✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שט"ו
דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם אֹהֶל
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין faire un אהל (toit/abri) à shabbat

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שט"ו — 13 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 49 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאמלאכת אהל
  2. חקירת היסודאהל קבע ואהל עראי
  3. שיטות הראשוניםאהל עראי
  4. סוגיית "מחיצה המתרת" (סעיף א')
  5. שיטת הב"י והשו"עמבנה של 13 סעיפים
  6. שיטת הרמ"א
  7. מחלוקות מרכזיות
  8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 13 סעיפים

סעיף א. דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו יג סעיפים:
אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפי' הוא עראי ודוקא גג אבל מחיצות מותר ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול: הגה אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא שרי (טור) ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח אף על גב שקבוע שם (א"ז וב"י) וכן פרוכת לפני ארון הקודש ובלבד שלא יעשה אהל בגג טפח (ב"י וכלבו) וכן מותר לעשות מחיצה לפני החמה או הצינה או בפני הנרות שלא יכבה אותן הרוח (מרדכי ריש פרק כירה) אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו (ד"ע) וכן לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו אם לא שהיה מבעוד יום טפח שאז מותר להוסיף עליה בשבת (מרדכי ריש פ' כירה):
סעיף ב. עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשם השני בדופן השני של הספינה ופורסין מחצלת עליהם לצל אם יש ברחבן טפח או אפי' אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג' טפחים חשיבי כאוהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלות דהוה ליה תוספת אהל עראי ושרי ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת וטפח שאמרו חוץ מן הכריכה:
סעיף ג. מטה כשמעמידים אותה אסור להניח הרגלים תחלה ולהניח עליהם הקרשים אלא ישים הקרשים תחלה באויר ואח"כ הרגלים תחתיהם והני מילי כשהרגלים הם דפים מחוברי' כמו דופני התיבה אבל רגלים של מטות שלנו וכן רגלי השלחן מותר בכל גוונא:
סעיף ד. מטה שהיא מסורגת (פי' נארגת) בחבלים אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים אסור לפרוס עליה סדין משום דעביד אהלא וכן אסור לסלק בגד התחתון מעליה משום דקא סתר אהלא ואם היה עליה כר או כסת או בגד פרוס מע"ש כשיעור טפח מותר לפרוס בשבת על כל המטה:
סעיף ה. כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותה והעור נפתח וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל מותר לפתחו לכתחלה:
סעיף ו. כשמסדרים חביות זו על גב זו אחת ע"ג שתים אוחז בידו העליונים ויסדר התחתונות תחתיה אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהן:
סעיף ז. מותר להניח ספר א' מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהן: הגה הואיל ואינו צריך לאויר שתחתיהן (טור ור"ן ריש פרק תולין והמגיד פכ"ב):
סעיף ח. כל אוהל משופע שאין בגגו טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגו רוחב טפח הרי זה אוהל עראי והעושה אותו לכתחלה בשבת פטור:
סעיף ט. משמרת שתולין אותה לתת בה שמרים לסננן ומותחין פיה לכל צד חשוב עשיית אהל ואסור לנטותה:
סעיף י. טלית כפולה שהיו עליו חוטין שהיתה תלויה בהם מע"ש מותר לנטותה ומותר לפרקה וכן הפרוכת:
סעיף יא. כילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח הואיל שהיא מתוקנת לכך מותר לנטותה ומותר לפורקה והוא שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח:
סעיף יב. הנוטה פרוכת וכיוצא בה צריך ליזהר שלא יעשה אוהל בשעה שנוטה לפיכך אם היא פרוכת גדולה תולין אותה שנים אבל א' אסור ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי:
סעיף יג. בגד ששוטחין על פי החבית לכסות לא ישטחנו על פני כולו משום אהל אלא יניח קצת ממנו מגולה וה"מ כשהכובא (פי' כלי) חסרה טפח אבל אם אינה חסרה טפח מותר דאין כאן אוהל:

1. הקדמת הסוגיא — מלאכת אהל

המקור התלמודי

סימן שט"ו נשען על סוגיית "גוד בכיסי" ועל המשנה במסכת שבת קל"ז:-קל"ח. ובמסכת עירובין ק"ב. :

הברייתא במסכת שבת קל"ח. : "פקק החלון... העושה אהל עראי בשבת — חייב חטאת. ר' אליעזר אומר... אבל אהל עראי לא". הגמרא מבססת : עשיית אהל היא תולדת בונה ; אהל קבע — דאורייתא ; אהל עראי — אסור מדרבנן (גזירה).

היסוד : "כל אהל שאינו עשוי לדור בו אינו חייב עליו" — וכן ההבחנה בין גג (אסור) למחיצות (מותר), כי "עיקר אהל הוא הגג שמאהיל".

2. חקירת היסוד — אהל קבע ואהל עראי

חקירה מכוננת

חקירה : מהו גדר "אהל" — ומדוע גזרו על אהל עראי ?

נפקא מינה : כיוון שאהל עראי דרבנן בלבד — מקלים בו בתוספת (אם היה טפח מבעוד יום) ובמחיצות (שאינן "גג").

היסוד : גג מול מחיצה

קושיא : מדוע גג אסור ומחיצה מותרת — הלא שניהם חלקי בניין ?

תירוץ (מ"ב בשם הראשונים) : "עיקר אהל הוא הגג שמאהיל עליו" — מהות ה"אהל" היא ההצללה, הכיסוי מלמעלה. מחיצה לבדה אינה "מאהילה" ולכן אינה אהל כלל. רק כשהמחיצה מתירה (סוכה / טלטול) — נאסרה, לא משום אהל אלא משום שהיא יוצרת היתר הלכתי.

3. שיטות הראשונים — אהל עראי

רש"י (שבת קל"ח. ד״ה אהל עראי) — מבאר שאהל עראי הוא כל גג זמני שלא נעשה להתקיים. החיוב דרבנן הוא רק כשיש "מעשה אהל".
רמב"ם (הלכות שבת כ"ב:כ"ז-ל"א) — קובע : עשיית אהל עראי אסורה ; אבל תוספת לאהל עראי קיים — מותרת. ומגדיר את שיעור הטפח כסף ההבחנה.
תוס׳ ור"ן — דנים בעניין "גוד אסיק" ו"פתח" — מתי הוספת כיסוי נחשבת אהל חדש ומתי תוספת. מסקנה : טפח מבעוד יום = "אהל" התחיל, וההמשך תוספת.
הרא"ש — מחדש את ההיתר לאהל הנעשה מאליו (פתיחת מטריה זמנית) — מחלוקת אם נחשב מעשה אהל.

4. סוגיית "מחיצה המתרת" (סעיף א')

היסוד : סעיף א' מבחין בין סוגי מחיצות :

סוג מחיצהפסק
מחיצה לצניעות בעלמא (וילון, פרוכת)מותר
מחיצה בפני חמה / צינה / רוח לנרותמותר
מחיצה המתרת סוכהאסור
מחיצה המתרת טלטול (יוצרת רשות)אסור
מחיצה בפני הנר לתשמיש המיטהאסור (אא"כ טפח מבעו"י)

החידוש : המחיצה עצמה אינה "אהל" — אבל כשהיא פועלת הלכתית (מכשירה סוכה, יוצרת רשות) — אז היא אסורה, כי היא "בונה" מצב הלכתי חדש.

5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 13 סעיפים

בית יוסף (טור או"ח שט"ו) — מארגן את הסימן :

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א בסעיף א' מרחיב את דיני המחיצות המותרות :

7. מחלוקות מרכזיות

מחלוקת א' : מטריה בשבת (אחרונים) —

מחלוקת ב' : מחיצה המתרת (סעיף א') —

מחלוקת ג' : כיסוי קדירה שיש בה חלל טפח (אחרונים) —

8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב

המגן אברהם — מבאר את שיעור הטפח : ברגע שטפח אהל פרוס מבעוד יום, כל ההמשך הוא "תוספת" ומותר.
הט"ז — מדגיש שגם אהל עראי שאינו לדירה (כגון כיסוי לצל) — נכלל באיסור, כי "מאהיל".
המשנה ברורה (49 ביאורים) — מסכם. עיקרון : פריסת גג חדש = אסור ; תוספת לטפח קיים = מותר ; מחיצה = מותר אא"כ מתרת. ומבאר את דין המטריה לאיסור.
שולחן ערוך הרב (אדמו"ר הזקן, סימן שט"ו) — מסביר את היסוד : אהל הוא "חלל מוגן" — חיקוי של יצירת מרחב. הגג הוא המהות ; לכן רק עליו גזרו.

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינות חשובות לזמננו :

10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

היסוד שלנו בסימן שט"ו :

  1. סוגיא בנויה על "אהל עראי" (שבת קל"ח.).
  2. עשיית אהל = תולדת בונה ; קבע דאורייתא, עראי דרבנן.
  3. גג אסור ; מחיצה מותרת — אא"כ מתרת סוכה/טלטול.
  4. תוספת אהל — אם טפח מבעוד יום, מותר להשלים.
  5. מטריה — אסורה לכל הדעות.

הוראה למעשה : אין יוצרים גג בשבת. הפתרון : להשאיר טפח פרוס מבעוד יום (גגון, סוכך). מחיצות אנכיות — מותרות.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שט"ו · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא