✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן קי״ד — דין שכר ושאר משקין של עכו״ם
דין שכר ושאר משקין של עכו״ם
גזרת חתנות על השכר (במקום מכירתו, קביעות), יין נסך נסתר בכבשים, מבחן המחיר, ביטול בששים, חנות מול חבית, קבוע מול פריש, תלינן לקולא
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה קי״ד — 12 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: שני צירים — השכר (גזרת חתנות) והיין הנסתר (יין נסך)
- 3 שאלות־הרפלקס: איזה משקה · היכן אני שותה · יקר מן היין?
- טבלת־האב: טבלת השכר + טבלת הכבשים
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״שכר״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 12 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: שני צירים — השכר והיין הנסתר
נקודת המוצא:
סימן קי״ד עומד על שתי רגליים. ציר א — גזרת חתנות המורחבת למשקין: חוששים לקירוב חברתי סביב הכוס (סעודה). מכאן שכר הנוכרי אסור רק במקום מכירתו (אצלו / בבית מכירתו), אך מותר אם הביאו לביתו — « עיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו » — ורק כשקובע עצמו לשתות ; שתייה דרך עראי באקראי מותרת. ציר ב — יין נסך נסתר בכבשים ובשימורים: דברים רבים עלולים לקבל יין → חשש, המנוהל בכלי הספק (מבחן המחיר, ביטול בששים, חנות מול חבית, קבוע מול פריש, תלינן לקולא).
| ציר | מחבר (הדין המחמיר) | רמ״א (מנהג להקל) |
|---|
| שכר / משקין (גזרת חתנות) | אסור במקום מכירתו אם קביעות | שכר דבש/תבואה מותר ברובו (מנהגנו) |
| כבשים ושימורים (יין נסך) | אסור אם יקר מן היין / בחנות | תלינן לקולא: אחד שאינו נותן → קונים מכולם |
| שמן ודבש של נוכרי | מותר: לא בישול עכו״ם ולא גיעולי עכו״ם | מותר |
💡 הסימן: סימן זה אינו עניין של ״מבושל / חי״ כסימן קי״ג, אלא של הקשר (היכן אני שותה) + זיהום (היין הנסתר). לשכר, שאל: אצלו או אצלי? קבוע או בדרך עראי? לכבשים, שאל: בחנות או מן החבית? יקר מן היין או לא? נוהגים לתת בו יין?
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ איזה משקה? (שכר / יין תפוחים) — שכר תמרים, תאנים, שעורים, תבואה, דבש → גזרת חתנות (אסור במקום מכירתו). יין תפוחים, רימונים וכיוצא (דבר שאינו מצוי) → מותר בכל מקום, אין גזרה (סעיף א, ג).
↓ מביטים במקום
■ היכן וכיצד אני שותה? (במקום מכירתו / קביעות) — אסור רק אצלו / בבית מכירתו ואם קובע עצמו (קביעות). הביאו לביתו, או שתה בדרך עראי → מותר. לן אצלו = כביתו (סעיף א). רמ״א: מנהג להקל.
↓ מביטים ביין הנסתר
■ יקר מן היין / בחנות? (דמיו יקרים / חנות) — כבשים ושימורים: אסור לקנות אם יקרים מן היין (חשש תערובת) או בחנות (חשש זילוף) ; מותר מן החבית / מן האוצר. אחרת ששים מבטל (סעיף ד, ח, י).
⚖ כלי הספק (כבשים, סעיף י)
מנהלים את חשש היין נסך ע״י: מבחן המחיר (אסור אם דמיו יקרים מהיין) ; ביטול בששים (ודקדוק הט״ז: לפי סי' קל״ד יין במים בטל כבר בשישה) ; חנות (אסור, אפשר רמאות) מול מן החבית (מותר: היין יקלקל את החבית) ; קבוע מול פריש (כל דפריש מרובא פריש → הולכים אחר הרוב ״בסתמא״, אך הקונה אצלם = קבוע = מחצה על מחצה) ; ותלינן לקולא באיסורי דרבנן: אם יש אפילו נוכרי אחד בעיר שאינו נותן יין, קונים מכולם כל עוד אין ידיעה ברורה.
3. טבלת־האב: השכר + הכבשים
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיפים א, ד, ח, י, נקראים עם הרמ״א, הט״ז (ס״ק ד בעיקר) והפתחי תשובה (ס״ק א על הקאווי).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
|---|
| שכר הנוכרי במקום מכירתו, קובע עצמו (קביעות) |
גזרת חתנות |
🔴 אסור (קירוב חברתי) |
| שכר שהביאו / שתה בביתו (בית) |
עיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו |
🟢 מותר (לא אצלו = אין גזרה) |
| שכר ששתה בדרך עראי / אקראי |
אין קביעות |
🟢 מותר אף בבית מכירתו |
| לן אצל הנוכרי |
כביתו ממש |
🟢 מותר ; ורמ״א: מנהג להקל |
| כבוש שנקנה בחנות |
חשש זילוף של יין |
🔴 אסור לקנות |
| כבוש שנלקח מן החבית / האוצר |
היין יקלקל את החבית |
🟢 מותר (אין רמאות) |
| שימור יקר מן היין (דמיו יקרים) |
חשש הוספת יין |
🔴 אסור לקנות (אא״כ ששים) |
| קנייה ״בסתמא״ בעיר מול אצלם (קבוע) |
כל דפריש מרובא פריש מול מחצה על מחצה |
🟡 בסתמא → אחר הרוב ; אצלם (קבוע) → מחצה |
📌 קריאה־מפתח: בשכר, המנעול הוא המקום + הקביעות (אצלו + קובע = אסור ; אחרת מותר), מתון ע״י מנהג ההיתר של הרמ״א. בכבשים, המנעול הוא המחיר + אופן הקנייה (יקר מן היין / בחנות = אסור ; מן החבית / זול = מותר), מתון ע״י תלינן לקולא והרוב.
4. 5 כללי הזהב
- « עיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו ». השכר אסור רק בבית מכירתו ואם קובע עצמו ; הביאו לביתו או שתה בדרך עראי → מותר (מחבר סעיף א).
- רמ״א: מנהג להקל. רבים מתירים שכר דבש ותבואה, ו״כן נוהגין להקל״ במקומותינו (רמ״א סעיף א). הפת״ש ס״ק א מיישם את הדיון על הקאווי (קפה).
- מבחן המחיר. כבשים ושימורים יקרים מן היין → חשש תערובת → אסור לקנות, אא״כ ששים (מחבר סעיף ד, י).
- חנות מול מן החבית. בחנות חוששים לזילוף → אסור ; מן החבית היין יקלקל את החבית → מותר (מחבר סעיף ד, ח).
- תלינן לקולא + בתר רובא. באיסורי דרבנן, נוכרי אחד שאינו נותן → קונים מכולם ; ״בסתמא״ הולכים אחר הרוב, אך קבוע = מחצה על מחצה (מחבר + רמ״א סעיף י).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״שכר״
« ש-כ-ר » — לפי השכר של סעיף א
- שאלת המקום: אצלו? (במקום מכירתו) — אסור רק בבית מכירתו, לא אצלי.
- כביעות / קביעות: אסור אם קובע עצמו ; עראי/אקראי מותר.
- רמ״א מקל: מתיר שכר דבש/תבואה (מנהג), והשווה קאווי (קפה).
- + נסתר (יין) בכבשים? — מבחן המחיר, חנות/חבית, ששים (או שישה), קבוע/פריש.
סולם הכבוש החשוד (סעיף ד, ח, י)
- מן החבית / האוצר → מותר: היין יקלקל את החבית
- דמיו יקרים מהיין → אסור לקנות (חשש תערובת)
- בס׳ / בששה (ששים, או שישה לט״ז) → בטל אם הגיע השיעור
- תלינן לקולא (אחד הגון) → קונים מכולם (איסורי דרבנן)
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לחשוב שהשכר מותר בכל מקום: מנהג ההיתר של הרמ״א אינו מבטל את הדין: שכר הנוכרי נשאר אסור במקום מכירתו כשקובע עצמו לשתות (קביעות) — « שמא יסעוד אצלו ». ההיתר הוא בבית ובעראי, לא בישיבה ממושכת בבית מכירתו. אין לקרוא את ״כן נוהגין להקל״ כהיתר מוחלט.
❌ מלכודת 2 — לשכוח את הקביעות: לא המשקה אסור כשלעצמו, אלא הקשר החברתי. שתייה דרך עראי באקראי מותרת ; הלן (לן) אצל הנוכרי כבביתו. לבלבל ״שכר אסור״ עם ״שכר אסור בכל מקום״ זו הטעות הקלאסית: היסוד הוא שמא יסעוד, הקירוב, לא המשקה.
❌ מלכודת 3 — לקנות כבשים ״בחנות״ בלי לשים לב: צלף, כרישה, זיתים, דגים כבושים מותרים מן האוצר (נראו יוצאים מן המחסן) אך אסורים בחנות מחשש זילוף של יין (סעיף ח). וכן מה שיקר מן היין חשוד (סעיף ד). מכאן הצורך המודרני בהכשר על שימורים, רטבים (מורייס/גארום) ותבלינים מורכבים (כרכום, חלתית).
❌ מלכודת 4 — לבלבל ששים ושישה, ולשכוח שמרים עביד לטעמיה: היין מתבטל בששים, אך הט״ז (ס״ק ד) מזכיר שלפי סי' קל״ד יין במים בטל כבר בשישה — אין לערבב את שתי המידות. ושים לב לשמרי יין (שמרים) במשקין מתוססים: אם הם עביד לטעמא (לטעם), אפילו באלף לא בטיל — אין ביטול (רמ״א סעיף ו).
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 12 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
|---|
| 1 | שכר עכו״ם · גזרת חתנות | שכר (תמרים/תאנים/שעורים/תבואה/דבש) אסור משום חתנות, רק במקום מכירתו ; מותר שהביאו/שתה בביתו ; רק אם קובע עצמו ; עראי/אקראי מותר ; לן אצלו = כביתו ; מותר לשלוח לקנות בעיר. רמ״א: יש מתירים שכר דבש/תבואה, מנהג להקל. |
| 2 | במקום שמקילים ביין | במקומות שישראל מקילים ביין הנוכרי, אף השכר אסור (אין מצרפים קולא לקולא). |
| 3 | יין תפוחים ורימונים | יין תפוחים, רימונים וכיוצא: מותר בכל מקום (דבר שאינו מצוי → אין גזרת חתנות). |
| 4 | מבחן המחיר · חנות מול חבית | משקין אלו + חומץ שכר: אסור לקנות אם יקרים מן היין (חשש תערובת) — אא״כ ששים ; חנות אסור מול מן החבית מותר (היין יקלקל את החבית). רמ״א: כלים משוחים בחזיר → טעם לפגם + בטל בס׳, אין חשש ; עי' סי' קל״ז. |
| 5 | יין רימונים לרפואה | יין רימונים הנמכר לרפואה: מותר אף שלא מן החבית, אף יקר (כיון דאית ביה קפידא → לא מרע נפשיה ; וכן כל הנקנה מן האומן). |
| 6 | שמרים (שמרי יין) | לבדוק שכר ומשקה דבש: נותנים בו שמרי יין (שמרים)? רמ״א: אם כך המנהג, אסור אא״כ ששים ; ואם עביד לטעמיה, אפילו באלף לא בטיל. |
| 7 | שמן ודבש | שמן ודבש של נוכרי: מותר — לא בישול עכו״ם ולא גיעולי עכו״ם (בליעת כלי) ; וכן מימיהם החמים. (ט״ז ס״ק ז: המשקה נאכל חי / השומן פוגם את השמן.) |
| 8 | צלף וכבשים · אוצר מול חנות | צלף, קפלוטות, חגבים כבושים: מותרים מן האוצר (נראו יוצאים מן המחסן), אסורים בחנות (חשש זילוף) ; זיתים כך אף רכים מאוד, ובלבד שלא נחתכו בסכינם (רמ״א: דבר חריף בולע ; אך כבושים במים, החריפות כבר בטל ; עי' סי' צ״ו). |
| 9 | ענבים, טרית, דגים מותרים | ענבים אף נוטפים ; כל שכבוש בלא מנהג לתת יין/חומץ ; טרית (דג גדול טונינ״ה) שאינה טרופה ; ציר דגים עם כולכית ; עלה של חלתית — מותר. |
| 10 | טרופים חשודים · קבוע מול פריש · תלינן לקולא | אסור לקנות: קורט של חלתית, טרית טרופה, חילק (דגים קטנים מעורבים, אינם ניכרים), כבשים שנותנים בהם לפעמים יין → אסור באכילה, מותר בהנאה ; אם ״כולם נותנים״ → אסור אף בהנאה. רמ״א: מנכים דמי היי״נ ; אחד שאינו נותן → קונים מכולם (תלינן לקולא, דרבנן) ; אחרת בתר רובא (כל דפריש מרובא פריש), אך אצלם (קבוע) = מחצה על מחצה. |
| 11 | מורייס (גארום) | מורייס (רוטב דגים, גארום): במקום שנוהגים לתת יין → אסור ; אך אם היין יקר יותר → מותר ; במקום שאין מנהג → מותר לקנות, להפקיד, לשלוח על ידם. |
| 12 | כרכום (זעפרן) — זהירות הרשב״א | הרשב״א נזהר מן הכרכום (זעפרן): היו מזלפים עליו הרבה יין ומערבים בו חוטי בשר יבש. |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
|---|
| שכר הנוכרי בבית מכירתו, קובע עצמו? | אסור (גזרת חתנות, שמא יסעוד) | מחבר סעיף א |
| שכר שהביא לביתו, או שתה בדרך עראי? | מותר ; רמ״א: מנהג להקל (השווה קפה) | מחבר + רמ״א סעיף א ; פת״ש ס״ק א |
| יין תפוחים / רימונים? | מותר בכל מקום (דבר שאינו מצוי) | מחבר סעיף ג |
| כבוש יקר מן היין / בחנות? | אסור לקנות ; מן החבית / זול → מותר | מחבר סעיף ד, ח |
| שמרים (שמרי יין) במשקה? | ששים ; אך עביד לטעמיה → אפילו באלף לא בטיל | רמ״א סעיף ו |
| שמן ודבש של נוכרי? | מותר (לא בישול עכו״ם ולא גיעולי עכו״ם) | מחבר סעיף ז ; ט״ז ס״ק ז |
| טרופים / כבשים שנותנים בהם לפעמים יין? | אחד הגון → קונים מכולם (תלינן לקולא) ; אצלם = קבוע | מחבר + רמ״א סעיף י |
| מורייס (גארום)? כרכום (זעפרן)? | מורייס: לפי המנהג / המחיר ; כרכום: הרשב״א נזהר | מחבר סעיף יא-יב |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- איזה משקה, והיכן אני שותה? שכר → אסור במקום מכירתו אם קביעות ; בבית / בעראי → מותר ; רמ״א מקל.
- האם השימור חשוד? יקר מן היין או בחנות → אסור לקנות ; מן החבית / זול → מותר.
- איזה כלי ספק? ששים (או שישה), חנות/חבית, קבוע מול פריש (בתר רובא ״בסתמא״), תלינן לקולא באיסורי דרבנן.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 12 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד גזרת החתנות על המשקין, דיון הקאווי (מהרי״ט / פנים מאירות), הששים מול שישה של הט״ז, קבוע מול פריש |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן קי״ד בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 96 (חריף והסכין), 110 (קבוע / כל דפריש), 123 (סתם יינם), 134 (היין הבטל בששה), 137 (כלים שהיה בהם יין)
- להעמיק בדיון על הקאווי (קפה) בפתחי תשובה ס״ק א (מהרי״ט / פנים מאירות)
- לדון עם רב במקרים האישיים (קפה/תה בבית קפה, שימורים ותבלינים תעשייתיים) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קי״ד · רמה 3 — סיכום / חזרה · דין שכר ושאר משקין של עכו״ם
daattorah.com