✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שי"ט
דִּין הַבּוֹרֵר בְּשַׁבָּת
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין borer (trier) à shabbat — mélakha déorayta

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ט — 17 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 69 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאמלאכת בורר
  2. חקירת היסודמהי "ברירה"
  3. שיטות הראשוניםשלושת התנאים
  4. סוגיית "לאלתר" מול "לאוצר" (סעיף ב')
  5. שיטת הב"י והשו"עמבנה של 17 סעיפים
  6. שיטת הרמ"א
  7. מחלוקות מרכזיות
  8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 17 סעיפים

סעיף א. דיני הבורר בשבת. ובו יז סעיפים:
הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלים ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ואם ביררם בידו כדי לאכול לאלתר מותר: הגה וכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד מקרי לאלתר [המגיד פ"ח ור"י ני"ב ח"ח וב"י וטור ורא"ש] ואפי' אחרים אוכלים עמו שרי [תוס' פ' כלל גדול] ולכן מותר לברור הירק שקורין שלאט"ן מן העלין המעופשין שבו כל מה שצריך לאכול באותה סעודה [ב"י סימן שכ"א]:
סעיף ב. הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו להניחו אפי' לבו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב:
סעיף ג. היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים בורר אחד מאחד ומניח [השני כדי] לאכול מיד: הגה ושני מיני דגים מקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור א' מחבירו אלא בידו כדי לאכלו מיד אע"פ שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה אבל כל שהוא מין א' אע"פ שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות לא מיקרי ברירה ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות או להיפך שרי הואיל ואינו בורר מין אחד מתוך חבירו [תה"ד סי' נ"ז]. ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב:
סעיף ד. הבורר פסולת מתוך אוכל אפי' בידו אחת חייב: הגה ואפי' האוכל מרובה ויש יותר טורח בברירת האוכל אפ"ה לא יברור הפסולת אפי' כדי לאכול לאלתר (ב"י):
סעיף ה. הבורר תורמסין מתוך פסולת שלה' חייב מפני שהפסול' שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותן עמהם ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל וחייב:
סעיף ו. אין מוללין מלילות אלא מולל בשינוי מעט בראשי אצבעותיו. הגה ואע"פ שמפרק האוכל מתוך השבלים הואיל ואינו מפרק רק כלאחר יד כדי לאכול שרי ויש מחמירין [מרדכי ור"ן פ"ק דיו"ט] ולכן אסור לפרוק האגוזים לוזים או אגוזים גדולים מתוך קליפתן הירוקה (מהרי"ל) וטוב להחמיר מאחר דיכול לאכלן כן בלא פירוק:
סעיף ז. היו לו מלילות מע"ש לא ינפה בקנון (פרש"י כלי שראשו אחד רחב והשני עשוי כמין מרזב ונותנין הקטניות בראשו הרחב ומנענע האוכל ומתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי) ותמחוי (פי' קערה גדולה) ולא בשתי ידיו אלא מנפה בידו אחת בכל כוחו:
סעיף ח. אין שורין את הכרשינין (פי' הערוך ויצ"ה בלע"ז) דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר אבל נותנן בכברה אע"פ שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה:
סעיף ט. משמרת אפילו תלויה מע"ש אסור ליתן בה שמרים אבל אם נתן בה שמרים מע"ש מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים לזוב:
סעיף י. יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת. הגה ואע"פ שיש בו קסמים דקין הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג) אבל בסודרים אסור משום ליבון ויין ושאר משקין מותר ואם הם עכורים בין מים בין יין אסור לסננם ולהרמב"ם במשמרת אסור ואפי' מים ויין צלולים ואפי' בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים ויין מגתו כל זמן שהוא תוסס (פירוש שנראה כרותח) טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר:
סעיף יא. כשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה גומא (בסודר) לקבל היין משום שינוי:
סעיף יב. כל מקום שמותר לסנן יין בסודר מותר לסננו בכפיפה מצרית (פי' קופה שעושין מן הגומא וממיני ערבה) ויזהר שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח משום שינוי:
סעיף יג. כלי שמערין (פי' שמריקין) בו יין מהחבית לא יתן בפיו קשים וקסמים בחזקה שאין לך מסננת גדולה מזו:
סעיף יד. מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסק הקילוח ומתחילין לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הניצוצות מוכחי שהוא בורר (מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנו היין היטב) (רוקח ה' י"ט וב"י):
סעיף טו. מסננת שנתן בה חרדל לסננו מותר ליתן בה ביצה אע"פ שהחלמון יורד למטה עם החרדל והחלבון נשאר למעלה:
סעיף טז. מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתייה אבל אם בשעת שתייה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר:
סעיף יז. המחבץ [פי' שמוציא החמאה מן החלב] תולדת בורר הוא לפיכך אע"פ שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו [וע"ל סי' ש"מ סי"א]. הגה הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק חייב משום זורה [מהרי"ל בשם א"ז וירושלמי פרק כלל גדול]:

1. הקדמת הסוגיא — מלאכת בורר

המקור התלמודי

סימן שי"ט נשען על המשנה בשבת ע"ג. ("אבות מלאכות") ועל הסוגיא בשבת ע"ד. :

הסוגיא שבת ע"ד. : "היו לפניו שני מיני אוכלין, בורר ואוכל בורר ומניח ; ולא יברור, ואם בירר חייב חטאת". הגמרא מבררת : "בורר ואוכל לאלתר... אבל לבו ביום — נעשה כבורר לאוצר וחייב". ומבחינה בין נפה וכברה (חייב) לקנון ותמחוי (פטור אבל אסור) ליד (מותר לאלתר).

היסוד : בורר נמנה במשנה כאחד מל"ט אבות. שלושת התנאים (אוכל מפסולת, ביד, לאלתר) הם תמצית הסוגיא.

2. חקירת היסוד — מהי "ברירה"

חקירה מכוננת

חקירה : מהו גדר מלאכת בורר — פעולת ההפרדה, או יצירת מצב של "מתוקן" ?

נפקא מינה : מדוע "ביד לאלתר" מותר — לצד ב', כי אינו "ברירה" אלא אכילה ; לצד א', הותר כהיתר מיוחד. רוב הראשונים — צד ב'.

היסוד : אוכל מתוך פסולת

קושיא : מדוע נוטל אוכל מפסולת מותר, ופסולת מאוכל אסור — הלא התוצאה זהה ?

תירוץ (רש"י ותוס׳ שבת ע"ד.) : נטילת האוכל כדי לאוכלו מיד = דרך אכילה — זו דרך בני אדם לקחת מה שאוכלים. נטילת הפסולת = דרך ברירה — זו דרך התיקון וההכנה. ההבחנה אינה בתוצאה אלא באופי המעשה : אכילה מול מלאכת תיקון.

חידוש : שלושת התנאים אינם "קולות" שרירותיות — הם מגדירים יחד מה שאינו "מלאכת ברירה" אלא אכילה רגילה.

3. שיטות הראשונים — שלושת התנאים

רש"י (שבת ע"ד. ד״ה בורר ואוכל) — מבאר שהיתר "ביד לאלתר" הוא משום שזו דרך אכילה — האדם בורר כדי לאכול עכשיו, לא כדי להכין מאגר.
רמב"ם (הלכות שבת ח':י"ב-י"ג) — מבנה את התנאים : (1) אוכל מפסולת ולא להיפך ; (2) ביד ולא בכלי המיוחד לברירה ; (3) לאלתר ולא לאוצר. הפרת כל תנאי — איסור.
תוס׳ ור"ן — דנים בשני מיני אוכלים : כשמעורבים שני אוכלים, זה שאינו רצוי כעת נחשב "פסולת" יחסית. ומבארים את גדר "לאלתר" — סמוך לסעודה.
הרא"ש — מחדש את ההבחנה בין שני מינים (יש ברירה) למין אחד (גדול מקטן — אין ברירה, כי הכל אוכל אחד).

4. סוגיית "לאלתר" מול "לאוצר" (סעיף ב')

היסוד : סעיף ב' מחדד את התנאי השלישי :

מצבפסק
בורר אוכל ביד לאכול מידמותר — דרך אכילה
בורר אוכל ביד להניח (אף לבו ביום)חייב — "כבורר לאוצר"
בורר שחרית לאכול בין הערבייםחייב — לא לאלתר
בורר לצורך הסעודה שמיסב בה מידמותר — נחשב לאלתר (רמ"א)

החידוש : "לבו ביום" — אפילו אותו יום עצמו — אם אינו לסעודה הנוכחית, נחשב "בורר לאוצר" וחייב. ה"לאלתר" הוא מבחן סמיכות לאכילה, לא מבחן יום.

5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 17 סעיפים

בית יוסף (טור או"ח שי"ט) — מארגן את הסימן :

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מוסיף הגהות מעשיות :

7. מחלוקות מרכזיות

מחלוקת א' : גדר "לאלתר" —

מחלוקת ב' : ברירת פסולת מועטת מאוכל מרובה —

מחלוקת ג' : בורר בכלי אכילה (כף, מזלג) —

8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב

המגן אברהם — מבאר את ההגדרה של "כלי ברירה" — כלי המיוחד לסנן/לברור. כף אכילה אינה כזו.
הט"ז — מחמיר בברירת פסולת — אפילו מעט פסולת מתוך אוכל מרובה אסור ליטול.
המשנה ברורה (69 ביאורים) — פותח בהקדמה מיוחדת : "הרבה אנשים נכשלין באיסור בורר". מסכם את שלושת התנאים כיסוד מעשי לכל המטבח.
שולחן ערוך הרב (אדמו"ר הזקן, סימן שי"ט) — מסביר שבורר הוא "הפרדת המעורב" — חיקוי של עבודת ההכנה. אכילה מיידית אינה "עבודה" אלא צורך הגוף, ולכן הותרה.

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינות חשובות לזמננו :

10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

היסוד שלנו בסימן שי"ט :

  1. סוגיא בנויה על המשנה והגמרא בשבת ע"ג.-ע"ד.
  2. בורר = הפרדת המעורב — אב מלאכה.
  3. שלושה תנאים מצטברים להיתר : אוכל מפסולת, ביד, לאלתר.
  4. הפרת תנאי — איסור, פעמים דאורייתא.
  5. כלי ברירה (נפה, מסננת) — חייב אף לאלתר.
  6. לאלתר — לצורך הסעודה הנוכחית, לא "לבו ביום".

הוראה למעשה : בכל הפרדה — מבחן שלושת התנאים. בורר הוא מהאיסורים הנכשלים בו רבים — בספק, שאל רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שי"ט · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא