שולחן ערוך · אורח חיים

יסוד : אין הסולם מחיצה ואינו תיקון פיזי — הוא גילוי דעת. בקובעו סולם מחצרו לגגו, בעל הגג מראה "שסילק לגג זה מכוח רשות הרבים אלא נוח לו להשתמש בעצמו עליו" (לשון אדמו"ר הזקן, סעיף א). הרבים אינם בעלי הרשות אלא בתורת תשמיש; משעה שהבעלים מגלה שייחד את הגג לעצמו — בטל כוח הרבים, ושב הגג לדין רשותו הטבעי.

יסוד : פירצה שאינה בקרן זוית — אומרים בה פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם: שפת התקרה רואים אותה כאילו יורדת אנכית וסותמת את הפירצה, ואף ביותר מעשר אמות. וטעם הדין (אדמו"ר הזקן, סעיף ה): "משום שדומה לפתח" — שֶׁפַת התקרה כמשקוף, ומה שתחתיה כפתח שבמחיצה.

היסוד : רשות היחיד נקבעת בגובה ובמחיצות, אך נשמרת או ניזקת גם בתשמיש ובצורת הפירצה:

• גג נמוך מעשרה לצד רה"ר וגבוה עשרה לחצר — "כעין רה"ר" מחמת תשמיש הרבים; סולם קבוע מסלקם ומתיר.
• סולם קבוע = גילוי דעת; עראי, או של זמן אחד בלבד — אינו מועיל.
• גבוה עשרה משני הצדדים — רה"י גמורה בלא סולם; נמוך מכל צד — כרמלית ואין סולם מועיל.
• חצר שנפרצה במילואה או יותר מעשר לרה"ר — מקום המחיצה והחצר כרמלית; פחות מעשר ושלא במילואה — כפתח ומותר.
• פירצה בקרן זוית — אסורה אף בפחות מעשר; שאינה בזוית — פי תקרה יורד וסותם, בתקרה ישרה וברוחב ד'.

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.