שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין tendre la main vers un robinet de rh pour boire
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"א — 1 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 10 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — מזחילה וצינור בעירובין צט
- חקירת היסוד — לבוד והגדרת רשות
- מזחילה תוך ג' לגג — חשובה כגג
- קולט מן האויר — אין הנחה
- צינור בולט ג' — רשות בפני עצמה
- ד' על ד' ולמעלה מעשרה — גדרי האיסור
- היד, הפה והכלי — היקף הדין
- פסק הב״י והשו״ע
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום שיטות והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 1 סעיפים
לא יעמוד אדם ברשות הרבי' ויחבר ידו למזחילה שהוא צנור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג ולקבל המים ממנה שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג חשוב כגג ואסור בין אם הוא למעלה מעשרה או למטה מעשרה אבל מותר לקלוט מן האויר אפי' אם ידו תוך ג' למזחילה היתה מזחילה בולטת ג' מן הגג וכן סתם צנור שבולט ג' יכול לחבר ידו אליהם ולקבל המים וכגון שאין בהם ד' על ד' והן למטה מעשרה אבל אם יש בהן ד' על ד' או אפי' אין בהן ד' על ד' והן למעל' מעשרה אסור:
1. הקדמת הסוגיא — מזחילה וצינור בעירובין צט
המקור בגמרא
המקור לסימן הוא בעירובין (צט ע"ב) — סוגיית "עומד אדם ברה"י ומגביה ידו... מזחילה". הגמרא דנה במי שעומד ברה"ר ומקבל מים מן המזחילה שעל הגג, ומגדירה מתי המזחילה בטֵלה לגג ומתי היא רשות לעצמה.
היסוד : גג הבית הוא רשות היחיד. המקבל מים מן המזחילה הצמודה לגג — כמוציא מרה"י לרה"ר. אך אם המזחילה בולטת מן הגג, או שהמים נקלטים באוויר — משתנה הדין. כל הסימן הוא יישום מדויק של גדרי הרשויות (סי' שמ"ה) במקרה הצינור.
2. חקירת היסוד — לבוד והגדרת רשות
חקירה : מזחילה הצמודה לגג — מדוע נחשבת "כגג" ? האם מטעם לבוד (כל פחות מג' כדבוק), או מטעם שימוש (היא משמשת את הגג ובטֵלה אליו) ?
- צד א' — לבוד : כל שהמזחילה תוך ג' טפחים סמוך לגג, דין לבוד מחברה לגג כאילו היא חלק ממנו.
- צד ב' — שם גג : המזחילה משמשת לגג ובטֵלה אליו, ולכן "שם גג עליה".
המשנ"ב (ס"ק ג) נקט כצד א' : "אמרינן לבוד ושם גג עליה" — ואף אם אין במזחילה רוחב ד' טפחים. נמצא שהיסוד הוא לבוד : הקרבה לגג עצמה יוצרת את החיבור.
3. מזחילה תוך ג' לגג — חשובה כגג
יסוד : מזחילה — צינור ארוך המונח לאורך הגג — כשהיא תוך ג' טפחים סמוך לגג, חשובה כגג עצמו (רה"י). לפיכך המקבל ממנה מים, בעומדו ברה"ר, הרי הוא כמוציא מרה"י לרה"ר — ואסור, בין למעלה מעשרה בין למטה מעשרה, שהרי דין הגג נמשך אליה.
4. קולט מן האויר — אין הנחה
5. צינור בולט ג' — רשות בפני עצמה
מזחילה (או צינור) הבולטת ג' טפחים מן הגג — אינה עוד בטֵלה לגג, אלא נידונת לפי מידותיה שלה. אם אין בה ד' על ד' והיא למטה מעשרה — היא מקום פטור, ומותר לקבל ממנה מים. הבליטה "מנתקת" אותה מרשות הגג.
6. ד' על ד' ולמעלה מעשרה — גדרי האיסור
שני גדרים מצמצמים את ההיתר :
- יש בצינור ד' על ד' — הרי הוא רשות היחיד בפני עצמו (מקום חשוב), והמקבל ממנו לרה"ר — אסור.
- הצינור למעלה מעשרה — אף בלא ד' על ד', אסור; שכן המים באים מן הגג (רה"י), והקליטה למעלה מעשרה אינה היתר.
נמצא שההיתר (מקום פטור) מצומצם : דווקא צינור בולט, קטן מד' על ד', ולמטה מעשרה.
7. היד, הפה והכלי — היקף הדין
8. פסק הב״י והשו״ע
9. נפקא מינות פרקטיות
- מזחילה צמודה לגג : אסור לקבל ממנה מים בעומדו ברה"ר.
- קליטת מי גשמים באוויר : מותר — לא נחו על כלום.
- צינור בולט ג', צר, נמוך : מקום פטור — מותר.
- צינור רחב (ד' על ד') או גבוה (למעלה מעשרה) : אסור.
- קבלה ביד, בפה או בכלי : דין אחד לכולם.
10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה
היסוד : הכל תלוי בסטטוס הצינור :
- צמוד לגג (תוך ג') — כגג, רה"י — אסור.
- קליטה מן האוויר — מותר, שאין הנחה.
- בולט ג', קטן מד' על ד', למטה מעשרה — מקום פטור — מותר.
- ד' על ד' — רה"י; למעלה מעשרה — אסור.
לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).