שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין balayer la maison + acte non intentionnel (davar she-eino mitkaven)
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן של"ז — 4 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 21 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — המקור והברייתות
- חקירת היסוד — מדוע דבר שאינו מתכוון מותר
- שיטות הראשונים בגדר פסיק רישיה
- הסוגיא המרכזית — מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון
- שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה
- שיטת הרמ״א — מנהג אשכנז בכיבוד
- מחלוקת הראשונים בגדר השוואת גומות וכיבוד
- פסיקת האחרונים — מג״א, ט״ז ומשנה ברורה
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 4 סעיפים
דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הילכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק:
1. הקדמת הסוגיא — המקור והברייתות
המקור התלמודי
סימן של"ז עוסק בדִּין כִּבּוּד הַבַּיִת וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן — וקובע אחד מכללי היסוד של הלכות שבת : דבר שאינו מתכוון מותר.
המקור המרכזי הוא שבת כב ע"א, כט ע"ב, עה ע"א, קג ע"א — מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בדבר שאינו מתכוון. ר' שמעון מתיר, ר' יהודה אוסר, והלכה כר' שמעון. וגדר "פסיק רישיה ולא ימות" — שבת עה ע"א, "מודה ר' שמעון בפסיק רישיה". דין כיבוד וריבוץ הבית — שבת צה ע"א, ומחלוקת הראשונים בהשוואת גומות.
2. חקירת היסוד — מדוע דבר שאינו מתכוון מותר
גדר ההיתר
חקירה : מדוע דבר שאינו מתכוון מותר — האם משום שאין כאן מלאכת מחשבת, או משום שאין זו "מלאכתו" כלל ?
- צד א' — חסרון מלאכת מחשבת : מלאכת שבת צריכה כוונה ("מלאכת מחשבת אסרה תורה") ; כשאינו מתכוון, חסרה הכוונה והמעשה אינו מלאכה.
- צד ב' — אין כאן מלאכה כלל : כשאינו מתכוון והדבר אינו ודאי — אפשר שלא תיעשה מלאכה כלל, ולכן מותר ; אך בפסיק רישיה, שהמלאכה ודאית, חוזר האיסור.
היסוד : כשהמלאכה אפשרית ולא ודאית, והאדם אינו מתכוון — מותר (כר' שמעון) ; אך בפסיק רישיה — שהמלאכה תיעשה בודאי — "מודה ר' שמעון" שאסור, שאי אפשר לומר שלא נתכוון למה שודאי יקרה. זהו ציר כל הסימן.
3. שיטות הראשונים בגדר פסיק רישיה
4. הסוגיא המרכזית — מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון
שבת כב ע"א וקג ע"א : נחלקו ר' יהודה ור' שמעון בדבר שאינו מתכוון — ר' יהודה אוסר, ר' שמעון מתיר. והלכה כר' שמעון. אך הכל מודים בפסיק רישיה ולא ימות — שאם המלאכה ודאית, אסור אף לר' שמעון.
היוצא ליסוד הסימן : (א) גורר אדם מטה כסא וספסל — אף שאפשר שיעשה חריץ — כיון שאינו מתכוון ואינו ודאי, מותר ; (ב) מרבץ הבית (מזה מים) — אינו מתכוון להשוות גומות, מותר ; (ג) אבל לצדד חבית כבדה — שודאי תשווה גומות — פסיק רישיה, אסור. וזהו יסוד פסקי השו"ע בארבעת הסעיפים.
5. שיטת הב״י והשו״ע — הכרעת ההלכה
6. שיטת הרמ״א — מנהג אשכנז בכיבוד
7. מחלוקת הראשונים בגדר השוואת גומות וכיבוד
מחלוקות מרכזיות :
- כיבוד הבית : המחבר מתיר במרוצף ; יש מתירין אף בלא מרוצף ; ויש מחמירין אף במרוצף (רמ"א).
- פסיק רישיה דלא ניחא ליה : הראשונים נחלקו אם פסיק רישיה שאינו נהנה ממנו אסור — נפקא מינה בגרירת מטה.
- השוואת גומות : תולדת חורש (בשדה) או בונה (בבית) — נפקא מינה לחומרת האיסור.
שורש המחלוקת : עד כמה חוששים להשוואת גומות בקרקע מרוצפת, ומה גדר פסיק רישיה שאינו נהנה.
8. פסיקת האחרונים — מג״א, ט״ז ומשנה ברורה
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות מן הסוגיא :
- דבר שאינו מתכוון : מותר — גרירת מטה, ריבוץ הבית.
- פסיק רישיה : אסור — צידוד חבית כבדה.
- כיבוד : נוהגין להחמיר אף במרוצף ; ע"י עכו"ם או בגד קל — מותר.
- סיכה והדחה : אין סכין ואין מדיחין הקרקע אף במרוצף.
- השוואת גומות : היסוד המלאכתי שכל הסימן נזהר ממנו.
10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
יסוד הסוגיא : סימן של"ז קובע כלל עקרוני — דבר שאינו מתכוון מותר (כר' שמעון), ובלבד שלא יהא פסיק רישיה. כיבוד הבית הוא רק שדה היישום : שני תנאים מצטברים להיתר — אין כוונה, ואין ודאות.
- אינו מתכוון : מותר כשהמלאכה אפשרית ולא ודאית.
- פסיק רישיה : אסור — המלאכה ודאית.
- כיבוד : מנהג אשכנז להחמיר אף במרוצף.
- השוואת גומות : תולדת חורש/בונה — היסוד הנשמר.
לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).