המכשיר במצב שבת.
5. שיעור הזמן המינימלי : הרמ״א נתן "חצי שעה או שעה". האם פחות מחצי שעה (15 דקות) קיים את התקנה ? לפי אופן א — לא תמיד מספיק להכנה. לפי אופן ב — לא, כי זה פחות מתוספת.
6. קהילות נטולות שופר : אין שום קהילה היום שתוקעת שש תקיעות בפועל. כל הקהילות עברו להכרזה — מקיימות את התקנה לדעת הרמב״ם והרמ״א.
7. שופר ערב שבת בכותל / בתי כנסיות מסוימים : לאחרונה יש שמשמרים תקיעה אחת או שתיים בכותל, להזכיר התקנה. אינו חיוב, אבל מנהג חי.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).