✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן ק״ח — דין ריחא
דִּין שֶׁלֹּא לֶאֱפוֹת הֶתֵּר וְאִסּוּר בְּתַנּוּר אֶחָד
ריחא לאו מילתא, תנור גדול ופתוח / אחד מכוסה, דבר חריף, מחבת אחת, ששים, מרדה של נחתום, פת חמה על חבית יין, להריח / לטעום איסור
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה ק״ח — 7 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פר״מ (פרי מגדים) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: ריחא לאו מילתא — הריח לבדו אינו אוסר (מותר בדיעבד)
- 3 שאלות־הרפלקס: לכתחילה או בדיעבד · פתוח/מכוסה · חריף או לא
- טבלת־האב: שיעורי ריחא (פתוח / מכוסה / חריף / ששים)
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״ריחא״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 7 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: ריחא לאו מילתא — הריח לבדו אינו אוסר
נקודת המוצא:
סימן קח דן בריח (ריחא): איסור הנצלה או מתבשל בתנור אחד עם היתר — האם הוא מעביר את איסורו בריח בלבד? הגמרא (פסחים עו, עבודה זרה סו) פוסקת: ריחא לאו מילתא — הריח לבדו אינו אוסר. המחבר (סעיף א): אין צולין בשר כשרה עם נבילה בתנור אחד, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה — אך אם צלאן → מותר [בדיעבד], וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הָאֲסוּרָה שְׁמֵנָה הַרְבֵּה וְהַמֻּתֶּרֶת רָזָה. הכלל נקרא אפוא בשני מישורים: לכתחילה נמנעים, בדיעבד מותר.
| מישור | הכלל היסודי | מדוע |
|---|
| לכתחילה | אין אופים איסור + היתר בתנור אחד | חשש הריח (פיטום — רש״י: הריח ״מפטם״) |
| בדיעבד | מותר, אף שהאיסור שמן וההיתר רזה | ריחא לאו מילתא — הריח לבדו אינו אוסר |
| רזה + רזה | מותר אף לכתחילה | אין פיטום (ש״ך ס״ק א ; מפנה לסימן 105) |
💡 הסימן: סימן זה אינו מדבר עוד על ״מגע / ששים בקדירה״ אלא על ריח בתנור משותף. הכלל שבדרך כלל מקל בדיעבד (ריחא לאו מילתא). כל העניין הוא לזהות את 3 החריגים שבהם ריחא מילתא (הריח אוסר אף בדיעבד): דבר חריף, מחבת / מכסה אחד מגולים, ולחלק איסור במשהו (חמץ בפסח).
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ לכתחילה או בדיעבד? (ריחא לאו מילתא) — האם הבישול כבר נעשה (בדיעבד → מותר) או עומדים לבשל (לכתחילה → נמנעים)? המנהג (רמ״א): ״יש לו פת אחרת״ = לכתחילה (אסור) ; ״אין פת אחרת״ = בדיעבד (מותר) — סעיף א.
↓ מביטים בסידור
■ תנור פתוח / אחד מכוסה? (תנור גדול ופתוח / מכוסה) — האם מותר אף לכתחילה? כן אם התנור גדול (12 עשרונים) ופיו פתוח, או אם אחד מכוסה (קערה / בצק), ואינם נוגעים זה בזה (סעיף א).
↓ מביטים בטבע
■ חריף · מחבת אחת · במשהו? (ריחא מילתא) — איסור (או היתר) חריף מגולים, מחבת אחת מגולים, או איסור במשהו (חמץ בפסח)? אזי ריחא מילתא → אסור אף בדיעבד (אלא אם אחד מכוסה) — סעיף א.
⚖ תנאי ההיתר לכתחילה (סעיף א)
מותר לצלות איסור והיתר בתנור אחד לכתחילה אם נתקיים אחד מאלה: תנור גדול (12 עשרונים) ופיו פתוח (ט״ז ס״ק ב: צריך גדול וגם פתוח) ; או אחד מכוסה בקערה, בבצק וכיו״ב (אזי מותר אף בתנור קטן ופיו סתום) ; ובכל אופן אינם נוגעים זה בזה. לבשר וחלב (רמ״א): מחמירים לכתחילה אף בתנור גדול, ומקילים בדיעבד אף בתנור קטן.
3. טבלת־האב: שיעורי ריחא
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיף א, נקרא עם הרמ״א, הט״ז (ס״ק א-ב, ה-ו) והש״ך (ס״ק א-ב, ט, יג).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
|---|
| איסור + היתר שנצלו, כבר נעשה (יסוד) |
ריחא לאו מילתא |
🟢 מותר בדיעבד, אף איסור שמן / היתר רזה |
| לפני הבישול (יסוד) |
לכתחילה |
🔴 אין אופים יחד |
| תנור גדול (12 עשרונים) ופיו פתוח, בלי מגע |
תנור גדול + פתוח |
🟢 מותר לכתחילה |
| אחד מכוסה (קערה / בצק), אף תנור קטן סתום |
כיסוי |
🟢 מותר לכתחילה |
| דבר חריף מגולים — כל שכן אם ההיתר חריף |
ריחא מילתא |
🔴 אסור אף בדיעבד (אלא אם אחד מכוסה) |
| תחת מחבת אחת מגולים |
כבישול (מפנה לסימן 93) |
🔴 אסור אף בדיעבד ; זה אחר זה מותר (אלא אם המחבת הזיע) |
| איסור במשהו (חמץ בפסח), תנור קטן סתום מגולים |
יש אומרים: ריחא מילתא |
🟡 אסור אף בדיעבד (ויש אומרים אין חילוק ; הפסד → מקילים) |
| היכן שריחא אוסר בדיעבד, אך יש ששים מן ההיתר |
ששים כנגד האיסור |
🟢 ששים (אף בכל התנור) מבטל — להפסד (ש״ך ס״ק יג) |
📌 קריאה־מפתח: בריחא, שאל תחילה האם כבר נעשה (בדיעבד) — אזי בדרך כלל מותר. כדי לאסור אף בדיעבד, צריך חריג: חריף, מחבת אחת מגולה, או במשהו. ובכל מקום שריחא אוסר בדיעבד, ששים כנגד האיסור עשוי להציל (להפסד).
4. 5 כללי הזהב
- ״ריחא לאו מילתא״. הריח לבדו אינו אוסר ; היסוד הוא מותר בדיעבד, אף איסור שמן והיתר רזה (מחבר סעיף א).
- לכתחילה נמנעים. חוץ מתנור גדול ופיו פתוח, או אחד מכוסה, ותמיד בלי מגע (מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק ב).
- 3 חריגים שבהם ריחא מילתא (אסור אף בדיעבד): דבר חריף (כל שכן היתר חריף) ; מחבת אחת מגולים (= כבישול) ; לחלק איסור במשהו (חמץ בפסח) — אלא אם אחד מכוסה (רמ״א סעיף א).
- הקדירה מפסקת (סעיף ב). לבשל בקדירה (לעומת צלייה ערומה) → הקדירה חוצצת → מותר אף תנור קטן סתום ; אך סתום מכל צד (הטמנה של שבת) → אסור.
- ששים כנגד האיסור (רמ״א). בכל מקום שריחא אוסר בדיעבד, ששים מן ההיתר (אף בכל התנור) מבטל — להפסד (ש״ך ס״ק יג ; מפנה לסימן 111).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״ריחא״
״ר-י-ח-א״ — לפי הריחא (ריח) של הסימן
- רֵיחַ לאו מילתא: הריח לבדו אינו אוסר → יסוד מותר בדיעבד.
- יֵשׁ פֶּתַח: ״תנור גדול וגם פתוח״ או ״אחד מכוסה״ → מותר לכתחילה (בלי מגע).
- חָרִיף: דבר חריף (או מחבת מגולה) → ריחא מילתא, אסור אף בדיעבד.
- אֶחָד מְכֻסֶּה / ששים: לכסות אחד, או ששים כנגד האיסור → שוב מותר (להפסד).
סולם תחושת האיסור (סעיף ד-ז)
- פת חמה / יין (סעיף ד) → אסור כנגד המגופה ; צוננת או סתום → מותר ; שעורים חמור יותר
- להריח את היין (סעיף ה) → מותר (לבדוק) ; לטעום → אסור ; לזלף יין האסור בהנאה → אסור
- להריח בשמים מן הכד (סעיף ו) → מותר ; אך בשמים של הבדלה → אסור
- להריח ע״ז / ערלה / כלאי הכרם (סעיף ז) → אסור (אסורים בהנאה, עומדים להריח)
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לקרוא את סעיף א כקולא כללית: ״מותר״ ביסוד הוא בדיעבד בלבד. לכתחילה אין אופים איסור + היתר יחד, חוץ מתנור גדול ופיו פתוח או אחד מכוסה, ותמיד בלי מגע. הט״ז (ס״ק ב) מדגיש: צריך גדול וגם פתוח, לא זה בלא זה.
❌ מלכודת 2 — לשכוח שחריף הופך את הכלל: מרגע שהאיסור (וכל שכן ההיתר) הוא דבר חריף, ריחא מילתא: הריח אוסר אף בדיעבד אם שניהם מגולים (ש״ך ס״ק ט: אף תנור פתוח מן הצד). התקנה נשארת לכסות אחד, אף בבצק בעלמא → מותר.
❌ מלכודת 3 — לבלבל בין ״צלייה ערומה״ ל״מחבת אחת״: תחת מחבת אחת מגולים, זה כבישול → אסור אף בדיעבד (ופת עם בשר → אסורה בחלב). אך זה אחר זה, אין חשש — אלא אם המחבת הזיע משניהם (כמכסה קדירה, סימן 93), אזי אסור אף זה אחר זה אם מגולים.
❌ מלכודת 4 — ה״הרחה״: לא הכל מותר: להריח את היין לבודקו מותר (סעיף ה), אך לטעום אסור אף בלי לבלוע (ריב״ש), ולזלף (זילוף) מיין האסור בהנאה אסור (זו הנאה). כמו כן, להריח בשמים העומדים להריח של איסור הנאה (ע״ז, ערלה, כלאי הכרם) אסור (סעיף ז) ; ואף דבר המותר בהרחה (פלפלין בכד) נאסר אם הם בשמים של הבדלה (סעיף ו — הקריבהו נא לפחתך).
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 7 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
|---|
| 1 | ריחא מילתא / לאו מילתא | אין צולין איסור + היתר בתנור אחד אף בלי מגע, אך אם צלאן → מותר בדיעבד (אף איסור שמן / היתר רזה). לכתחילה מותר אם תנור גדול וגם פתוח, או אחד מכוסה, בלי מגע. רמ״א: בשר/חלב מחמירים לכתחילה, מקילים בדיעבד ; ״פת אחרת״ = לכתחילה. ריחא מילתא (אסור אף בדיעבד) ל: דבר חריף, מחבת אחת מגולים, איסור במשהו (חמץ בפסח). ששים כנגד האיסור מבטל להפסד (סימן 118). |
| 2 | לבשל בקדירה | כל זה בצלי ; אך לבשל בקדירה, כל אחד בפני עצמו, → מותר אף תנור קטן סתום, אף פי הקדירות מגולה (הקדירה מפסקת). רמ״א: רק אם התנור פתוח קצת ; סתום מכל צד (כהטמנת שבת) → אסור ; הפסד מרובה → מקילים. |
| 3 | מרדה של נחתום | שומן איסור על המרדה → אסור להניח עליה היתר כל היום (בת יומא) ; אינה בת יומא → מותר, כי אי אפשר בעניין אחר. רמ״א: בת יומא, לא הגעלה ולא קליפה מועילות לכלי אומן (ליבון, סימן 121). |
| 4 | פת חמה על חבית יין | פת חמה על חבית פתוחה של יין נסך → אסורה (רק כנגד המגופה). פת צוננת (אף חבית פתוחה), או פת חמה על חבית סתומה → מותר. פת שעורים (בולעת יותר) → אסורה אף חבית סתומה. |
| 5 | להריח / לטעום / לזלף יין | למצוץ את הריח של יין נסך דרך נקב (לבודקו) → מותר. רמ״א: לטעום אף בלי לבלוע → אסור (ריב״ש) ; לזלף יין נסך האסור בהנאה → אסור ; אך לזלף סתם יינם (מותר בהנאה) → מותר. |
| 6 | להריח בשמים מכד יין | שק פלפלין וזנגביל שנותנים בכדי יין נסך → מותר להריחם (התבלין מפטמים את היין, לא להפך). אך בשמים של הבדלה → אסור (הקריבהו נא לפחתך). |
| 7 | להריח איסורי הנאה | בשמים של עבודה זרה, כלאי הכרם וערלה → אסור להריחם (אסורים בהנאה, עומדים להריח כוורד / כהדס). |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
|---|
| איסור + היתר שכבר נצלו יחד? | מותר בדיעבד (ריחא לאו מילתא), אף שמן / רזה | מחבר סעיף א |
| לפני הבישול — מותר לכתחילה? | כן אם תנור גדול ופתוח או אחד מכוסה, בלי מגע | מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק ב |
| האיסור (או ההיתר) חריף? | ריחא מילתא → אסור אף בדיעבד (אלא אם אחד מכוסה) | רמ״א סעיף א ; ש״ך ס״ק ט |
| תחת מחבת אחת מגולים? | כבישול → אסור אף בדיעבד ; זה אחר זה מותר | רמ״א סעיף א (סימן 93) |
| האם יש ששים מן ההיתר כנגד האיסור? | מבטל אף בכל התנור — להפסד | רמ״א סעיף א ; ש״ך ס״ק יג |
| לבשל בקדירה במקום צלייה ערומה? | הקדירה מפסקת → מותר ; אלא אם סתום מכל צד | מחבר + רמ״א סעיף ב |
| שומן איסור על המרדה? | בת יומא → אסור ; אינה בת יומא → מותר (אי אפשר) | מחבר סעיף ג |
| פת חמה על חבית יין? | כנגד המגופה → אסור ; צוננת / סתום → מותר ; שעורים חמור | מחבר סעיף ד |
| להריח / לטעום / לזלף איסור? | להריח (בדיקה) מותר ; לטעום אסור ; ע״ז/ערלה/כלאי הכרם → להריח אסור | מחבר + רמ״א סעיף ה-ז |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- כבר נעשה או לא? בדיעבד → מותר (ריחא לאו מילתא). לכתחילה → נמנעים, חוץ מתנור גדול ופתוח / אחד מכוסה / בלי מגע.
- האם יש חריג? חריף, מחבת מגולה, או במשהו → ריחא מילתא, אסור אף בדיעבד. תקנה: לכסות אחד, או ששים כנגד האיסור (להפסד).
- להריח או לטעום? להריח לבדוק = מותר ; לטעום = אסור ; להריח איסור הנאה (ע״ז, ערלה, כלאי הכרם) = אסור.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 7 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד ריחא מילתא / לאו מילתא, הפיטום (רש״י), הדבר חריף, צירוף הששים (ש״ך), הקדירה המפסקת |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן ק״ח בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 93 (מכסה הקדירה שמזיע), 97 (בשר בחלב שנתבשלו יחד, הפת), 105 (פיטום / פעפוע והפעפוע), 111 (צירוף הששים), 118 (חמץ והאיסורים במשהו), 121-123 (הכשרת כלים, יין נסך)
- להעמיק בפסחים עו ובעבודה זרה סו (ריחא מילתא / לאו מילתא)
- לדון עם רב במקרים האישיים (בשר ותבשיל חלבי בתנור אחד, מיקרוגל, להריח מאכל שאינו כשר) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן ק״ח · רמה 3 — סיכום / חזרה · שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד
daattorah.com