שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין mavoy traversant et en forme d'arête de poisson
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שס"ד — 5 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 19 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — מבוי מפולש בעירובין
- חקירת היסוד — מה מחמיר במבוי מפולש
- צורת הפתח כמחיצה גמורה — יסוד התיקון
- מפולש לכרמלית — הגהת הרמ״א בשם הריב״ש
- מבוי הפתוח לחצר — לחי או קורה, ומחלוקת היש אומרים
- רשות הרבים עצמה — דלתות הננעלות בלילה
- מבוי עקום — דין הפילוש בעקמימות (ד, ח)
- מבוי העשוי כנדל — מבואות קטנים הפתוחים לגדול
- נפקא מינות פרקטיות — לעירובי שכונות
- סיכום שיטות והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 5 סעיפים
מבוי המפולש בשני ראשיו לרה"ר או צד א' לרה"ר וצדו השני לכרמלית הגה או שני ראשיו פתוחין לכרמלית (ריב"ש סימן ת"ה) צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל אם צדו א' פתוח לרה"ר וצדו השני לחצר שאינה מעורבת אין צריך אלא לחי או קורה בשני ראשיו: הגה וכל זה יש לו תנאים המבוארים לעיל סי' שס"ג סכ"ז בדין מבוי אבל אם אינו רק בחצר צריך תיקון חצר משני צדדיו:
1. הקדמת הסוגיא — מבוי מפולש בעירובין
המקור בגמרא
סימן שס"ד עוסק במָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ — מבוי הפתוח בשני ראשיו. מקור הסוגיא במסכת עירובין (פרק "כל גגות" וסביבותיו), ובברייתא המובאת שם : מבוי הפתוח מצד אחד וסתום מצד שני די לו בלחי או קורה; אבל המפולש בשני ראשיו אינו ניתר אלא בצורת הפתח. השלחן ערוך (סימן שס"ג) ביאר את המבוי הרגיל, וסימן שס"ד בא להוסיף את דיני המבוי המפולש, העקום, והעשוי כנדל.
ההבחנה היסודית : מבוי סתום מצד אחד נחשב מוקף שלוש מחיצות, ולחי או קורה משלימים אותו בצד הרביעי. מבוי מפולש פתוח בשני ראשיו — חסר מחיצה בשני צדדים, ודומה לדרך עוברים. לכן הקלו בו פחות, וצריך תיקון חזק יותר בצד אחד — צורת הפתח.
2. חקירת היסוד — מה מחמיר במבוי מפולש
שאלת ההגדרה
חקירה : מדוע אין לחי וקורה משני צדדים מתירים מבוי מפולש, כשם שלחי אחד מתיר מבוי סתום ?
שני צדדים אפשריים בהבנת הדבר :
- צד א — חסרון מחיצות : במבוי סתום יש כבר שלוש מחיצות, והלחי משלים רביעית. במפולש חסרות שתי מחיצות; לחי אחד בלבד אינו מספיק לעשותו רשות מובדלת.
- צד ב — דמיון לרשות הרבים : מבוי מפולש שהרבים נכנסים בו מכאן ויוצאים מכאן דומה לדרך עוברת; לחי אינו "ניכר" מספיק לבטל דמיון זה, וצריך צורת פתח שהיא כמחיצה.
המשנ"ב (ס"ק ב) מכריע כצד א : "דע"י צורת הפתח נעשה כסתום במחיצה מההוא צד, והוי כמבוי סתום מג' צדדין, וסגי בצד השני בלחי או קורה". הצורת פתח משלימה את המחיצה החסרה.
3. צורת הפתח כמחיצה גמורה — יסוד התיקון
יסוד : צוּרַת הַפֶּתַח — שני קנים זקופים וקנה על גביהם — נחשבת כמחיצה גמורה. ולכן כשעושה צורת פתח בראש המפולש, נמצא אותו ראש כסתום במחיצה, והמבוי כסתום בשלושה צדדים — ודי בראש השני בלחי או קורה.
קושיא : אם צורת הפתח כמחיצה גמורה, ואף עושה רשות היחיד מן התורה באמצע רה"ר — מדוע אינה מתירה את רשות הרבים עצמה ?
תירוץ : אדמו"ר הזקן (שס"ד ס"ד) מבחין : מן התורה אכן צורת הפתח מועילה אף ברה"ר גמורה. אבל מדברי סופרים גזרו חכמים שלא תועיל צורת הפתח לרשות הרבים גמורה (שיש בה כל תנאי רה"ר) — וצריכה דווקא דלתות. הצורת פתח מספיקה רק למבוי הקרוב לרה"ר, לא לרה"ר ממש.
4. מפולש לכרמלית — הגהת הרמ״א בשם הריב״ש
הגהת הרמ"א : המחבר נקט מבוי המפולש בשני ראשיו לרה"ר, או צד אחד לרה"ר וצדו השני לכרמלית. הרמ"א הוסיף (בשם הריב"ש סימן ת"ה) : "או שני ראשיו פתוחין לכרמלית" — אף בזה צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן.
- חידוש ההגהה : אין מקילים במפולש לכרמלית יותר מאשר במפולש לרה"ר — שניהם פילוש המחייב צורת פתח.
- טעם הדבר : אף הכרמלית רשות בפני עצמה שאינה מעורבת עם המבוי, וריבוי הפתחים אליה עושהו כמפולש.
5. מבוי הפתוח לחצר — לחי או קורה, ומחלוקת היש אומרים
מחלוקת ה"יש מחמירין" : בצד הפתוח לחצר —
- דעה ראשונה : די בלחי או קורה.
- יש מחמירין : דווקא לחי ולא קורה, שהלחי נדון משום מחיצה ונראה כסתום, מה שאין כן בקורה.
אדמו"ר הזקן (שס"ד ס"א) מכריע : "ולענין הלכה, בדברי סופרים הלך אחר המקל" — וכיוון שכל דין מבוי דרבנן, נוקטים כדעה הראשונה המקילה.
6. רשות הרבים עצמה — דלתות הננעלות בלילה
סעיף ב : רשות הרבים עצמה אינה ניתרת בצורת פתח ולא בלחי, אלא בדלתות. ונחלקו בתנאי :
- דעה ראשונה : צריך שיהיו הדלתות ננעלות בלילה ממש — שנעילתן עושה את כל העיר כחצר אחת.
- יש אומרים : די שיהיו ראויות לינעל, אף אם אינן ננעלות בפועל; ואם משוקעות בעפר — מפנה אותן ומתקנן.
אדמו"ר הזקן : העיקר כדעה האחרונה (ראויות לינעל), אך יש להחמיר כדעה הראשונה. ולאחר תיקון הדלתות — כל העיר חצר אחת, ואין מבואותיה צריכים שום תיקון.
7. מבוי עקום — דין הפילוש בעקמימות
נפקא מינה נוספת (שו"ע הרב שם) : לאחר צורת פתח בעקמומית, יכולים בני צד זה לחלק עירובם מבני צד זה — "שצורת פתח חולקת רשויות". הצורת פתח אינה רק מתירה — היא אף מבדילה רשויות.
8. מבוי העשוי כנדל — מבואות קטנים הפתוחים לגדול
דיוק אדמו"ר הזקן (שס"ד ס"ז) : אפילו פתחי הקטנים מכוונים זה כנגד זה — שלכאורה הם מבוי אחד מפולש בלא עיקום — מכל מקום כל אחד הוא כמבוי עקום עם הגדול, שאי אפשר לראות בו את תיקון הגדול. ובמבוי הגדול עצמו : אם מפולש — צורת פתח מצד אחד ולחי או קורה מצד שני; ואם סתום — לחי או קורה בראשו.
הסתייגות (שו"ע הרב שס"ד ס"ט) : כל דיני מבוי עקום הם דווקא במבוי שבתים וחצרות פתוחים לתוכו כראוי. אבל "מבואות שלנו", שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכם כראוי ודינם כחצר — אינם צריכים שום תיקון בעקמומיתם, כשם שאין צריך בחצר עקומה.
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות לעירובי שכונות :
- רחוב פתוח בשני קצותיו — אינו ניתר בלחי משני הצדדים, אלא צריך צורת פתח מצד אחד.
- מבוי הפתוח לחצר מעורבת לעומת חצר שאינה מעורבת — נפקא מינה אם צריך צורת פתח או די בלחי.
- בין הדעה המקילה ל"יש מחמירין" — אם בצד החצר מועילה קורה או דווקא לחי.
- בין "ננעלות בלילה" ל"ראויות לינעל" — לעניין שערי עיר ודלתות שכונה.
- הבדל בין מבוי גמור ל"מבואות שלנו" שדינם כחצר — לעניין הצורך בתיקון בעקמומית.
10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה
היסוד : ככל שהמבוי קרוב יותר לרשות הרבים ופתוח יותר — תיקונו חזק יותר :
- מבוי סתום מצד אחד — לחי או קורה.
- מבוי מפולש לרה"ר או לכרמלית — צורת פתח מכאן, לחי או קורה מכאן.
- מבוי הפתוח לחצר שאינה מעורבת — לחי או קורה בשני הראשים (וי"א דווקא לחי בצד החצר).
- מבוי עקום (ד, ח) — צורת פתח בעקמומית, שתֵראה לכל בני המבוי.
- מבוי כנדל — צורת פתח בכל פתיחת מבוי קטן לגדול.
- רשות הרבים גמורה — דווקא דלתות הננעלות (או ראויות לינעל) בלילה.
לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב, ולחב"ד כשו"ע אדמו"ר הזקן סימן שס"ד.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).