רמה 01
רמת המתחיל
בסיס — מתחיל ובינוני
לשון העברית של ב׳ הסעיפים עם ביאור בעברית. יבש ביבש וחד בתרי בטיל, סברת מִמַּה נַּפְשָׁךְ (כל אחת בפני עצמה / לא שלשתן יחד), מין במינו לעומת שלא במינו (ששים), ובישול התערובת מבוארים עם מקרים מעשיים.
📖 ללמודחתיכת איסור שאינה ראויה להתכבד שנתערבה במינה יבש ביבש — דהיינו שאינה נבללת אלא עומדת בעצמה ואינה ניכרת — בטלה ברוב (חד בתרי בטיל) בלא ששים ; אוכלן כל אחת בפני עצמה (מִמַּה נַּפְשָׁךְ) אבל לא שלשתן יחד. אך שלא במינו צריך ששים ; ואם בישלן יחד, הרוטב נותן טעם → צריך ששים (ואפשר להוסיף עד ששים בלא מבטל איסור) (שולחן ערוך, יורה דעה ק״ט — ב׳ סעיפים)
חֲתִיכָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת, מִין בְּמִינָהּ, יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ — חַד בִּתְרֵי בָּטֵל, וּמֻתָּר לְאָכְלָן אָדָם אֶחָד כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל לֹא יֹאכַל שְׁלָשְׁתָּן יַחַד.
חתיכה שאינה ראויה להתכבד שנתערבה באחרות, מין במינה, יבש ביבש — חד בתרי בטל, ומותר לאכלן אדם אחד כל אחת בפני עצמה, אבל לא יאכל שלשתן יחד.
שולחן ערוך, יורה דעה ק״ט:ארמה 01
לשון העברית של ב׳ הסעיפים עם ביאור בעברית. יבש ביבש וחד בתרי בטיל, סברת מִמַּה נַּפְשָׁךְ (כל אחת בפני עצמה / לא שלשתן יחד), מין במינו לעומת שלא במינו (ששים), ובישול התערובת מבוארים עם מקרים מעשיים.
📖 ללמודרמה 02
פלפול מעמיק: מדוע מין במינו בטל מן התורה ברוב אף בלח בלח (עיין סימן צ״ח), יסוד חד בתרי לעומת חד בחד, טעם הר״ן לבעי ששים שלא במינו (גזירה שמא יבשלם), מחלוקת דרבנן / דאורייתא (ש״ך והגהות האו״ז), קמח בקמח = לח בלח, חקירות ונפקא מינות.
📖 ללמודרמה 03
טבלאות השוואה (מין במינו / שלא במינו, יבש / מבושל, נודע קודם או אחר), כללי זהב, מכשולים שכיחים (ראויה להתכבד שאינה בטלה, חד בתרי = רוב, מבטל איסור) ושינון ב׳ הסעיפים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה, ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים. מקרים בני זמננו: כדור בשר לא־כשר שנתערב בזהים, חתיכות בשר שאחת מהן טריפה, בישול תערובת כזו. הערה: השולחן ערוך הרב אינו דן בסימן זה — רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.
📖 ללמודלפי השולחן ערוך (יו״ד ק״ט:א), חתיכת איסור שאינה ראויה להתכבד שנתערבה יבש ביבש במינה בחתיכות אחרות, אינה נבללת אלא עומדת בעצמה ואינה ניכרת: היא חד בתרי בטיל ברוב (אחרי רבים להטות). במין במינו הביטול ברוב הוא מן התורה אף בלח בלח (עיין סימן צ״ח), ולכן לא החמירו חכמים לבעי ששים ביבש. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
זוהי סברת סעיף א: אדם אחד מותר לו לאכלן כל אחת בפני עצמה, אבל לא יאכל שלשתן יחד. מִמַּה נַּפְשָׁךְ — באוכלו חתיכה אחת ׳שמא זו ההיתר׳, ואף האחרונה ׳כבר נאכל האיסור׳. שתים ואחת מותר, ורק שלשתן כאחת אסור (שאז ודאי יאכל את האיסור). הרמ״א מוסיף שכן יעשה לכתחילה, ויש מחמירין להשליך אחת או לתתה לעובד כוכבים — וזו חומרא בעלמא. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
סעיף ב: יבש ביבש שנתבטל חד בתרי, אם בישלו את כולן יחד, חוזר ונאסר — אף לאכלן אחת אחת — אם אין ששים, מפני שהרוטב נותן טעם ונבלע בחתיכות. ולבשלם בכל זאת מותר להרבות עליהם (להוסיף) עד ששים בלא איסור מבטל איסור, כיון שכל אחת כבר היתרה בעצמה. הרמ״א: אם נודעה התערובת קודם שיתבשלו יחד — הכל מותר (כבר נתבטל ביבש ואינו חוזר ונאסר — טור בשם הרא״ש והתוספות, וכן עיקר) ; ובהפסד אפשר לסמוך על המקילין. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.