שבעה נקיים של דם חימוד משנתפייסה, התחלת המנין והטבילה סמוך לבעילת מצוה, דחיית הנשואין שמחייבת לחזור ולספור, השמירה כשהכלה נדה קודם הייחוד, ומחזיר גרושתו — נושא הנלמד בכבוד ובעדינות (שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ב — חמישה סעיפים)
כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים קֹדֶם נִשּׂוּאֶיהָ, מִשֶּׁתָּבְעוּהָ לְהִנָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּסָה; אֲפִלּוּ בְּדָקָה עַצְמָהּ בִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה וּמְצָאָה טְהוֹרָה — שֶׁמָּא מֵחֲמַת חִמּוּד רָאֲתָה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וְלֹא הִרְגִּישָׁה. וּמַתְחֶלֶת לִמְנוֹת מִיּוֹם הַמָּחֳרָת.
כל אשה צריכה לספור שבעה נקיים קודם נישואיה, משתבעוה להנשא ונתפייסה; אפילו בדקה עצמה בשעת התביעה ומצאה טהורה — שמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם כחרדל ולא הרגישה. ומתחלת למנות מיום המחרת.
שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ב:ארמה 01
חמשת הסעיפים מנוקדים, עם ביאור בעברית, מחולקים לכלליהם: שבעה נקיים של דם חימוד משנתפייסה, המנין והטבילה סמוך לבעילת מצוה, הדחיה המחייבת לחזור ולספור, השמירה כשהכלה נדה קודם הייחוד, ומחזיר גרושתו — מבוארים בעדינות ועם מקרים מעשיים, בהדרכת מורת כלה.
📖 ללמודרמה 02
פלפול מעמיק: טיב גזירת דם חימוד (טיפת דם כחרדל בלא הרגשה) ולמה בלא הפסק טהרה, ממתי מונים (התביעה / סמיכת הדעת), יסוד הטבילה סמוך לבעילת מצוה והמנהגים (ליל ד'), החזרה והספירה בדחיית הנשואין, החשש והמחלוקת (תה״ד) בשמירה קודם הייחוד, והרחבת החימוד למחזיר גרושתו. חקירות ונפקא מינות.
📖 ללמודרמה 03
טבלאות השוואה (מנין החימוד / דחיה, הטבילה סמוך לחופה, כלה טהורה או נדה בליל הייחוד, עם שומרים או בלא), כללי זהב, מכשולים שכיחים (טיפת חרדל, חזרה ומנין, מחזיר גרושתו) ושינון חמשת הסעיפים.
📖 ללמודרמה 04
שיטת הצמח צדק מליובאוויטש ומסורת חב״ד בדיני כלה — ברמת העיקרון, ובמנהגי החתונה מפנים לרב חב״ד —, ואחר כך ההלכה למעשה לפי הבית יוסף, הרמ״א, הש״ך, הט״ז, סדרי טהרה, חכמת אדם, ערוך השולחן ופסק זמננו (טהרת הבית, שבט הלוי, נטעי גבריאל למנהגי החתונה). כל מסקנה מפנה אל הרב ואל מורת הכלה.
📖 ללמודהשולחן ערוך (יו״ד קצ״ב:א) פוסק שמשתבעו את הכלה להנשא ונתפייסה, צריכה לספור שבעה נקיים, אף על פי שבדקה עצמה בשעת התביעה ומצאה טהורה: חוששים שמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם כחרדל ולא הרגישה. ומתחלת למנות מיום המחרת של יום התביעה, ואין צריך כאן הפסק טהרה. הביצוע למעשה נעשה בהדרכת מורת כלה והרב.
השבעה נקיים נמנים משעה שגומרת בדעתה ומכינה עצמה לחופה, אף שעדיין לא נתארסה ; והרמ״א מלמד לעשות את הטבילה סמוך ככל האפשר לבעילת מצוה, לפי מנהגי המקום. אם נדחו הנשואין, אז אף שכבר ספרה נקיים, חוזרת ומונה שבעה נקיים וטובלת כשקובעים להנשא — שהחימוד מתחדש. לוח הזמנים המדויק (מועד הטבילה, דחיה) נקבע עם מורת הכלה והרב.
חתן שנעשתה כלתו נדה קודם שבא עליה (קודם הייחוד) לא יתייחד עמה: הוא ישן בין האנשים והיא בין הנשים, ונותנים להם שומר / שומרת. הרמ״א מביא דעת יש אומרים (י״א) שאם היתה טהורה בשעת הנשואין, ולא בא עליה, ונעשתה נדה אחר כך — אין צריך שמירה זו, אך המחמיר תבוא עליו ברכה (תע״ב), ואין לחלק בין בחור לאלמן ובין בתולה לאלמנה. ענין עדין, ויש לקבעו למעשה עם הרב.
כן: המחזיר את גרושתו הרי היא לענין זה ככלה — צריכה לספור שבעה נקיים, שכן שייך בה אותו חשש דם חימוד. אף כאן ההוראה למעשה נקבעת עם הרב, ובמקום הצורך עם מורת הכלה.