✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן רס״ג
מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
שיטת בעל הלכות גדולות, חקירה במהות המצוה, ברכה ועובר לעשייתן, נשים ונרות
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיית שבת כ״ג: – כ״ה:,
חקירה במהות הדלקת נר שבת,
שיטת הבה"ג בקבלת שבת,
מחלוקת בסדר הברכה

נושא : שולחן ערוך אורח חיים סימן רס״ג · 17 סעיפים

בסיס תלמודי: שבת כ״ג: – כ״ה: · רמב״ם הל' שבת פ״ה

עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיא — שבת כ״ג: ומחלוקת רב הונא ורב חסדא
  2. חקירה במהות הדלקת נר — חיוב בפ"ע או חלק מעונג ?
  3. נשים ומצוות נר שבת — מדוע מצוה בנשים יותר ?
  4. חקירה בשתי פתילות — זכור ושמור
  5. מחלוקת בסדר הברכה — קודם או אחר ההדלקה
  6. שיטת בעל הלכות גדולות — קבלת שבת בהדלקה
  7. תנאי בלב — חידוש המרדכי
  8. נרות בעיני סביב — סעיף ט'
  9. קבלת שבת ע"י תפילה — סעיף יא
  10. סוגיית יום המעונן — סעיף יד וטעות צבור
  11. אמירה לחבר ישראל — סעיף יז
  12. נפקא מינות פרקטיות מודרניות

מקור השולחן ערוך — 17 סעיפים (נבחרים)

יְהֵא זָהִיר לַעֲשׂוֹת נֵר יָפֶה... אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים — חַיָּבִים... הַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בּוֹ יוֹתֵר... כְּשֶׁיַּדְלִיק יְבָרֵךְ... לְבַעַל הַלְכוֹת גְּדוֹלוֹת — כֵּיוָן שֶׁהִדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת חָל עָלָיו שַׁבָּת.

1. הקדמת הסוגיא — שבת כ״ג:

"אָמַר רַב הוּנָא : הָרָגִיל בְּנֵר — הָוְיָין לֵיהּ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הַזָּהִיר בִּמְזוּזָה — זוֹכֶה לְדִירָה נָאָה. בְּצִיצִית — זוֹכֶה לְטַלִּית נָאָה. הַזָּהִיר בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם — זוֹכֶה וּמְמַלֵּא חָבִיּוֹת יַיִן".

(שבת כ״ג:)

שורש הסוגיא : הגמרא מציגה את נר שבת כמצוה סגולית. "הזכוי בנר — בני תלמידי חכמים". ולכן הסוגיא לא רק מחייבת אלא מקדימה זאת כמצוה של ברכה רוחנית.

2. חקירה במהות הדלקת נר — חיוב בפ"ע או חלק מעונג ?

חקירה משולשת :

הרמב״ם (פ״ה הל' שבת ה״א) : "הדלקת נר בשבת אינה רשות... אלא חובה" — אופן א מובהק. חיוב טכני. אבל בה״ג מוסיף "ואחד אנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהן נר דולק" — לא חיוב להדליק אישית, אלא שיהיה בביתו נר דולק.

הב״י (סימן רס״ג) : משלב אופנים א ו-ב — חיוב בפ"ע אבל מבוסס על תכלית עונג.

אדמו"ר הזקן : מצוה דרבנן עצמאית — אופן א. אבל המקור הוא בעיקר עונג שבת + שלום בית.

נפקא מינות :

3. נשים ומצוות נר שבת — מדוע מצוה בנשים יותר ?

קושיא : מדוע "הנשים מוזהרות בו יותר" — איך אישה "מוזהרת" יותר מאיש בחיוב שווה ?

שלוש תשובות :

  1. פרקטית (מחבר) : "מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית". פרקטית, היא יותר זמינה.
  2. סימני (מ״א) : מצוות שמיוחדות לנשים — נר, חלה, נדה — שלושה תיקונים נגד שלוש החטאות של הקדמה.
  3. קבלית (זוהר) : נר השבת מלכתא = שכינה. האשה (= מלכות) מנענעת את השכינה לבית. תפקיד נשי מהותי.

הב״י נוטה לתשובה הפרקטית. אדמו"ר הזקן משלב הפרקטית והסמלית — האשה היא "עיקר הבית", ולכן עיקר ההדלקה.

4. חקירה בשתי פתילות — זכור ושמור

חקירה : מהי המשמעות של שתי פתילות ?

הב״י מציין שאלה כ"וְיֵשׁ מְכַוְּנִים" — מנהג של חלק מהאנשים, אופן א סמלי.

הזוהר ואר"י : אופן ב — קבליסטי. חב"ד ועוד קהילות חסידיות מקפידות.

אדמו"ר הזקן : פוסק כסמלי, מציין שמנהג חב"ד הוא 2 בסיס + 1 לכל בן/בת.

5. מחלוקת בסדר הברכה — קודם או אחר ההדלקה

שתי שיטות :

הרמ״א (סוף סעיף ה') : מביא שתי שיטות. הפתרון של מהרי"ל = להדליק, לכסות את העיניים, לברך, ולגלות — נחשב "עובר לעשייה" כי האדם עוד לא הנהה מהאור עד אחרי הברכה.

אדמו"ר הזקן : מקבל פתרון מהרי"ל. גם לחב"ד היום זוהי הפרקטיקה אצל נשים אשכנזיות וספרדיות.

נפקא מינה :

6. שיטת בעל הלכות גדולות — קבלת שבת בהדלקה

"לְבַעַל הַלְכוֹת גְּדוֹלוֹת — כֵּיוָן שֶׁהִדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת חָל עָלָיו שַׁבָּת וְנֶאֱסָר בִּמְלָאכָה" (סעיף י').

חקירה : מה השורש של חידוש הבה"ג ?

הר"ן והרשב"א חולקים על הבה"ג : הקבלה היא רק בברכו (גברים) או במזמור (נשים). ההדלקה היא פעולה טכנית, לא הצהרה.

הב"י מביא שתי שיטות (הבה"ג והר"ן). הרמ"א פוסק "המנהג שאותה אישה המדלקת מקבלת שבת" — כבה"ג למעשה.

אדמו"ר הזקן : פוסק כבה"ג + רמ"א. אישה שמדלקת מקבלת שבת אוטומטית. אבל יכולה להתנות בלב.

7. תנאי בלב — חידוש המרדכי

"הגה : וַאֲפִלּוּ תְּנַאי בַּלֵּב סַגִּי" (סעיף י' הגהה).

קושיא : בכל ההלכה, "דברים שבלב אינם דברים". איך תנאי בלב כאן מועיל ?

תירוץ : שני שכבות :

  1. "דברים שבלב אינם דברים" = למסירת מידע לאחרים. כאן זה לא מסירה אלא הצהרה אישית.
  2. קבלת שבת היא אקט אישי — היא תלויה בכוונת המקבל. כוונה (גם בלב) קובעת.

8. נרות בעיני סביב — סעיף ט'

"הַמַּדְלִיקִין בְּזָוְיוֹת הַבַּיִת וְאוֹכְלִים בֶּחָצֵר — אִם אֵין הַנֵּרוֹת אֲרוּכּוֹת שֶׁדּוֹלְקוֹת עַד הַלַּיְלָה — הָוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה" (סעיף ט').
חידוש הסעיף : אם אדם מדליק במקום אחד אבל אוכל במקום אחר, ויש סיכון שהנרות יכבו לפני שיגיע למקום האכילה — הברכה לבטלה. היסוד : הברכה היא על הנאת ההדלקה (= אור בסעודה), לא על הפעולה הטכנית.

פרקטית מודרני : אם מדליקים את הנרות על השולחן בסלון אבל אוכלים בחדר אוכל אחר — צריך שהנרות יהיו ארוכות. או להעביר אחרי ההדלקה (לפי שיטת הרמ"א — אסור להעביר. צריך להדליק במקום הסעודה).

9. קבלת שבת ע"י תפילה — סעיף יא

"אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל עֲדַיִן — אִם קָדַם הַיָּחִיד וְהִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם — חָל עָלָיו קַבָּלַת שַׁבָּת וְאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה" (סעיף יא).

חקירה : מה הקבלה — אמירת "ברכו" או אמירת "מזמור" או הוצאת קדושת שבת בתפילה ?

הסעיף יא פוסק כאופן ב : "אם קדם והתפלל של שבת" — אפילו ביחיד, אפילו לפני הקהילה, חל עליו. אין צריך ברכו, די בתפילה עצמה.

אדמו"ר הזקן : מאשר. תפילת ערבית של שבת היא הקבלה האולטימטיבית.

10. סוגיית יום המעונן — סעיף יד וטעות צבור

"אִם בְּיוֹם הַמְעוּנָּן טָעוּ צִבּוּר וְחָשְׁבוּ שֶׁחֲשֵׁכָה וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת וְהִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הָעֲבִים וְזָרְחָה חַמָּה — אֵינָם צְרִיכִים לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית" (סעיף יד).

קושיא : אם אנשי הצבור התפללו ערבית של שבת בעוד יום, איך לא צריכים לחזור — הרי זו תפילה לא בזמנה ?

תירוץ : מאחר שהיה מ"פלג המנחה", התפילה תקפה. הקבלה הייתה בטעות, אבל בעצם היא תקפה. אם הצבור קיבל שבת — הקבלה היא הקבלה.

חידוש : "קבלה בטעות" — אם הקבלה הייתה לא לזמן, היא תקפה רק לצבור, לא ליחיד (סוף הסעיף). יחיד שטעה — צריך לחזור ולהתפלל ערבית בלילה.

11. אמירה לחבר ישראל — סעיף יז

"יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שַׁבָּת קוֹדֶם שֶׁחֲשֵׁכָה — מֻתָּר לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה" (סעיף יז).

חקירה : איך מותר אמירה לישראל — הרי "שלוחו של אדם כמותו", ואם הוא בקבלה, השליח גם כן ?

תירוץ : שני שכבות :

  1. שלוחו של אדם כמותו ביחס לאדם השולח. אבל החבר שעדיין בחול — הוא עצמו אדם, לא שליח. הוא עושה לחבר, לא בשליחות חברו.
  2. נכון לאמר : אבל זה רק "יש אומרים" — לא הלכה ברורה. הרבה פוסקים מחמירים.

הרמ"א מאשר : מותר. גם ליהנות מאותה מלאכה. אדמו"ר הזקן : מקבל. למעשה, פסיקה זו מאפשרת למשפחה — אם האם קיבלה שבת בהדלקה אבל הילדים עדיין בחול — האם יכולה לבקש מהם לעשות מלאכה (להגיע לכבות מכשיר וכדומה).

12. נפקא מינות פרקטיות מודרניות

1. נרות חשמל (LED) : מחלוקת רחבה. אופנים :


2. בנות מגיל 3 (חב"ד) : פסיקת הרבי מליובאוויטש — בנות מגיל 3 מדליקות נר אחד עם ברכה. הציבורי בערב שבת. פרקטיקה רחבה גם בקהילות חב"ד וגם רחב.

3. אישה שלא הגיעה למקום בזמן : אם הגיעה אחרי הדלקה — נר אחד ספציפית לה. אם רחוקה מהבית באופן שאי אפשר להדליק — מבקשת מאחות אחרת.

4. מסעדה / מלון לא יהודי : מי שמתאכסן בעלי מקום שיהודים אחרים לא מדליקים שם — יש להדליק עם ברכה בחדר. אם המלון אוסר אש — בעיה (= למצוא פתרון אחר, או להשתמש בנרות שעוה ארוכות).

5. סדר הברכה — האם רק לאשה ? איש שמדליק בלי אישה (חולה אצל המיטה) — אותו סדר. ברכה אחר ההדלקה עם כיסוי עיניים. רק אצל הספרדים יש שמברכים לפני ההדלקה.

6. ברכה אחר ההדלקה אצל אישה שעדיין לא קיבלה שבת : אם האישה התנה בלב, היא מברכת קודם כי היא לא רואה את הברכה כקבלה. אבל זה נדיר ובדיעבד.

7. נרות לעובד שבת באולפן (סדר זמן זול) : אם האולפן/מקום העבודה הוא לא בית מגורים, אין מצוה (אלא אם הוא נשאר ללילה). אם נשאר ללילה — נר עם ברכה בחדר.

8. נר ההדלקה כעדות : חידוש קבליסטי — הנר מסמל את האשה כ"שכינה למטה". הדלקה זו פעולה תיאורגית של תיקון.

להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רס״ג · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא