✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שמ"ו
דִּינֵי עֵרוּבִין מִן הַתּוֹרָה
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין eruvin de la torah — fondement du transport shabbat

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ"ו — 3 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 31 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאאבות ההוצאה במשנת שבת
  2. חקירת היסודשלוש דרגות בהוצאה
  3. מוציא, זורק ומושיט — אופני ההעברה
  4. מקום פטורמעבר או הפסק
  5. החלפה דרך מקום פטור — מחלוקת יש אוסרים ויש מתירים
  6. מעביר ד' אמות — ברה"ר ובכרמלית
  7. קרפף יותר מבית סאתים
  8. פסק הב״י והשו״ע
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 3 סעיפים

סעיף א. דיני עירובין מן התורה. ובו ג סעיפים:
מן התורה אינו חייב אלא במוציא ומכניס וזורק ומושיט מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד וחכמים אסרו מכרמלית לרשות היחיד או לרשות הרבים או מהם לכרמלית אבל מקום פטור מותר להוציא ולהכניס ממנו לרשות היחיד ולרשות הרבים ומהם לתוכו אבל העומד ברשות היחיד ומוציא או מכניס או מושיט וזורק לרה"ר דרך מקום פטור או איפכא חייב וכן לא יעמוד אדם על מקום פטור ויקח חפץ מיד מי שעומד ברשות הרבים ויתננו למי שעומד ברשות היחיד או איפכא ולהחליף דרך מקו' פטור ברשויות דרבנן יש אוסרים ויש מתירים [ועיין לקמן סי' שע"ב סעיף ו']:
סעיף ב. מן התורה אין חייב אלא במעביר ד' אמות ברשות הרבים וחכמים אסרו להעביר ארבע אמות בכרמלית וים ובקעה תרי גווני כרמלית נינהו ומותר לטלטל מזו לזו תוך ארבע אמות:
סעיף ג. קרפף [פי' מקום שמוקף מחיצות בלא קרוי כמו חצר] יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ארבע אמות ומותר להוצי' ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה העוברת לפניו: הגה ולכן מותר ליקח מפתח מכרמלית שלפני גינה לפתוח ולנעול ולהחזיר המפתח אליו [טור] ובלבד שלא יהא ביניהם אסקופה שהיא רשות היחיד כגון שהוא גבוה עשרה ורחבה ארבעה או שיש לה שני מחיצות מן הצדדין שהן רחבין ארבע ומשקוף עליה רחבה ארבעה דאז הוי רשות היחיד אע"פ שאינו גבוה עשרה מיהו אסור להכניס מהאסקופה לרה"י או איפכא דחיישי' שמא לא יהי' התקר' ארבע ואז אם אין האסקופה גבוה ג' יש לה הדין שלפניה ואפי' אם גבוה שלש מאחר שכל רשויות שלנו הם כרמלית אמרי' מצא מין את מינו וניעור כמו שנתבאר סי' שמ"ה וכן אם התקרה רחב' הרבה ואין לה מחיצות מן הצדדי' דינה כרשות שלפניה וכן בגגין שלנו הבולטין לפני הבתים דינם כרשות שלפניהם [הגהות מרדכי פ"ק דשבת] :

1. הקדמת הסוגיא — אבות ההוצאה במשנת שבת

המקור בגמרא

המקור לסימן הוא במשנה הפותחת את מסכת שבת (ב ע"א) — "יציאות השבת שתים שהן ארבע" — ובסוגיות שבת ו ע"א וח ע"א-ע"ב. הסימן מפריד בין מה שאסור מן התורה במלאכת ההוצאה, לבין מה שהוסיפו חכמים, ומגדיר את תפקידו של מקום פטור.

מלאכת ההוצאה אסורה מן התורה רק בין רשות היחיד לרשות הרבים (וכן העברת ד' אמות ברה"ר). הכרמלית — תוספת חכמים. מקום פטור — אינו רשות, ומותר לטלטל ממנו ואליו. נמצא שהסימן בנוי על דירוג : דאורייתא, דרבנן, ופטור.

2. חקירת היסוד — שלוש דרגות בהוצאה

חקירה : מהו ההבדל המבני בין שלוש הדרגות — דאורייתא, דרבנן, פטור ?

היסוד : הכרמלית והפטור אינם "חצי איסור" אלא מדרגות שונות בעצם — האחת תקנת חכמים גמורה, השנייה היתר גמור.

3. מוציא, זורק ומושיט — אופני ההעברה

ארבעה אופנים נמנו בסעיף א : מוציא (מרה"י לרה"ר), מכניס (מרה"ר לרה"י), זורק (העברה באוויר), מושיט (גופו ברשות אחת ומושיט בידו לרשות אחרת). כולם — כשהם בין רה"י לרה"ר — אסורים מן התורה. המשנ"ב (ס"ק א) ציין שמושיט יש לו דין מיוחד אף מרה"י לרה"י דרך רה"ר (עיין סי' שמ"ז).

4. מקום פטור — מעבר או הפסק

יסוד : דין מקום פטור אינו "מנתק" את ההוצאה. "העומד ברה"י ומוציא... לרה"ר דרך מקום פטור — חייב". כל עוד החפץ לא נח במקום פטור, אלא עבר דרכו, נחשבת ההוצאה רצופה מרה"י לרה"ר — וחייב.

מכאן עולה הבחנה דקה : מקום פטור מתיר טלטול אליו וממנו (כשהחפץ נח בו), אך אינו מתיר דרכו (כשהחפץ עובר ואינו נח). וכן אסור לעמוד במקום פטור וליטול חפץ מיד העומד ברה"ר ולתיתו לעומד ברה"י — שזה כמעביר מרשות לרשות.

5. החלפה דרך מקום פטור — מחלוקת יש אוסרים ויש מתירים

מחלוקת בשו"ע (סעיף א) : להחליף חפץ דרך מקום פטור בין שתי רשויות דרבנן (כרמלית) :

השו"ע הביא את שתי הדעות בלא הכרעה, והפנה לסי' שע"ב. נפקא מינה גדולה בטלטול מעשי בין חצרות וכרמליות.

6. מעביר ד' אמות — ברה"ר ובכרמלית

סעיף ב — מן התורה אין חיוב אלא במעביר ד' אמות ברשות הרבים (הילוך ארבע אמות נחשב כהוצאה). חכמים הוסיפו ואסרו אף העברת ד' אמות בכרמלית. וים ובקעה — שני סוגי כרמלית הם, ומותר לטלטל מזה לזה תוך ד' אמות, שכן שתיהן מאותה דרגה.

7. קרפף יותר מבית סאתים

קרפף — מקום מוקף מחיצות בלא קירוי. אם הוא גדול מבית סאתים ולא הוקף לדירה — אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ד' אמות, ככרמלית.

8. פסק הב״י והשו״ע

בית יוסף — ליקט את סוגיות ההוצאה (שבת ו, ח) ואת הראשונים, ופסק בשו"ע ג סעיפים : (א) דרגות ההוצאה ומקום פטור; (ב) מעביר ד' אמות; (ג) קרפף. הרמ"א הוסיף בסעיף ג הגהה ארוכה — דין המפתח, האסקופה, והכלל "כל רשויות שלנו כרמלית" — יסוד מעשי גדול לזמננו.

9. נפקא מינות פרקטיות

10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

היסוד : שלוש דרגות בהוצאה :

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שמ"ו · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא