סימן קפ״ד — פרישה סמוך לווסת ויסוד דיני הווסתות

בשעת הווסת המשוערת צריך הבעל לפרוש מאשתו עונה אחת — היינו יום שלם (אם הווסת ביום) או לילה שלם (אם הווסת בלילה). הפרישה אינה אלא מן התשמיש בלבד; שאר קירוב (חיבוק ונישוק) מותר (בית יוסף; והט״ז ס״ק ג מאשר, והמחמיר תע״ב). באשה בוסת קבוע פורשים בדיוק בעונת הווסת; בוסת לא קבוע חוששים לעונה בינונית (יום ל׳) ולפרטי סים. קפ״ט. אופן המעקב (לוח, אפליקציית טהרת המשפחה) וחשבון העונה — שאל את רבך.

היוצא לדרך צריך לפקוד את אשתו קודם צאתו, אף סמוך לווסת. הרמ״א פוסק שבמקום זה אף התשמיש מותר (וסתות דרבנן, ובמקום מצוה לא גזרו — הט״ז ס״ק יד מבאר); ויש מחמירים לכל הפחות בדברי ריצוי (ט״ז ס״ק טו). אך אין זה כשהיא נדה, ולא כשהיציאה לדרך היא עצמה לדבר מצוה. גדרי הפקידה למעשה ויישומם לעניינך — שאל את רבך.

כן. המעוברת (משהוכר עוברה) והמניקה (כל כ״ד חודש, אף אם מת הולד) אינן פורשות סמוך לווסת, לפי שאין דמיהן מצויין (והט״ז ס״ק י נותן הטעם שאבריה מתפרקין) — וסומכים בזה על סים. קפ״ט. וכבכל טהרת המשפחה, זמן הכרת העובר, חשבון כ״ד החודש ופרטי המעשה — שאל את רבך.