✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שכ"ט
עַל מִי מְחַלְּלִין שַׁבָּת
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין pour qui transgresser shabbat — pikouah nefesh

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט — 9 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 21 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאהמקור והברייתות
  2. חקירת היסודגדר "ספק נפשות להקל"
  3. שיטות הראשונים בגדר "מפקחין על הספק"
  4. הסוגיא המרכזיתמפולת וקבוע (יומא פד-פה)
  5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה
  6. שיטת הרמ״אהרחבת ההיתר לסכנה עתידה
  7. מחלוקת הראשונים בגדר קבוע ו"כל דפריש"
  8. פסיקת האחרוניםמג״א, ט״ז ומשנה ברורה
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 9 סעיפים

סעיף א. על מי מחללין שבת. ובו ט סעיפים:
כל פיקוח נפש דוחה שבת והזריז הרי זה משובח אפילו נפלה דליקה בחצר אחרת וירא שתעבור לחצר זו ויבא לידי סכנה מכבין כדי שלא תעבור:
סעיף ב. אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב אפילו היו ט' עכו"ם וישראל א' בחצר ופירש א' מהם לחצר אחרת ונפל עליו שם מפולת מפקחין כיון שנשאר קביעות הראשון במקומו חשבינן ליה כמחצה על מחצה אבל אם נעקרו כולם ובשעת עקירתן פירש א' מהם לחצר אחרת ונפל עליו אין מפקחין עליו שכיון שנעקר קביעות הראשון ממקומו אמרינן כל דפריש מרובה פריש:
סעיף ג. מי שנפלה עליו מפולת ספק חי ספק מת ספק הוא שם ספק אינו שם אפילו אם תמצ' לומר שהו' שם ספק עכו"ם ספק ישראל מפקחין עליו אע"פ שיש בו כמה ספיקות:
סעיף ד. אפי' מצאוהו מרוצץ שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה מפקחים ובודקים עד חוטמו אם לא הרגישו בחוטמו חיות אז ודאי מת לא שנא פגעו בראשו תחלה לא שנא פגעו ברגליו תחילה:
סעיף ה. מצא עליונים מתים לא יאמר כבר מתו תחתונים אלא מפקח עליהם שמא עדיין הם חיים:
סעיף ו. עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת באו על עסק נפשות ואפי' סתם יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת: הגה ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא [א"ז]:
סעיף ז. יש מי שאומר שבזמן הזה אפי' באו על עסקי ממון מחללין שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו והוי עסקי נפשות [ומ"מ הכל לפי הענין] (פסקי מהרי"א סי' ק"כ):
סעיף ח. הרואה ספינה שיש בה ישראל המטורפת בים וכן נהר שוטף וכן יחיד הנרדף מפני עכו"ם מצוה על כל אדם לחלל עליהם שבת כדי להצילם: [וע"ל סוף סימן ש"ז מי שרוצים לאנסו אם מחללים עליו שבת]:
סעיף ט. כל היוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומם:

1. הקדמת הסוגיא — המקור והברייתות

המקור התלמודי

סימן שכ"ט עוסק בעַל מִי מְחַלְּלִין שַׁבָּת — המשך ישיר לסימן שכ"ח. אם הקודם עסק בחולה, סימן זה עוסק בשאר סכנות : מפולת, דליקה, מצור, ספינה בים, נרדף.

המקור המרכזי הוא יומא פג ע"א ופד ע"ב-פה ע"ב : סוגיית מי שנפלה עליו מפולת — "מפקחין עליו את הגל... ספק חי ספק מת... אפילו מצאוהו מרוצץ", ו"בודקין עד חוטמו". דין המצור — עירובין מה ע"א : "נכרים שצרו על עיירות ישראל — אין יוצאין עליהם בכלי זיינן... ובעיר הסמוכה לספר אפילו על עסקי תבן וקש". דין "כל דפריש" וקבוע — מיוסד על סוגיות כתובות טו ע"א.

2. חקירת היסוד — גדר "ספק נפשות להקל"

יסוד ההיתר

חקירה : מדוע מחללין שבת על ספק פיקוח נפש — והרי ספק דרבנן לקולא אך ספק דאורייתא לחומרא, ושבת דאורייתא ?

להלכה, פיקוח נפש דוחה שבת אף בכמה ספיקות (סעיף ג), וזהו חידוש מעבר לכללי הספיקות. ונפקא מינה בגדר הקבוע (סעיף ב) — שאף ברוב נכרים, כל שהקביעות קיימת אין הולכים אחר הרוב.

3. שיטות הראשונים בגדר "מפקחין על הספק"

רש״י (יומא פד-פה) — מבאר שמפקחין את הגל אף בכמה ספיקות, ובודקין עד חוטמו — שעיקר החיות ניכרת בנשימת האף. רש״י מדגיש שאין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב כל שיש קביעות.
הרמב״ם (הלכות שבת פרק ב הלכות טז-כג) — פוסק שמפקחין על הספק, "ואפילו מצאוהו מרוצץ... מפקחין ובודקין עד חוטמו" ; ומבחין בין קבוע (מחצה על מחצה) לבין "כל דפריש מרובה פריש". הרמב״ם פוסק גם דיני המצור והסמוכה לספר.
הרא״ש והר״ן — דנים בגדר "סמוכה לספר" ובהיקף ההיתר לצאת בכלי זיין ולחזור למקומם, מחשש שלא ייכשלו להבא. כן דנים בגדר הקבוע ובהבחנת השעות (נעקרו כולם או לא).

4. הסוגיא המרכזית — מפולת וקבוע (יומא פד-פה)

יומא פד ע"ב : "מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל — מפקחין עליו את הגל". ומדייקת הגמרא : פשיטא ! ומתרצת — אפילו ספק ישראל ספק נכרי, וברוב נכרים — קמ"ל דאזלינן בתר קבוע.

היסוד : קבוע כמחצה על מחצה דמי. כל זמן שהקביעות הראשונה במקומה — אין אומרים "רוב נכרים" אלא מחצה, ומפקחין. אבל "נעקרו כולם" — בטלה הקביעות, ואומרים "כל דפריש מרובה פריש" ואין מפקחין. זהו יסוד פסק השו"ע בסעיף ב, וההכרעה שספק נפשות להקל אף בכמה ספיקות (סעיף ג).

5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה

בית יוסף (או"ח סימן שכ"ט) — מביא את הסוגיות והראשונים, ופוסק בשו"ע 9 סעיפים : פיקוח נפש דוחה שבת אף בדליקה המאיימת (ס"א) ; דין הקבוע במפולת (ס"ב) ; מפקחין על כמה ספיקות (ס"ג) ; בדיקת החוטם (ס"ד) ; דיני המצור והסמוכה לספר (ס"ו) ; וחזרת המצילים בכלי זיינם (ס"ט).
בגדר הסמוכה לספר (ס"ו) פוסק המחבר שאף על עסקי תבן וקש מחללין — שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הדרך לכבוש את הארץ. ובחזרה (ס"ט) — המצילים חוזרים בכלי זיינם, שלא ייכשלו לעתיד לבוא.

6. שיטת הרמ״א — הרחבת ההיתר לסכנה עתידה

הרמ״א מוסיף הגהה אחת קצרה אך עקרונית (ס"ו) : בעיר הסמוכה לספר מחללין "ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבוא". הרמ״א מרחיב את פיקוח הנפש לסכנה עתידה ופוטנציאלית — אין ממתינים שתתממש הסכנה. וכן (ס"ז) מובא בשם פסקי מהרי"א שבזמן הזה אף על עסקי ממון מחללין, "והכל לפי הענין".

7. מחלוקת הראשונים בגדר קבוע ו"כל דפריש"

מחלוקות מרכזיות :

שורש המחלוקת : עד כמה מרחיבים את גדר הספק והסכנה — והאם פיקוח נפש כולל אף סכנה רחוקה ועתידה.

8. פסיקת האחרונים — מג״א, ט״ז ומשנה ברורה

המג״א — מדקדק בדליקה (ס"א) : שאם אפשר להציל את החולה והקטן בנשיאה דרך רשות הרבים, מוטב לכבות (מלאכה שאינה צריכה לגופה, פטור) ; ויש אחרונים החולקים.
הט״ז — מבאר את גדר הקבוע ואת ההבחנה בין "נשאר קביעות" ל"נעקרו כולם" — שעיקר הדין תלוי בקיום הקביעות בשעת הפרישה.
המשנה ברורה (21 סעיפים) — מסכם להלכה : מפקחין על הספק אף בכמה ספיקות ; אין הולכין אחר הרוב בקבוע ; בודקין עד החוטם ; ובסמוכה לספר ובסכנת נפשות מחללין אף על "רוצים לבוא".

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינות מן הסוגיא :

10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

יסוד הסוגיא : סימן שכ"ט דוחה את עקרון פיקוח נפש עד קצותיו — ספק חיים, סכנה עתידה, וסכנת המציל עצמו. ובכל אלו תשובה אחת : ספק נפשות להקל, מצילים.

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שכ"ט · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא