✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן של"א
דִּינֵי מִילָה בְּשַׁבָּת
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין brit milah à shabbat (8e jour)

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן של"א — 10 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 39 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאהמקור והברייתות
  2. חקירת היסודמילה דוחה שבת או נדחית מפניה
  3. שיטות הראשונים בגדר ציצין המעכבין
  4. הסוגיא המרכזיתמכשירי מילה (שבת קלג)
  5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה
  6. שיטת הרמ״אמנהג הרחיצה
  7. מחלוקת הראשונים במכשירין ובמילה שלא בזמנה
  8. פסיקת האחרוניםמג״א, ט״ז ומשנה ברורה
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 10 סעיפים

סעיף א. דין מילה בשבת. ובו י סעיפים:
עושים כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליו כמון:
סעיף ב. כל זמן שלא סילק ידו מן המילה חוזר אפילו על ציצין שאינם מעכבים סילק ידו אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין ואלו הם המעכבין בשר החופה אפי' רוב גובה של עטרה במקום א':
סעיף ג. בן ח' אם נגמרו שערו וצפרניו מלין אותו בשבת ואם לא גמרו אפי' אם הוא ספק בן ז' ספק בן ח' אין מלין אותו ואין צריך לומר בן ח' ודאי ואם הוא בן שבע ודאי אפי' לא גמרו שערו וצפרניו מלין אותו [ועיין בי"ד סי' רס"ו]:
סעיף ד. מילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת:
סעיף ה. אנדרוגינוס ונולד בין השמשות ונולד כשהוא מהול ויוצא דופן ועכו"ם שילדה ואח"כ נתגיירה ומי שיש לו שתי ערלות אין מילתן דוחה שבת:
סעיף ו. מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת לא יביאנו בשבת אפי' במקום שאין בו אלא איסור דרבנן שהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת ולומר לעכו"ם לעשותה אם היא דבר שאם עשהו ישראל אין בו איסור אלא מדרבנן אומר לעכו"ם ועושהו ואם הוא דבר שאסור לישראל לעשות מן התורה לא יאמר לעכו"ם לעשותו (ועיין לעיל סי' ש"ז):
סעיף ז. לא היה לו כמון שחוק מע"ש לא ישחקנו אלא לועס בשיניו אם לא עירב מאתמול יין ושמן ליתן עליהם לא יערבם היום אלא יתן כל א' לבדו:
סעיף ח. אין עושין לה חלוק אלא כורך עליה סמרטוט ואם אין לו כורך על אצבעו דרך מלבוש לשנות מדרך הוצאה בחול ומביא דרך חצר אחרת אפי' לא נשתתפו יחד:
סעיף ט. בזמן חכמי הגמ' אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל ודינו לרחוץ בשבת אם רצו כדין רחיצת כל אדם: הגה ובמדינות אלו נוהגים לרחצו לפני המילה בחמין שהוחמו מאתמול ולאחר המילה במוצאי שבת וכן אם היה יום ג' למילתו בשבת ורואים שיש צורך לרחצו מכינים חמין מבעוד יום ורוחצים אותו בשבת וכל זה מן הסתם אבל אם רואים שיש לחוש לסכנה אם לא ירחצו אותו אחר המילה בודאי מותר לרחצו ולחלל עליו שבת מידי דהוי אשאר חולי שיש בו סכנה:
סעיף י. אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת אבל אם מל כבר פעם אחת מותר למול בשבת ואפילו אם הוא אבי הבן: הגה ועיין עוד דיני מילה טור יורה דעה סי' רס"ז:

1. הקדמת הסוגיא — המקור והברייתות

המקור התלמודי

סימן של"א עוסק בדִּינֵי מִילָה בְּשַׁבָּת — מצות עשה הדוחה את השבת. היסוד : "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא יב:ג) — ביום, ואפילו בשבת.

המקור המרכזי הוא פרק רבי אליעזר דמילה — שבת קלג ע"א-קלז ע"ב : "ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה... וחכמים אומרים מכשירי מילה דוחין את השבת"... והלכה כחכמים שאין מכשירין דוחין. דרשת "ביום השמיני — ואפילו בשבת" — שבת קלב ע"א. דין ציצין המעכבין — שבת קלג ע"ב. דין מילה שלא בזמנה — פסחים סט ע"א.

2. חקירת היסוד — מילה דוחה שבת או נדחית מפניה

גדר הדחייה

חקירה : מילה בזמנה דוחה את השבת — מהו גדר דחייה זו ?

נפקא מינה : מכשירי מילה — לדעת ר' אליעזר דוחין (כיון שהמילה דוחה, אף הכשריה) ; ולחכמים (והלכה כמותם) אין דוחין — שדווקא גוף המילה הותר, וכל שאפשר מערב שבת אינו דוחה. וכן מילה שלא בזמנה אינה דוחה — שאין בה דין "ביום השמיני".

3. שיטות הראשונים בגדר ציצין המעכבין

רש״י (שבת קלג) — מבאר את גדר "סילק ידו" : כל זמן שלא גמר ועדיין עוסק — חוזר אף על ציצין שאינם מעכבין, שהכל "מילה" ; סילק ידו — שוב אינו חוזר אלא על המעכבין, שבלעדיהם אין כאן מילה כשרה.
הרמב״ם (הלכות מילה פרק א, והלכות שבת פרק ב) — פוסק שמילה בזמנה דוחה שבת, ומכשיריה אינם דוחין כחכמים ; ומגדיר ציצין המעכבין — בשר החופה רוב גובה העטרה. הרמב״ם מפרט אילו נימולים אין מילתם דוחה שבת (אנדרוגינוס, נולד בין השמשות וכו').
הרא״ש והר״ן — דנים בגדר אמירה לעכו"ם להכשרי מילה : שכל שהוא איסור דרבנן לישראל, אומר לעכו"ם ; ובמחלוקת ר' אליעזר וחכמים, ובטעם שהעמידו חכמים דבריהם אף במקום כרת.

4. הסוגיא המרכזית — מכשירי מילה (שבת קלג)

שבת קלג ע"א : משנה — "עושין כל צרכי מילה בשבת : מוהלין ופורעין ומוצצין, ונותנין עליה אספלנית וכמון". ובברייתא נחלקו ר' אליעזר וחכמים במכשירי מילה : ר' אליעזר — "אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה" (מכשירין דוחין) ; חכמים — אין דוחין.

הלכה כחכמים. והטעם — "העמידו חכמים דבריהם במקום כרת" : אף שהמילה עצמה דוחה (ואי מילתה כרת), מכשיריה שאפשר היה להקדים — לא התירו. ומכאן יסוד פסקי השו"ע : גוף המילה ומציצה — דוחין (אף שמציצה היא חובל, משום סכנת הולד) ; אך איזמל, כמון שחוק, עירוב יין ושמן — אינם דוחין.

5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה

בית יוסף (או"ח סימן של"א) — מביא את הסוגיא והראשונים, ופוסק בשו"ע 10 סעיפים : עושין כל צרכי מילה (ס"א) ; ציצין המעכבין (ס"ב) ; בן ח' (ס"ג) ; מילה שלא בזמנה אינה דוחה (ס"ד) ; הנימולים שאין מילתם דוחה (ס"ה) ; מכשירי מילה אינם דוחין (ס"ו).
בגדר אמירה לעכו"ם (ס"ו) פוסק המחבר חילוק יסודי : דבר שאיסורו לישראל מדרבנן — אומר לעכו"ם ועושהו ; דבר שאיסורו מן התורה — אינו אומר לעכו"ם. ובשינוי (ס"ז-ח) — כמון נלעס בשיניים, יין ושמן בנפרד, חלוק נכרך כדרך מלבוש.

6. שיטת הרמ״א — מנהג הרחיצה

הרמ״א מוסיף הגהה בסעיף ט בעניין רחיצת הולד : בזמן הגמרא הרחיצה היתה הכרחית וסכנה בלעדיה, ולכן נכתבו דיניה ; בזמן הזה אין נוהגין רחיצה. הרמ״א מוסיף את מנהג אשכנז — לרחצו לפני המילה בחמין שהוחמו מאתמול, ולאחריה במוצאי שבת ; ומדגיש שאם יש חשש סכנה — מחללין עליו ככל חולה שיש בו סכנה.

7. מחלוקת הראשונים במכשירין ובמילה שלא בזמנה

מחלוקות מרכזיות :

שורש המחלוקת : עד היכן משתרע היתר "ביום השמיני" — על גוף המילה בלבד, או אף על הכשריה ותוצאותיה.

8. פסיקת האחרונים — מג״א, ט״ז ומשנה ברורה

המג״א — מדקדק בגדר ציצין המעכבין ובגדר "סילק ידו" ; ומבאר את חילוק האמירה לעכו"ם בין דרבנן לדאורייתא.
הט״ז — מבאר את גדר "העמידו חכמים דבריהם במקום כרת" — שאף שהמילה חמורה, ההכשרים שאפשר היה להקדים נשארו באיסורם.
המשנה ברורה (39 סעיפים) — מסכם להלכה : מילה בזמנה דוחה שבת, מציצה אף שהיא חובל משום סכנה ; מכשירין שאפשר מערב שבת אינם דוחין ; מילה שלא בזמנה ונימולים שבספק אינם דוחין ; ובשינוי — כמון נלעס, יין ושמן בנפרד.

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינות מן הסוגיא :

10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

יסוד הסוגיא : סימן של"א בנוי על קו אחד — מילה בזמנה דוחה שבת, ורק היא. גוף המצוה ("ביום השמיני") גובר על השבת ; מכשיריה, שאפשר היה להקדים, נשארים באיסורם — "העמידו חכמים דבריהם במקום כרת".

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן של"א · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא