שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
Talmudic sources, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין l'ordre du repas du matin shabbat
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ט — 2 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 10 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- מקור הסוגיא — פסחים ק״ו ע״א
- חקירת היסוד — קידוש דאורייתא או דרבנן
- "קידושא רבה" — מקור השם ומשמעותו
- קידוש במקום סעודה
- "שלא יטעום קודם" — וההיתר למים
- חמר מדינה — שיטות הראשונים
- לחם משנה בסעודת שחרית
- שלחן ערוך ומטה מוצעת — מימד הכבוד
- אין יין ואין חמר מדינה — סעודה ללא קידוש
- נפקא מינות מעשיות והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 2 סעיפים
יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא קידושא רבה ואח״כ יטול ידיו (וע״ל סי' רע״א סעיף י״ב בהג״ה) ויבצע על לחם משנה כמו בלילה ויסעוד וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ומיהו לשתות מים בבקר קודם תפלה מותר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש: הגה וע״ל כל דיני קידוש סי' רע״א רע״ב רע״ג:
1. מקור הסוגיא — פסחים ק״ו ע״א
גמ' פסחים (ק״ו ע״א): "הכי קאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו' — זוכרהו על היין בכניסתו; אין לי אלא בלילה, ביום מנין? תלמוד לומר 'זכור את יום השבת'".
גמ' פסחים (ק״ו ע״א): "ביום מאי מברך? אמר רב יהודה: 'בורא פרי הגפן'. רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן מר קידושא רבה… סבר: מאי ניהו קידושא רבה? אמר: מכדי כל הברכות כולן 'בורא פרי הגפן' אמרי ברישא — אמר 'בורא פרי הגפן' ואגיד ביה; חזייה לההוא סבא דגחין ושתי, קרי אנפשיה 'החכם עיניו בראשו'".
שתי נקודות מהותיות בסוגיא :
- מקור הקידוש ביום : "זכור את יום השבת לקדשו" — לשון "יום" כולל גם ביום ולא רק בלילה. דרשת חז״ל.
- שם "קידושא רבה" : לישנא מעליא (לשון של כבוד). הקידוש הזה הוא הקצר, אבל קוראים לו "רבה" כדי לא לבטא "קטן" — כעין שקוראים לעור עיוור "סגי נהור".
2. חקירת היסוד — קידוש דאורייתא או דרבנן
חקירה : קידוש היום של שבת — מדאורייתא או מדרבנן?
שלוש שיטות :
נפקא מינה : ספק בקידוש היום (האם בירך?) — לפי הרמב״ם וה-מ״ב, סב״ל (ספק ברכות להקל). לפי המג״א, חוזר ומברך.
3. "קידושא רבה" — מקור השם ומשמעותו
4. קידוש במקום סעודה
גמ' פסחים (ק״א ע״א): "ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: אין קידוש אלא במקום סעודה" — ומימרא דשמואל היא, ולא דרב, שהסוגיא שם מעמידה את רב כנגדו; ולהלן: "ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה".
היסוד : קידוש אינו "תפלה" אלא "ברכת ההזמנה" של הסעודה. כפי שאדם מברך על מאכל ואז אוכל, כך מברך קידוש ואז סועד. אם מברך ועוזב המקום — הברכה לא חלה.
מה נחשב "מקום סעודה"?
פתרון מסורתי לקידוש בבית הכנסת : אוכלים שם — אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס של יין שחייב עליו ברכה, ודוקא אכל לחם או שתה יין אבל אכל פירות לא (רע״ג:ה), והמשנה ברורה נקטה כזית (רע״ג ס״ק ט) — וזה נחשב "סעודה". והשיעור המדויק במזונות שנוי במחלוקת, ויש לשאול את הרב. ובבית, יעשו קידוש מחודש.
5. "שלא יטעום קודם" — וההיתר למים
המחבר (סעיף א'): "שלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ומיהו לשתות מים בבקר קודם תפלה מותר".
קושיא : מה מיוחד במים שמתירים אותם לפני קידוש?
תירוץ הב״י : חובת קידוש מתחילה רק כשעוסקים באכילה ושתיה משמעותית. מים אינם נחשבים שתיה (אינם מהוויים "כלום"). לכן ביציאה מהמיטה — מים מותרים, ובמיוחד לפני תפילה כדי לחזק.
שיטות באחרונים על תה וקפה :
6. חמר מדינה — שיטות הראשונים
גמ' פסחים (ק״ז ע״א) — מעשה אמימר : "זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא, אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות ; למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי" — ומכאן דנו הראשונים בגדר חמר מדינה (ואין בדף לשון "אמר רב הונא" ולא "אמר רב חסדא" בענין זה).
שלוש שיטות בראשונים :
- הרמב״ם (שבת כ״ט, י״ז): בלילה אין קידוש על שכר, רק על יין. ביום מותר על שכר אם חמר מדינה.
- הרא״ש: מותר על שכר אפילו בלילה אם חמר מדינה.
- השו״ע (שלנו, סעיף ב'): כשיטה זו — אם חמר מדינה. ביום הקל יותר; בלילה רק בעת דחק (סי' רע״ב).
מהי חמר מדינה?
- שיטה א: משקה שאינו מים ושותים אותו רוב הציבור (בירה, יין שרף).
- שיטה ב (פוסקים מאוחרים): משקה חשוב שמכבדים בו אורחים — וויסקי, יין שרף. ומיץ ענבים אינו מכלל חמר מדינה: יין הוא, וברכתו בורא פרי הגפן (או״ח רע״ב:ב).
- קפה ותה: מחלוקת — חלק כן (משקה חשוב), חלק לא (לא משכר).
7. לחם משנה בסעודת שחרית
שמות ט״ז כ״ב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד".
היסוד : במדבר, ביום שישי, ירד מן כפול (לאותו יום + לשבת). חז״ל למדו שעל כל סעודה בשבת בוצעים על שני כיכרות שלמות, זכר למן הכפול.
חיוב לחם משנה בשלוש סעודות :
- סעודת ליל שבת — חובה (פסחים ק״ז).
- סעודת שחרית — חובה (כפי שכתב המחבר אצלנו "כמו בלילה").
- סעודה שלישית — מחלוקת ראשונים; הלכה למעשה — חובה (סי' רצ״א).
8. שלחן ערוך ומטה מוצעת — מימד הכבוד
המחבר פותח: "יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה".
מקור : שבת קי״ט ע״א: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה" — מתעטף ועומד עם דמדומי ערב שבת — "רבי ינאי לביש מאני מעליי, ואמר: בואי כלה, בואי כלה".
שלוש פעולות של כבוד :
- שלחן ערוך — מוכן לסעודה לפני התפילה כדי שיכנס היום בכבוד.
- מטה מוצעת — סדר בחדר השינה גם, לא רק במטבח.
- מפה פרוסה — סמל של מן (שנשבק במפה).
למה מטה מוצעת? המ״ב ס״ק א' מסביר: או כי השבת מטבילתו ידן בשבת, או כי אורחים יראו את החדר ולא יבזה את השבת.
9. אין יין ואין חמר מדינה — סעודה ללא קידוש
המחבר (סעיף ב'): "ואם אין לו אפילו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש".
קושיא : אם אין לו ולא יין ולא חמר מדינה — איך אוכל בלא קידוש? והלוא קידוש הוא חובה!
תירוץ : חיוב קידוש במקום סעודה תלוי בקיומה של "שתיה ראויה לקידוש". אם אין לו זאת, חיוב הקידוש לא חל על הסעודה הזו. הוא בכ״ז מקיים סעודת שבת, אבל בלא הקדמת קידוש. ה"שתיה" של הקידוש מתאחרת עד שיוכל להשיג יין/חמר מדינה.
10. נפקא מינות מעשיות והכרעת ההלכה
| סוגיא | הכרעה |
|---|---|
| קידוש היום | מדרבנן (לרוב הפוסקים) |
| נוסח הקידושא רבה | בורא פרי הגפן בלבד |
| מקום סעודה | אותו חדר; אכילה בבית הכנסת = "מקום" (השיעור — עיין רע״ג:ה ומ״ב שם ס״ק ט) |
| מים לפני קידוש | מותר |
| תה/קפה לפני קידוש | מ״ב מתיר בלי סוכר; עם סוכר אסור |
| חמר מדינה | בירה / וויסקי — מקדשים (ומיץ ענבים יין הוא, וקודם להם) |
| קפה כחמר מדינה | מחלוקת — רוב מצדדים כן |
| אין יין ואין חמר מדינה | אוכל בלא קידוש |
| לחם משנה | חובה בשחרית כמו בלילה |
| שלחן ערוך ומטה מוצעת | חובה (כבוד שבת) |
היסוד הקובע : סעודת שחרית של שבת היא הסעודה העיקרית של היום. היא מצריכה את אותה תשתית של סעודת הלילה — שלחן ערוך, מטה מוצעת, יין, לחם משנה, נטילת ידיים, בציעה. ההבדל היחיד: הקידוש קצר יותר (רק בורא פרי הגפן), כי הקידוש העיקרי כבר נעשה בלילה. ה"רבה" שלו הוא בשם בלבד — דרך כבוד.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).