✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן ק״ט — דין יבש ביבש
דִּין יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב
חתיכה שאינה ראויה להתכבד, שנתערבה מין במינה יבש ביבש — אינה נבללת אך אינה ניכרת — חד בתרי בטיל, בלי ששים ; אוכלים אחת אחת (מִמַּה נַּפְשָׁךְ), לא שלשתן יחד. אך שלא במינו → ששים, ובישול התערובת → ששים.
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה ק״ט — 2 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פר״מ (פרי מגדים) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: איסור שאינו ניכר בטל ברוב (חד בתרי)
- 3 שאלות־הרפלקס: מין במינו · יבש או מבושל · כמה חתיכות
- טבלת־האב: מין במינו / שלא במינו, יבש / מבושל, חד בתרי / ששים
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״יבש״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 2 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: איסור שאינו ניכר בטל ברוב (חד בתרי)
נקודת המוצא:
סימן קט דן בתערובת יבשה, שבה האיסור עומד שלם ואינו נבלל — אך אינו ניכר עוד. השאלה אינה עוד ״טעם + ששים״ כבבשר בחלב, אלא: האם האיסור מין במינו, והאם הוא יבש או מבושל? המחבר (סעיף א) פוסק: חתיכה שאינה ראויה להתכבד (אינה ראויה להתכבד), שנתערבה באחרות מין במינה, יבש ביבש (מין במינה יבש ביבש), חד בתרי בטיל — ברוב (אחרי רבים להטות), בלי צורך בששים.
| דרך | מחבר (ספרדי) | רמ״א (מנהג אשכנז) |
|---|
| מין במינו יבש (אותו מין) | חד בתרי בטיל: בטל ברוב, בלי ששים | כך לכתחילה ; ויש מחמירין להשליך אחת (חומרא בעלמא) |
| שלא במינו יבש (מין אחר) | צריך ששים (טור, ספר התרומה) | ששים אף ביבש, גזירה שמא יבשלם |
| דרבנן מול דאורייתא | אין חילוק: רוב בשניהם (בית יוסף) | אין חילוק (בית יוסף) |
💡 הסימן: סימן זה אינו מדבר עוד על ״צונן / רותח / טעם״ אלא על רוב ביבש. הסברה היא מִמַּה נַּפְשָׁךְ: באכילת האחת — ״זו ההיתר״ ; אף האחרונה — ״האיסור כבר נאכל״. לפיכך כל אחת בפני עצמה מותרת, אך שלשתן יחד אסור (אזי בודאי אוכל את האיסור). וכל זה בתנאי שלא בישל את התערובת (אחרת ששים) ולא עירב מין אחר (אחרת ששים).
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ מין במינו? (מין במינו / שלא במינו) — האם האיסור מעורב בהיתר מאותו מין? אם כן → חד בתרי (רוב, בלי ששים). מין אחר ואינו ניכר → צריך ששים, ששלא במינו הטעם מועיל וחוששים לבישול (סעיף א).
↓ מביטים במצב
■ יבש או מבושל? (יבש / מבושל) — כל עוד יבש, הרוב מספיק. נתבשל הכל יחד → הרוטב נותן טעם ונבלע בחתיכות: צריך ששים, אף לאכלן כל אחת בפני עצמה (סעיף ב).
↓ מביטים במספר
■ כמה חתיכות? (מִמַּה נַּפְשָׁךְ) — איסור אחד בתוך שניים היתר → בטל. אוכלים כל אחת בפני עצמה, או שתים ואחת, אך לעולם לא שלשתן יחד (אחרת אוכל בודאי את האיסור) — סעיף א.
⚖ בישול התערובת והתקנה (סעיף ב)
אם בישל הכל יחד בלי ששים → אסור, שהרוטב נותן טעם ונבלע בחתיכות. כדי לבשלן: יכול להרבות עליהם (להרבות עליהם) עד שיהיו ששים, ואין כאן משום מבטל איסור (מבטל איסור) — שכל אחת כבר מותרת בפני עצמה. ו(רמ״א, יש אומרים) אם נודע התערובת קודם שנתבשלו יחד → הכל מותר (כבר בטל ביבש, ואינו חוזר לאיסורו — טור בשם הרא״ש, ר׳ ירוחם בשם התוספות, וכן עיקר) ; ובמקום הפסד, סומכים על המקילים.
3. טבלת־האב: מין במינו / שלא במינו, יבש / מבושל, חד בתרי / ששים
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיפים א-ב, נקראים עם הרמ״א, הט״ז (ס״ק א-ב) והש״ך (ס״ק ג-ד).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
|---|
| מין במינו, יבש, אינו ניכר (מחבר) |
חד בתרי (רוב) |
🟢 בטל בלי ששים ; אוכלים אחת אחת |
| לאכלן כל אחת בפני עצמה / שתים ואחת |
מִמַּה נַּפְשָׁךְ |
🟢 מותר ; אך שלשתן יחד אסור |
| חומרת הרמ״א (לכתחילה) |
יש מחמירין: להשליך אחת / לתת לנוכרי |
🟡 חומרא בעלמא (הדין נשאר חד בתרי) |
| שלא במינו (מין אחר), יבש, אינו ניכר |
ששים (טור, ספר התרומה) |
🔴 חד בתרי אינו מספיק ; צריך ששים |
| איסור דרבנן מול דאורייתא |
רוב בשניהם (ב״י) |
🟢 אין חילוק (חד בתרי, לא חד בחד) |
| קמח בקמח (ש״ך ס״ק ג) |
נחשב לח בלח (נבלל) |
🟡 אינו ״יבש״ ; דין לח בלח |
| נתבשל הכל יחד בלי ששים (סעיף ב) |
הרוטב נותן טעם |
🔴 אסור אף כל אחת בפני עצמה |
| מרבה עליו עד ששים קודם הבישול |
אין מבטל איסור (כל אחת מותרת) |
🟢 מותר ; נודע קודם הבישול → הכל מותר |
📌 קריאה־מפתח: ביבש, שאל תחילה מין במינו או לא (אחרת ששים). בבישול, הבט נתבשל או לא, ונודע קודם או אחר. ובכל מקום, האיסור עומד בעצמו (עומד בעצמו) כל עוד הוא יבש ; וצריך רוב בחתיכות (אחרת כולן אסורות אף בששים — ש״ך ס״ק ד).
4. 5 כללי הזהב
- « חד בתרי בטיל ». מין במינו, יבש, אינו ניכר → אחד בשניים בטל ברוב (אחרי רבים להטות), בלי ששים (מחבר סעיף א).
- « מִמַּה נַּפְשָׁךְ ». אוכלים כל אחת בפני עצמה, או שתים ואחת, לעולם לא שלשתן יחד ; ויש מחמירין שלא לאכלן אף בזו אחר זו (מחבר + רמ״א סעיף א).
- שלא במינו = ששים. מין אחר, אף יבש ואינו ניכר → צריך ששים, גזירה שמא יבשלם (טור בשם ספר התרומה, רמ״א סעיף א).
- דרבנן כדאורייתא. אין חילוק: לעולם בעינן רוב (חד בתרי), לא חד בחד (בית יוסף, רמ״א סעיף א).
- בישול → ששים ; אפשר להרבות עליו. נתבשל יחד בלי ששים → אסור (הרוטב מפעפע) ; תקנה: להרבות עד ששים, בלי מבטל איסור ; נודע קודם → הכל מותר (מחבר + רמ״א סעיף ב).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״יבש״
« י-ב-ש » — לפי היָבֵשׁ של הסימן
- יבש: יבש ומין במינו → חד בתרי (רוב), בלי ששים.
- בתרי: מִמַּה נַּפְשָׁךְ — כל אחת בפני עצמה או שתים ואחת מותר, לעולם לא שלשתן יחד.
- שלא במינו / ש̇ישים (בישול): מין אחר או תערובת מבושלת → צריך ששים (אפשר להרבות עליו).
סולם השיעור (סעיף א-ב)
- מין במינו · יבש → חד בתרי: רוב, בלי ששים
- שלא במינו · יבש → ששים (גזירה שמא יבשלם)
- נתבשל יחד → ששים (הרוטב מפעפע), אחרת אסור
- נודע קודם הבישול → הכל מותר (כבר בטל ביבש)
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לאכול שלשתן יחד: הדין הוא חד בתרי בטיל, אך זה מתיר לאכול רק כל אחת בפני עצמה (או שתים ואחת). שלשתן יחד, יאכל בודאי את האיסור → אסור. ויש אוסר אף לאכלן בזו אחר זו, והרמ״א כותב שיש מחמירין להשליך אחת או לתתה לנוכרי — אך אינו אלא חומרא בעלמא (מחבר + רמ״א סעיף א).
❌ מלכודת 2 — לבלבל בין מין במינו לשלא במינו: ביבש, אותו מין → חד בתרי, בלי ששים (שמין במינו בטל כבר מן התורה ברוב, אף לח בלח, מפנה לסימן צח). אך מין אחר (ששם מן התורה צריך ששים לח בלח, שהטעם מועיל) → אף יבש צריך ששים, גזירה שמא יבשלם ויבוא לידי איסור דאורייתא (ר״ן — רמ״א סעיף א).
❌ מלכודת 3 — לשכוח את הרוב בחתיכות: האיסור עומד בעצמו (עומד בעצמו) אף שנתבשל במים: נשאר ״יבש״ (ש״ך ס״ק ד). אך משנתבשל, צריך ששים (חתיכות + מים) כנגד האיסור וגם רוב בחתיכות — אחרת כולן אסורות, אף בששים. וקמח בקמח נחשב לח בלח (נבלל), לא יבש (ש״ך ס״ק ג).
❌ מלכודת 4 — בישול התערובת שכבר בטלה: נתבשל הכל יחד בלי ששים → אסור (הרוטב נותן טעם ונבלע). תקנה: להרבות עד ששים קודם הבישול — אין כאן מבטל איסור (כל אחת כבר מותרת בפני עצמה). אך אם נודע קודם הבישול → הכל מותר (כבר בטל ביבש ואינו חוזר לאיסורו — רא״ש/תוספות, וכן עיקר) ; ובמקום הפסד, סומכים על המקילים.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 2 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
|---|
| 1 | חד בתרי בטיל ; מין במינו מול שלא במינו | חתיכה שאינה ראויה להתכבד, שנתערבה מין במינה יבש ביבש, אינה ניכרת → חד בתרי בטל ברוב, מותר ; כל אחת בפני עצמה, לא שלשתן יחד (יש אוסר אף בזו אחר זו). רמ״א: כך לכתחילה ; יש מחמירין להשליך אחת (חומרא). שלא במינו → ששים (שמא יבשלם). אין חילוק דרבנן/דאורייתא (ב״י). עיין סימן קכב (כלים). |
| 2 | בישול התערובת ; להרבות עליהם | יבש ביבש שבטל חד בתרי, שנתבשל הכל יחד: אסור אף כל אחת בפני עצמה אם אין ששים, שהרוטב נותן טעם ונבלע. יכול להרבות עד ששים ולבשלם — אין מבטל איסור (כל אחת מותרת). רמ״א (יש אומרים): נודע קודם הבישול → הכל מותר (כבר בטל ביבש, אינו חוזר — רא״ש/תוספות, עיקר) ; הפסד → מקילים. |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
|---|
| מין במינו, יבש, אינו ניכר? | חד בתרי: בטל ברוב, בלי ששים | מחבר סעיף א |
| כיצד לאכלן? | כל אחת בפני עצמה או שתים ואחת (מִמַּה נַּפְשָׁךְ) ; לעולם לא שלשתן | מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק א |
| מין אחר (שלא במינו)? | צריך ששים, גזירה שמא יבשלם | רמ״א סעיף א ; ש״ך ס״ק ח-י |
| איסור דרבנן מול דאורייתא? | אין חילוק: רוב (חד בתרי), לא חד בחד | בית יוסף ; רמ״א סעיף א |
| נתבשלה התערובת? | בלי ששים → אסור (הרוטב מפעפע) ; להרבות עד ששים | מחבר סעיף ב ; ט״ז ס״ק ב-ג |
| נודע קודם הבישול? | הכל מותר (כבר בטל ביבש, אינו חוזר) | רמ״א סעיף ב ; ט״ז ס״ק ד |
| חתיכה ״ראויה להתכבד״? | אינה בטלה לעולם, אף באלף (מפנה סימנים קא, קי) | ש״ך ס״ק א |
| קמח בקמח? | נחשב לח בלח, לא יבש | ש״ך ס״ק ג |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- מין במינו? מין במינו יבש → חד בתרי (רוב, בלי ששים). שלא במינו → ששים.
- יבש או מבושל? ביבש → רוב. נתבשל יחד → ששים (הרוטב מפעפע) ; אפשר להרבות עד ששים.
- כיצד לאכול, ומתי נודע? כל אחת בפני עצמה או שתים ואחת, לא שלשתן ; נודע קודם הבישול → הכל מותר.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 2 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד חד בתרי בטיל והרוב (אחרי רבים להטות), סברת מִמַּה נַּפְשָׁךְ, מחלוקת מין במינו / שלא במינו והגזירה שמא יבשלם |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן ק״ט בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 98 (טעימה / ששים והשיעור, מין במינו לח בלח), 101 (דבר חשוב / ראוי להתכבד), 102 (איסור שחוזר וניעור), 110 (ספק ספיקא וביטול), 111 (צירוף שתי קדירות), 122 (כלים שנתערבו)
- להעמיק ביסוד אחרי רבים להטות (חולין ק ע״א) ובסברת מִמַּה נַּפְשָׁךְ
- לדון עם רב במקרים האישיים (עוגיה לא־כשרה שנתערבה בזהות, חתיכות בשר שאחת טריפה, בישול תערובת כזו) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן ק״ט · רמה 3 — סיכום / חזרה · דין יבש ביבש
daattorah.com