✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן של"ה
דִּין חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין tonneau de vin / huile cassé shabbat

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן של"ה — 5 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 18 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאהמקור והברייתות
  2. חקירת היסודשורש איסור "ספוג" וההצלה המוגבלת
  3. שיטות הראשונים בגדר "קולט ומצרף"
  4. הסוגיא המרכזית — "ובלבד שלא יספוג" (שבת קמג-קמד)
  5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה
  6. שיטת הרמ״אחבית שנשברה מול נסדקה
  7. מחלוקת הראשונים בגדר ההצלה והספוג
  8. פסיקת האחרוניםמג״א, ט״ז ומשנה ברורה
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 5 סעיפים

סעיף א. דין חבית שנשברה. ובו ה סעיפים:
חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות אפי' בכלים הרבה דאלו בכלי אחד אפי' מחזיק מאה סעודות מציל ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג דהיינו שלא ישים הספוג במקום היין לחזור ולהטיפו גזירה שמא יסחוט ואפילו אם יש לו בית אחיזה דליכ' חשש סחיטה אסור שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולא יטפח בשמן להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי: הגה וי"א דדוקא חבית שנשברה שבהול ואם יציל חיישינן שיתקננה אבל אם נסדק ועביד טיף טיף שאינו בהול כל כך מותר להציל בכלים לקלוט ולצרף [הגהות מרדכי ותוס' פ' כ"כ והגהות מיימוני פכ"ד] וי"א דכל זה לא מיירי אלא להציל מחצר לחצר אבל לבית אחר שעירב עמו מצילין בכל ענין כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה (פסקי מהרא"י קצ"ו):
סעיף ב. אם נשברה בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט לקבל מן הקילוח באויר לאחר שירד מן הגג ולא יביא כלי אחר ויצרף אותו לראש הגג ואם מציל בכלי אח' מציל אפי' קולט או מצרף:
סעיף ג. נזדמנו לו אורחי' מביא כלי א' וקולט כלי א' ויצרף ולא יקלוט ויצרף ואח"כ יזמין לו האורחים ולא יערים לזמן אורחים שאין צריכי' לאכול: הגה ומיהו אם עבר ועשה שקלט ואח"כ זימן אורחי' מותר (רמב"ם והמגיד פכ"ב):
סעיף ד. אם יזוב תירוש מגיגית של ענבים שעדיין לא נדרכו שנמצא אותו הדלף אינו ראוי שהרי המשקין שזבו אסורים ואינו רשאי לשום כלי תחתיו מפני שמבטלו מהיכנו כיצד יעשה יניח שם מטתו או שלחנו ואז יהיה אותו הדלף לפניו גרף של רעי ויוכל להניח שם כלי לקבל הדלף כדי שלא יעשה שם טיט וכשיתמלא הכלי לא יזרקנו בכלי אחר שלא יבטלנו מהיכנו אלא מריקו בתוך הגיגית שזבו המשקה ממנה שהיא מבוטלת מהיכנה ע"י משקים שבה משום משקין שזבו:
סעיף ה. נתפזרו לו פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה מלקט מעט מעט ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה ואם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרורית שבחצר שאז מלקט אחד אחד ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה (וע"ל סי' שי"ט):

1. הקדמת הסוגיא — המקור והברייתות

המקור התלמודי

סימן של"ה עוסק בדִּין חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה — המשך פרק "כל כתבי", בדיני הצלה מן המשקה הניגר. עיקרו : הצלה מותרת, אך מצומצמת מחשש סחיטה ותיקון.

המקור המרכזי הוא שבת קמג ע"ב-קמד ע"א : "חבית שנשברה — מצילין הימנה מזון שלש סעודות, ואומר לאחרים בואו והצילו לכם, ובלבד שלא יספוג". וסוגיית "אין סוחטין את הפירות" וגזירת ספוג — שבת קמג. דין קולט ומצרף — שבת קמד ע"א. דין משקין שזבו וביטול כלי מהיכנו — שבת קמג ומגיד משנה פרק כא-כו.

2. חקירת היסוד — שורש איסור "ספוג" וההצלה המוגבלת

גדר הגזירה

חקירה : ההצלה אינה מלאכה — מדוע אסרו "לספוג" ומדוע הגבילו ?

שני היסודות פועלים : איסור "ספוג" — משום סחיטה ; הגבלת ההצלה — משום בהלה ותיקון (כשל"ד). הרמ"א חידש שהגבלה זו דווקא בחבית שנשברה (בהול) ולא בנסדקה (טיף טיף). הכל איסור דרבנן.

3. שיטות הראשונים בגדר "קולט ומצרף"

רש״י (שבת קמג-קמד) — מבאר "ספוג" — שלא יתן ספוג לתוך היין לחזור ולהטיפו, גזירה שמא יסחוט. ומבאר "קולט ומצרף" — קליטת הקילוח באויר, וצירוף כלי לראש הגג.
הרמב״ם (הלכות שבת פרק כו, ופרק כא) — פוסק את גדרי ההצלה, ומבאר את דין משקין שזבו מן הגיגית ואת ביטול כלי מהיכנו ; ומחדש (ס"ג) שאם עבר וקלט ואחר כך זימן אורחים — מותר.
התוספות, הגהות מרדכי והגהות מיימוני — מחלקים בין חבית שנשברה (בהול) לנסדקה (אינו בהול) — יסוד הגהת הרמ"א ; ודנים בדין הצלה מחצר לחצר מול בית מעורב.

4. הסוגיא המרכזית — "ובלבד שלא יספוג" (שבת קמג-קמד)

שבת קמג ע"ב : "חבית שנשברה — מצילין הימנה מזון שלש סעודות... ובלבד שלא יספוג". ובגמרא מתבאר ש"ספוג" אסור גזירה שמא יסחוט.

היוצא : (א) ההצלה מוגבלת לשלוש סעודות (כשל"ד) — אך בכלי אחד אין הגבלה, ואומר לאחרים "בואו והצילו" ; (ב) "ספוג" אסור — שמא יסחוט (תולדת דש) ; (ג) "קולט ומצרף" — בכלים רבים אסור (נראה כעובדין דחול), בכלי אחד מותר. וזהו יסוד פסקי השו"ע בחמשת הסעיפים.

5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה

בית יוסף (או"ח סימן של"ה) — מביא את הסוגיא והראשונים, ופוסק בשו"ע 5 סעיפים : הצלת חבית שנשברה ואיסור ספוג (ס"א) ; נשברה בראש הגג, קולט ומצרף (ס"ב) ; נזדמנו אורחים (ס"ג) ; משקין שזבו מגיגית (ס"ד) ; פירות שנתפזרו (ס"ה).
בגדר משקין שזבו (ס"ד) פוסק המחבר עצה מחוכמת : כיון שאי אפשר לשום כלי תחת הדלף (מבטל כלי מהיכנו), מניח שם מטתו או שלחנו — ואז הדלף נעשה כ"גרף של רעי" שמותר לסלקו, ויכול ליתן כלי.

6. שיטת הרמ״א — חבית שנשברה מול נסדקה

הרמ״א מוסיף הגהות : (ס"א) כל ההגבלה דווקא בחבית שנשברה, שבהול ויחשש שיתקננה ; אבל נסדקה ועביד טיף טיף — אינו בהול כל כך, ומותר להציל בכלים, לקלוט ולצרף. ועוד — כל זה דווקא מחצר לחצר, אבל לבית מעורב מצילין בכל ענין. (ס"ג) אם עבר וקלט ואחר כך זימן אורחים — מותר בדיעבד.

7. מחלוקת הראשונים בגדר ההצלה והספוג

מחלוקות מרכזיות :

שורש המחלוקת : עד כמה הבהלה היא יסוד ההגבלה, ומה גדר חשש הסחיטה בספוג.

8. פסיקת האחרונים — מג״א, ט״ז ומשנה ברורה

המג״א — מדקדק בגדר "מזון שלש סעודות" ובדין קולט ומצרף ; ומבאר את עצת הגרף של רעי בדין משקין שזבו.
הט״ז — מבאר את גדר "ספוג" ואת חילוק הכלי האחד מן הכלים הרבים.
המשנה ברורה (18 סעיפים) — מסכם להלכה : ההצלה מוגבלת לשלוש סעודות מחשש בהלה ; אין סופגין, גזירה שמא יסחוט ; ובמשקין מצויין הנשתין כל היום — יש להקל להציל טפי.

9. נפקא מינות פרקטיות

נפקא מינות מן הסוגיא :

10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה

יסוד הסוגיא : סימן של"ה הוא תאומו של של"ד — הצלה מן ההפסד, מצומצמת מחשש בהלה ותיקון. ונוסף עליו חשש סחיטה (איסור הספוג). ההצלה מותרת, אך באופן שאינו דרך חול ואינו מוליך למלאכה.

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן של"ה · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא