✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן רפ״ב
קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַמַּפְטִיר
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין lecture de la torah et maftir shabbat

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ב — 7 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 36 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיא — מגילה כ״ג ע״א
  2. חקירת היסוד — מהי מצות קריאת התורה?
  3. שיטת רש״י — נשים פטורות אבל כשרות
  4. שיטת הרמב״ם — תקנת משה רבנו
  5. שיטת הב״י והשו״ע
  6. שיטת הרמ״א — 4 הגהות מרכזיות
  7. סוגיית הראשונים — מחלוקת על "מפטיר עולה למנין שבעה"
  8. פסק האחרונים — ט״ז, מג״א, משנה ברורה
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 7 סעיפים

סעיף א. קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז סעיפים:
מוציאין ס״ת וקורים בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף: הגה וה״ה ביו״ט מותר להוסיף על הקרואים (רמב״ם פי״ב מהל' תפלה ותשובת מהר״ם וב״י) ויש אומרים דבי״ט אין להוסיף (ר״ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלו מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה גם בכל יו״ט אין המפטירין ממנין הקרואים כדלקמן:
סעיף ב. מותר לקרות עולים הרבה אע״פ שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום: הגה ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) וכן נהגו במדינות אלו חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים ונוהגים כסברא ראשונה:
סעיף ג. הכל עולים למנין ז' אפי' אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור: הגה ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר״ן וריב״ש) ודין עבד כנעני כדין אשה אבל אם אמו מישראל מותר לעלות (הגהות מיי' פי״ב מהל' תפלה) ואסור לקרות בראש מגולה ואין איסור לקרות ע״ה נכבד ועשיר וגדול הדור לפני ת״ח כי אין זה בזיון לת״ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים (א״ז) וממזר מותר לעלות לס״ת (מהר״א מפרא״ג) וע״ל סי' קל״ו מסדר הקרואים:
סעיף ד. נוהגים לקרות שבעה לגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי. הגה וכן נוהגים בימים טובים שאין מפטיר ממנין הקרואים אבל בחול שאסור להוסיף על מנין הקרואים השלישי הוא מפטיר וביום שמוציאין ב' ספרים או ג' המפטיר קורא באחרונה וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר וכן נוהגים (ר״ן ומרדכי פ״ב דמגילה) אע״פ שיש חולקים ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא ובין מוציאין ס״ת א' או ג' (ב״י בשם הר״ר ישעיה והרא״ש ורבי ירוחם):
סעיף ה. אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה וכבר אמר ש״ץ קדיש אחר קריאת הפרשה זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף: הגה אבל אם לא אמר קדיש יפטיר מי שעלה לשביעי אם יודע ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר (א״ז) עססי' קמ״ד:
סעיף ו. אם טעה ש״ץ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש אין צריך לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי דקי״ל מפטיר עולה למנין שבעה:
סעיף ז. קרא הפרשה בתפלת שחרית בשבת ודילג פסוק אחד חוזר וקורא הוא ושנים עמו אפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא:

1. הקדמת הסוגיא — מגילה כ״ג ע״א

המקור המרכזי הוא משנה מגילה ד:ב + גמרא כ״ג ע״א:

"בשבת בשחרית — שבעה עולים. בשני וחמישי ובשבת במנחה — שלושה. אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם."

הסוגיא : ר' ישמעאל אמר "אין מוסיפין" — ר' עקיבא חולק. הלכה : השו״ע פוסק שאפשר להוסיף בשבת (כר' עקיבא), אבל הרמ״א חולק לעניין יו״ט.

מקור משני (מגילה כ״ג ע״א) : "הכל עולין למנין שבעה — אפילו אישה וקטן". מכאן ההיתר העקרוני (סעיף ג), עם הסייג "מפני כבוד הציבור".

היסוד התלמודי : שבע עולים בשבת = הסדר הקבוע (מגילה ד:ב). הסעיפים מסבירים את הנגזרות — מי יכול לעלות (ס״ג), הוספות (ס״א-ב), מפטיר (ס״ד-ו), טעות (ס״ז).

2. חקירת היסוד — מהי מצות קריאת התורה?

חקירת היסוד : קריאת התורה בציבור — מצוה דאורייתא או דרבנן?

נפק״מ : ספק קריאת התורה — לפי א חוזרים, לפי ב לא חוזרים. רוב הפוסקים: דרבנן.

3. שיטת רש״י — נשים פטורות אבל כשרות

רש״י (מגילה כ״ג ע״א) : נשים פטורות ממצוות קריאת התורה (מצות עשה שהזמן גרמא) אבל יכולות לעלות — כל זמן שאין "כבוד הציבור" נפגע. שיטת רש״י : הסייג של "כבוד הציבור" הוא רבני, לא דאורייתא — בעיקרון, אישה יכולה.

4. שיטת הרמב״ם — תקנת משה רבנו

רמב״ם (הל' תפילה פי״ב ה״א) : "משה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו קוראין בתורה ברבים". פסיקה ברורה — מצוה ממנהיגות מקראית. בהל' אישות פי״ב הי״ז: "כל עולה — אפילו אשה". חידוש הרמב״ם : כללי השוויון פנימה, ההגבלה היא חיצונית (כבוד הציבור).

5. שיטת הב״י והשו״ע

בית יוסף (סי' רפ״ב) : מסכם את כל המחלוקות. פסק שבעת ה"רגיל" של 7 עולים — עם זכות להוסיף לפי המחבר. עיין ב-7 הסעיפים.
שלחן ערוך (סי' רפ״ב) : 7 סעיפים מסודרים — מספר עולים (ס״א-ב), זהות עולים (ס״ג), מבנה מפטיר (ס״ד-ו), טעות (ס״ז).

6. שיטת הרמ״א — 4 הגהות מרכזיות

הגהה א (ס״א) : ביו״ט אין להוסיף — שיטת הר״ן והרא״ש. סמ״ח לסמיכת הר״ן. עם זאת — בשמחת תורה מרבים.
הגהה ב (ס״ב) : אין לקרוא שני עולים על אותו פסוק — חשש ברכה לבטלה (מרדכי).
הגהה ג (ס״ג) : נשים, קטנים, עבדים — רק כצירוף. אסור לקרוא בראש מגולה. ממזר רשאי לעלות. עם הארץ נכבד לפני ת״ח — כבוד התורה.
הגהה ד (ס״ד) : פירוט מבנה הקריאה — חול ויו״ט. שני ספרי תורה. קטן יכול להפטיר במוסף.

7. סוגיית הראשונים — מחלוקת על "מפטיר עולה למנין שבעה"

מחלוקת : "מפטיר עולה למנין שבעה" — הלכה למעשה?

8. פסק האחרונים — ט״ז, מג״א, משנה ברורה

משנה ברורה (סי' רפ״ב — 36 ס״ק) : סוגיות מרכזיות: (1) "ברוך שמיה" בפתיחת הארון (סק״א); (2) מצוה מד״ס תקנה ממשה (סק״ב); (3) מנהג קדום שכל אחד מברך (סק״ג); (4) כבוד הציבור — לא נשים בקריאה (סק״י-יב); (5) מבנה מפטיר.

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינה א : נשים בקריאת התורה — מודרני

נפקא מינה ב : בר מצוה — מינור בקריאה

נפקא מינה ג : בעל קורא לאדם שאינו יודע לקרוא

10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

היסוד הסופי : סימן רפ״ב מסדר את היחס בין המינימום ההלכתי (7 עולים) למבנה המודרני (7 עולים + מפטיר). 4 הגהות הרמ״א מבדילות את הסדר אשכנזי.

פסיקה למעשה :

להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רפ״ב · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא