סימן קנ״ד הוא בן שני סעיפים — והשולחן ערוך מכריז עליו בעצמו: ובו ב׳ סעיפים. שני מצבים סימטריים ושני חששות שאינם. לצד אחד: לידה והנקה לתינוק ישראל בידי עובדת כוכבים — והחשש סכנה, והסימן משיב בתנאי נוכחות. ולצד השני: ישראלית המיילדת או המניקה לעובדת כוכבים — והחשש אחר לגמרי, וכן התשובה: איבה, המתירה כאן את שאינה מתירה שם.
נושא:
מקור: שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ד
עריכה: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
הסימן נקרא לשני הכיוונים. (א) עובדת כוכבים אצל ישראלית: אינה מיילדת עמה בינה לבינה, אף מומחית, ואינה מניקה בביתה אף בעמידת אחרות; אבל בבית ישראל שניהם מותרים כשאחרות עומדות על גבה או יוצאות ונכנסות — ולעולם לא לבדה עם התינוק בלילה. (ב) ישראלית אצל עובדת כוכבים: אינה מניקה את בנה אף בשכר, ואינה מיילדת — אלא אם היא ידועה למילדת, ואז בשכר ובחול בלבד.
דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב׳ סעיפים:
עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה:
ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר (אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו) (מרדכי ואגודה ר״פ אין מעמידין) ולא תיילד לעובדת כוכבי׳) אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר ובחול (אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות) (הגהות אשיר״י שם וירושלמי):
משנת עבודה זרה מניחה את שני הכיוונים בארבע הצעות, ויש לקראן כאחת: אוסרת לכאן ומתירה לכאן.
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲבָל נׇכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית, אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
הברייתא ודיונה: רבי מאיר אוסר לגמרי, וחכמים מתירים בתנאי נוכחות, ורבי מאיר משיב שאין הנוכחות מספקת.
« וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נׇכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ, אֲבָל לֹא בֵּינָהּ לְבֵינָהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ נָמֵי לָא, דְּזִימְנִין דְּמַנְּחָא לֵיהּ יְדָא אַפּוּתֵאּ וְקָטְלָא לֵיהּ, וְלָא מִתְחֲזֵי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲבָל מְנִיקָה דְּאֶפְשָׁר דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַם לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
ואחר כך עוברת הסוגיה לכיוון השני, ושם מופיע מנוף האיבה — ושני גבולותיו, השבת וההנקה:
« וּרְמִינְהוּ: יְהוּדִית מְיַלֶּדֶת אֲרַמִּית בְּשָׂכָר, אֲבָל לֹא בְּחִנָּם » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ״בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי״, אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ״לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
הטור נותן את החומר כמעט בסדרו של מרן, ובו שני דברים שלא העתיקם מרן כלשונם: הטעם, ודיוק הרשב״א במיהי “מילדת ידועה”.
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)
« ואפי׳ היא מומחית וכן מטעם זה לא תניק לבנו של ישראל בביתה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אם אחרים עומדין על גבה או יוצאין ונכנסין מותר לילך ולהניק בבית ישראל אבל אין להניחו עמה לבדו בלילה » (טור יו״ד קנ״ד)
« ולא תיילד לכנענית עובדת כו״ם בחנם אבל בשכר מותר » (טור יו״ד קנ״ד)
« במה דברים אמורים בחול אבל בשבת אסור אפי׳ בשכר » (טור יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אשה שאינה רגילה בכך אפי׳ בשכר אסור דליכא איבה דמצי למימר איני בקיאה בכך » (טור יו״ד קנ״ד)
הבית יוסף מוסיף שלושה דברים מכריעים: תנאי הרשות, הטעם שאין המומחית מועילה, והיתר הרא״ש ביוצאת ונכנסת.
« ואפילו אחרות עומדות ע״ג לא שרינן אלא ברשות ישראל דוקא כמ״ש רבינו בסמוך אם אחרים עומדים ע״ג וכו׳ מותר לילד ולהניק בבית ישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« כלומר דלא דמי לרופא שאם הוא מומחה מתרפאין ממנו משום דלא מרע נפשיה וטעמא דלא אמרינן הכי גבי מיילדת כיון דשכיחי נפלים אפילו תמיתם לא יאמרו שהמיילדת המיתה את הולד אלא נפל היה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרא״ש מכאן שיש ליזהר שלא תניק כותית בנה של ישראלית כי אם ברשותה ואחרות עומדות ע״ג דליכא למימר דאחרות עומדות ע״ג דהיינו ברשות העכו״ם דהא מסתמא ברישא דבעי עומדות ע״ג במיילדת היינו ברשות ישראל וה״ה לענין הנקה ומיהו נראה דנכנס ויוצא דמותר דודאי מרתתא » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« וטעמא מפני שמגדלת בן לאליל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
| המצב | לשון השולחן ערוך | הדין | מה קובע אותו |
|---|---|---|---|
| עובדת כוכבים מיילדת לישראלית, בינן לבין עצמן | בינה לבינה | אסור | אף מומחית |
| … ואחרות עומדות על גבה, בבית ישראל | אחרים עומדים על גבה | מותר | שני תנאים כאחד |
| … ביוצאים ונכנסים | או יוצאים ונכנסים | מותר | היתר הרא״ש |
| עובדת כוכבים מניקה בביתה | לא תניק לבן ישראל בביתה | אסור | אף באחרות עומדות על גבה |
| התינוק לבדו עמה בלילה | שלא יניחנו עמה לבדו בלילה | אסור | בלא יוצא מן הכלל בסעיף |
| ישראלית מניקה בן עובדת כוכבים | אפילו בשכר | אסור | אין האיבה מועילה |
| … ויש לה חלב הרבה ומצערת אותה | מותרת להניקו | מותר | הגהת הרמ״א |
| ישראלית מיילדת לעובדת כוכבים בחנם | לא תיילד לעובדת כוכבים | אסור | אין איבה לחשוש |
| … בשכר, והיא ידועה למילדת | שאז מותר | מותר | רשב״א, מובא בטור |
| … בשבת | ודוקא בשכר ובחול | אסור | תשובת אביי |
| ללמד אומנות לעובד כוכבים | אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות | אסור | הגהת הרמ״א, מן הירושלמי |
נושאי הכלים מובאים כאן בשלמותם: הש״ך ד׳ ס״ק, הט״ז ה׳, הבאר היטב ד׳, הפתחי תשובה ב׳ והנקודות הכסף אחד. שתי שאלות תופסות כמעט את הכול: המיילדת המומחית, והיקפם המדויק של תנאי הנוכחות.
« כלומר ולא אמרינן דלא מרעת נפשה כדלקמן סימן קנ״ה ברופא מומחה ב״י וכ״כ הפרישה וב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכתב הטעם דמיילדת יכולה לומר נפל היה וכה״ג » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה״ה במיילדת חכמה » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח׳ אסור וצ״ע » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« אמיילדת נמי קאי » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
« מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא״כ בהנקה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ואם כן צריך שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחיד ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאת ונכנסת שם תמיד ואפי׳ הכי מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משמע דביוצא ונכנס סגי אפילו בבית עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותימה על הב״י שלא הביאה לחלק על דעת הרא״ש » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ול״ד לרופא סי׳ קנ״ה דהכא לא מרעית חזקה שלה שתוכל לומר נפל היה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ׳ לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« אמר רב אסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« דקא מיילדת בן לעבודת כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
« משום איבה ובשבת ליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמנטרן שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ה)
« לק״מ די״ל דהתוס׳ מיירי בבית ישראל. ועוד דכיון דהרא״ש מחמיר לא חש להביא סברת התוס » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ד)
« ועיין בתשובת בית יעקב סימן ק״ד שכתב דמ״ש הטור וש״ע דאסור במילדת אפי׳ היא מומחית איירי באינה מומחית רק למילדת ולא לדברים אחרים מש״ה מרע נפשה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« כנראה מדברי התוספות בעבודת כוכבים דף כ״ז דאפילו הוא מומחה לחולה אם אינו מומחה לדברים אחרים אסור דמרע נפשיה וכן הדין במילדת » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« והלכך ל״ק מה שהקשה הש״ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכ׳ עוד דכמו שאמרו בגמרא דאדם חשוב מותר להתרפאות ה״ה גבי מילדת נמי הדין כן דאם היא אשה חשובה שרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ועי׳ בתשובת ח״ס סימן קל״א על אודות פקידות השר בארץ תוגר על כל העירות והכפרים להשכיר להם מילדת בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם דווקא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא״ה פשיטא דשרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וא״כ בנ״ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« מבואר הוא דתרתי בעינן גבי הולדה ג״כ דהיינו שיהו אחרים עומדים ע״ג ויהיה דוקא בבית ישראל » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ולא אמרינן דלא מרעה נפשה כדלקמן סי׳ קנ״ה ברופא מומחה » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וכן בשום פוסק לא נזכר במילדת מומחית דאסור וצ״ע עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« כ׳ הט״ז וליכא כאן משום איבה דאם פנויה היא יכולה למימר בעינן לאנסובי ואי א״א היא יכולה למימר לא קא מזדמנא באפי גברא » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« אבל לא בשבת דליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
ראוי לבדוק את השאלה ולא לנחשה. הסימן הקודם חילק את חומרו לשני ספרים; וזה תופס ספר אחד בלבד — ואינו ספר שמירת הנפש, אף שחשש הסעיף הראשון שפיכות דמים. הרמב״ם קובע את הסימן כולו בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ט, בהלכה אחת.
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית עַכּוּ״ם אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְהַנָּכְרִית עַכּוּ״ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
במשפט אחד: הסימן מעמיד זו מול זו שתי סיטואציות דומות ושני חששות שאינם דומים — סכנה מכאן, וילד המתגדל לעבודה זרה מכאן — ומאותה אי-סימטריה בא כל השאר: תנאי נוכחות לכיוון אחד, ומנוף איבה לכיוון האחר, ובו שני יוצאים מן הכלל: השבת וההנקה.
| מה אומר הסימן | בלשון המקור | לזכור |
|---|---|---|
| עיקר הדין לכיוון אחד | עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה | החשש סכנה |
| ומומחיות? | ואפילו אם היא מומחית | הש״ך כותב צ״ע; והפתחי תשובה משיב |
| ההנקה בביתה | ואפילו אחרים עומדים על גבה | חמור מן הלידה |
| מה שמתיר | אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים | שני תנאים לדעת הט״ז |
| סייג הלילה | והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה | בלא יוצא מן הכלל |
| האיסור לכיוון האחר | ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר | החשש אחר |
| יוצא מן הכלל שברמ״א | יש לה חלב הרבה ומצערת אותה | היא המצטערת |
| המיילדת הישראלית | אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר | רשב״א, דרך הטור |
| וגבולותיה | ודוקא בשכר ובחול | לא בחנם ולא בשבת |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לעמוד הבית · סימן קנ״ד · ♥ תמיכה