שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין nouer et dénouer (קשירה / עניבה) shabbat
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ז — 7 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 35 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — מלאכת קושר
- חקירת היסוד — שני התנאים
- שיטות הראשונים — קושר ומתיר
- סוגיית עניבה (סעיף ה')
- שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 7 סעיפים
- שיטת הרמ"א
- מחלוקות מרכזיות
- פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 7 סעיפים
הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטור: הגה ויש חולקים וסבירא להו דכל קשר של קיימא אפי' של הדיוט חייבי' עליו [רש"י והרא"ש ור' ירוחם וטור] וי"א שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימא [כל בו והגה"מ פ"י] ויש מקילין לומר דעד שבעה ימים לא מיקרי של קיימא (טור ומרדכי ע"ל סי' שי"ד סע' י') וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה: הגה וכן לענין התרתו דינו כמו לענין קשירתו (טור) כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסקה החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימם וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי התורה מותר לקשור קשר שאינו של קיימא: הגה וי"א דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על זה דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן דאפי' בשאינו של קיימא אסור לקשרו והוא הדין להתירו וכן נוהגין (הגה' אלפסי פ' אלו קשרים) ומ"מ נראה דבמקום צערא אין לחוש ומותר להתירו דאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו והא דבעינן ב' קשרים זה על זה היינו כשקושר שני דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט או משיחה דינו כשני קשרים: (סמ"ג)
1. הקדמת הסוגיא — מלאכת קושר
המקור התלמודי
סימן שי"ז נשען על פרק ט"ו של מסכת שבת — "ואלו קשרים" (שבת קי"א:-קי"ג.) :
המשנה שבת קי"א: : "ואלו קשרים שחייבין עליהן — קשר הגמלין וקשר הספנין ; וכשם שהוא חייב על קשורן כך הוא חייב על היתרן". הגמרא מבארת : קושר ומתיר במשכן — בקושרי יריעות וחוטי צידת חלזון. וקובעת את התנאים : קשר של קיימא ומעשה אומן.
המבנה : שלוש דרגות — חייב חטאת ; פטור אבל אסור ; מותר לכתחילה. הנפקא מינה תלויה בצירוף שני התנאים.
2. חקירת היסוד — שני התנאים
חקירה מכוננת
חקירה : חיוב קושר — תלוי בתנאי אחד או בשני תנאים מצטברים ?
- שיטת הרי"ף, הרמב"ם, השו"ע : צריך שניהם — קשר של קיימא וגם מעשה אומן. אחד מהם לבד = פטור אבל אסור.
- שיטת רש"י, הרא"ש, הטור : די בקשר של קיימא לבד (אפילו מעשה הדיוט) לחיוב.
נפקא מינה : קשר קבוע שעשה אדם רגיל (לא אומן) — לשו"ע פטור, לרמ"א חייב. הרמ"א מביא את שיטת רש"י כעיקר.
היסוד : מהו "של קיימא"
קושיא : "קשר של קיימא" — לכמה זמן ? יום ? שבעה ימים ? לעולם ?
תירוץ — שלוש שיטות בראשונים :
- לעולם — רק קשר העשוי להישאר תמיד = של קיימא (שיטה מחמירה בהגדרה, מקילה בדין).
- אותו יום — כל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום = של קיימא (כל בו, הגה"מ).
- שבעה ימים — עד שבעה ימים אינו נחשב של קיימא (טור, מרדכי — שיטת ביניים).
למעשה : נוהגים להחמיר — קשר העומד יותר מיום מקרי של קיימא בספק.
3. שיטות הראשונים — קושר ומתיר
4. סוגיית עניבה (סעיף ה')
היסוד : עניבה — לולאה — אינה בכלל "קושר" :
| מצב | פסק |
|---|---|
| עניבה לבדה (לולאה) | מותר — אינה קשר |
| קשר אחד ועליו עניבה | מחלוקת — רבים מתירים |
| שני קשרים זה על זה | קשר גמור — אסור |
החידוש : עניבה אינה קשר מהותית — כי היא בלתי-יציבה ועשויה להתפרק. זהו הבסיס לכל ההיתרים הפרקטיים (שרוכים, סינר).
5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 7 סעיפים
- סעיף א' : שלוש הדרגות — היסוד.
- סעיפים ב'-ד' : רצועות מנעל, קשר הכובס, קשרים זמניים.
- סעיף ה' : עניבה — ההיתר.
- סעיפים ו'-ז' : יישומים — שרוכים, חגורה.
6. שיטת הרמ"א
- סעיף א' — מאמץ את רש"י : כל קשר של קיימא, אף של הדיוט, חייב. ומגדיר "שבעה ימים".
- סעיף א' — חידוש מעשי : להיזהר מהתרת שני קשרים זה על זה — אין אנו בקיאים בקשר אומן. במקום צער — מותר.
- סעיף ג' — אוסר חיתוך תפר מנעלים מחוברים כדרך אומן.
7. מחלוקות מרכזיות
מחלוקת א' : חיוב קושר — תנאי אחד או שניים (סעיף א') —
- הרמב"ם והשו"ע : צריך קיימא + אומן.
- רש"י, הרא"ש, הרמ"א : קיימא לבד מחייב.
- פסק : ספרדים אחרי השו"ע ; אשכנזים אחרי הרמ"א.
מחלוקת ב' : הגדרת "של קיימא" —
- לעולם / אותו יום / שבעה ימים — שלוש שיטות.
- פסק : השו"ע מביא הכל ; למעשה נוהגים להחמיר.
מחלוקת ג' : קשר על גבי עניבה (אחרונים) —
- מקילים : כיוון שמתיר באותו יום = מותר.
- מחמירים : הקשר התחתון הופך לקשר של קיימא.
- פסק : רוב הפוסקים מתירים שרוכים (קשר + עניבה).
8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות חשובות לזמננו :
- שרוכי נעליים — קשר + עניבה, מותר (מתיר ביומו).
- קשר כפול הדוק — ראוי להימנע ; במקום צער מותר להתיר.
- שקית אשפה — קשר זמני של הדיוט = מותר ; עדיף עניבה.
- עניבת מכנסיים / חלוק — מותר.
- קשר עניבה (צוארון) — אם מתירו ביומו = מותר.
- חיתוך חוט תפירת בגד חדש — שאלה נפרדת — לא קושר אלא קורע.
10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
היסוד שלנו בסימן שי"ז :
- סוגיא בנויה על "ואלו קשרים" (שבת קי"א:-קי"ג.).
- קושר ומתיר — מלאכות תאומות מל"ט.
- שני תנאים : קשר של קיימא × מעשה אומן ; שלוש דרגות.
- מחלוקת : שו"ע — צריך שניהם ; רמ"א — קיימא לבד מחייב.
- עניבה — אינה קשר, מותרת ; בסיס לשרוכים.
הוראה למעשה : אין קושרים קשר קבוע. שרוכים ועניבות — מותר. קשר כפול הדוק — להימנע, ובמקום צער להתיר.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).