שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיית שבת נ״א. וביצה כ״ב.,
חקירה בגדר ההנחה,
חילוק בין כיסוי לטמינה,
קדירה חמה ומוסיף הבל
נושא : שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ח · 1 סעיף
בסיס תלמודי: שבת נ״א. · ביצה כ״ב. · רמב״ם הל' שבת פ״ד ה״ד
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
📜 מקור השולחן ערוך — 1 סעיף
מֻתָּר לְהַנִּיחַ מִבְּעוֹד יוֹם כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר קַר עַל גַּבֵּי קְדֵרָה חַמָּה — שֶׁאֵין זֶה כְּטוֹמֵן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל.
1. הקדמת הסוגיא — שבת נ״א. וביצה כ״ב.
(שבת נ״א. ; ביצה כ״ב. — בקיצור)
שורש הסוגיא : שתי סוגיות תלמודיות מקבילות בשבת נ״א ובביצה כ״ב מדברות על "הנחה" של דברים על קדירה חמה. הגמרא מבדילה בין הטמנה אסורה (= עטיפה מסביב, סימן רנ״ז) ובין הנחה מותרת (= פעולת חימום פסיבי). הסוגיא הזו הועברה לסימן רנ״ח כשורש לחידוש השלילי.
2. חקירה בגדר ההנחה — מה מבדיל הנחה מטמינה ?
חקירה משולשת :
- אופן א — היקף : ההבדל הוא בכמות החיכוך הפיזי. הטמנה = כל הדפנות מסביב ; הנחה = רק עליון אחד. החילוק הוא גיאומטרי.
- אופן ב — חומר : הטמנה = שימוש בחומר מתערב (כסות, עפר, חול) ; הנחה = שימוש בקדירה השנייה רק כתומך. החילוק הוא בחומר העטיפה.
- אופן ג — כוונה : הטמנה = כוונה לשמור החום ; הנחה = כוונה לחמם (פעולה הפוכה — האובייקט הקר רוצה חום, לא להישאר חם). החילוק הוא בכוונה.
הר״ן (פרק במה טומנין) משלב אופנים א ו-ב : ההיקף הגיאומטרי + החומר העטיפה. אבל לא קושר לכוונה.
אדמו"ר הזקן (סעיף א + ק"א) נוטה לאופן ג — כוונה : "אינו טומנה אלא רוצה לחממה" — הכוונה היא הפוכה.
נפקא מינה :
- הנחה עם כיסוי דק על האובייקט הקר : אופן א — אסור (יותר מצד אחד נכרך). אופן ב — מותר (לא חומר עטיפה הקלאסי). אופן ג — מותר (כוונה לחמם).
- הנחה כדי לשמור החום של דבר חם (נדיר) : אופן א — מותר (פחות היקף). אופן ב — מותר. אופן ג — אסור (כוונה לשמור החום = הטמנה).
3. קדירה חמה — האם זה מוסיף הבל ?
חקירה : קדירה חמה — האם היא דבר המוסיף הבל ?
- אופן א — לא : הקדירה היא גוף סופי. החום שלה מתפזר ומתקרר. אינה מייצרת חום, רק מחזירה את החום שיש לה.
- אופן ב — כן : הקדירה על האש היא בעצמה מוסיף הבל מצד מקור החום מתחתיה.
- אופן ג — תלוי : אם הקדירה על מקור חום פעיל (אש, פלאטה) — מוסיף הבל. אם רחוקה ממקור (קדירה שהוסרה ועדיין חמה) — לא מוסיף הבל.
אדמו"ר הזקן מצרף את שני הצדדים : פעולה היא הנחה ולא טמינה (אופן א של החקירה) + הקדירה אינה מוסיף הבל (אופן א של החקירה הזו).
4. שיטות הראשונים בגדר רוחב ההיתר
| שיטה | מותר ? | תנאים |
|---|---|---|
| הרי״ף, הרמב״ם | מותר | בערב שבת ; מבעוד יום ; דבר קר רוצה להתחמם |
| הרא״ש, הר״ן | מותר | + לא לסגור את הכלי הקר עם כיסוי הקדירה |
| אדמו"ר הזקן | מותר | + הסבר חידושי בקונטרס אחרון על "ועדיין מתחמם" |
| חכמים אחרונים | מותר | שייך גם לצרכי שבת מאוחרים (לילה לבוקר) |
אין מחלוקת ראשונים : כולם מסכימים שמותר. השאלה היא רק בגדר ההנחה והאם הקדירה היא מוסיף הבל. ההלכה מאוחדת.
5. הסבר ההיתר ע״פ הב״י
- אין כאן הטמנה — ההנחה אינה כיסוי מלא, אלא רק קישור עליון.
- הקדירה אינה מוסיף הבל — היא רק מצב חם, לא חומר חימום פעיל.
6. חידוש האדמו"ר הזקן בקונטרס אחרון
נפקא מינה למודרני : אם אדם מניח קדירת מים קרה על קדירת תבשיל חמה, והקדירה הקרה מכסה את הקדירה החמה — מותר. כי הקדירה הקרה היא פתוחה לאוויר מצד עצמה.
7. בעיית הזמן — מבעוד יום בלבד או גם בשבת ?
קושיא : הסעיף אומר "מבעוד יום" — האם זה אומר שאסור בשבת ?
תירוץ : הסעיף עוסק רק בשאלת הטמנה. בשבת ההנחה מותרת מצד הטמנה. אבל בשבת שאלות נוספות מתעוררות :
- בישול אם האובייקט יתחמם דרגה קלה (יד סולדת בו) — בעיית בישול בשבת (סימן שי״ח).
- חזרה אם האובייקט הוא קדירה — בעיית חזרה (סימן רנ״ג).
8. חילוק בין דבר קר לדבר חם
חקירה : מה הדין אם הניח דבר חם על קדירה חמה ?
- אופן א : אותו דין — הנחה ולא הטמנה. מותר מבעוד יום.
- אופן ב : דבר חם שמטמינים על קדירה חמה — שמא יש כאן הטמנה כי הכוונה היא לשמור החום של הדבר החם.
חז"ל אחרונים מבחינים — אם הדבר חם וכמוהו, אזי לא ייהנה מהקדירה (השני יקבל ויהיה קר ; הראשון יישאר חם). אבל אם הדבר חם ומחומם פחות, אז יש "הטמנה" שמתמשמעת — והכוונה היא לשמור החום.
9. נפקא מינות פרקטיות מודרניות
1. חימום מאכל לפני שבת על פלאטה : המקרה הקלאסי. מותר לכתחילה.
2. בקבוק מים קר על פלאטה לערב : מותר אם המים כבר רותחו. אם המים קרים גמורים שצריכים לרתוח — בעיית סימן רנ״ד סעיף ט (חבית מים בתנור).
3. מאכל קפוא על קדירה חמה : מותר בערב שבת. בשבת — בעיית בישול אם המאכל יגיע לדרגת חום שיד סולדת בו (סימן שי״ח).
4. כריך קר בתוך נייר אלומיניום על פלאטה : אם הנייר כורך את כל הכריך מצד עצמו — אינו פוסל ההיתר (כיון שהכריכה היא בנייר, לא ההנחה). אם הנייר משמש להטמין על המכסה של הפלאטה — צריך זהירות.
5. ביצה קרה בקליפה על קדירה חמה : פסיק רישא לחימום ולא לבישול גמור. מותר ערב שבת.
6. סיר תבשיל קר על סיר תבשיל חם : כל זמן שהראשון פתוח (לא טמון מסביב), מותר. אם החם של מטה גוזר חום שמרתיח את הקר — צריך לוודא שהוא ייסטר ממאכל בן דרוסאי לפני שבת.
7. מים חמים בכוס על קדירה לחימום קלוש : מותר. אם הכוס מכוסה — אפילו טוב יותר (אין שאלת ניסה / הזעה).
8. מאכל קר על תנור מצב שבת מבחוץ : אין כאן בעיה — תנור עצם הוא ככירה (סימן רנ״ג רמ"א). מותר.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).