היולדת טמאה אף בלא ראתה דם, ובזמן הזה כל היולדות חשובות יולדות בזוב וסופרות שבעה נקיים; מפלת בכל שלב והחשש לולד ולנקבה (אין אנו בקיאין בצורות), גדר הלידה (רוב, פדחת, קול), תאומים ויוצא דופן — נושא רגיש הנלמד בכבוד ובחמלה, ומפנה אל הרב ואל הרופא (שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ד — 14 סעיפים)
הַיּוֹלֶדֶת — אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה דָּם — טְמֵאָה, בֵּין יָלְדָה חַי בֵּין יָלְדָה מֵת וַאֲפִלּוּ נֵפֶל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. וּבַזְּמַן הַזֶּה כָּל הַיּוֹלְדוֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹלְדוֹת בְּזוֹב, וְצָרִיךְ שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים.
היולדת — אף שלא ראתה דם — טמאה, בין ילדה חי, בין ילדה מת, ואפילו נפל, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ובזמן הזה כל היולדות חשובות יולדות בזוב, וצריכה לספור שבעה נקיים.
שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ד:א (תמצית)רמה 01
לשון 14 הסעיפים מנוקדת עם ביאור: היולדת טמאה אף בלא דם, יולדת בזוב ושבעה נקיים בזמן הזה, מפלת מוקדמת, החשש לולד ולנקבה, גדר הלידה (רוב, פדחת, קול), תאומים ויוצא דופן — מבוארים בעדינות ובמקרים מעשיים, ומפנים תמיד אל הרב ואל הרופא.
📖 ללמודרמה 02
פלפול מעמיק: יולדת בזוב בזמן הזה ומדוע כולן סופרות שבעה נקיים (ימי הטומאה והטהרה דאורייתא, זכר ז+לג / נקבה יד+סו, ומה שנשאר למעשה — שאין טובלות קודם ליל ט״ו לנקבה או ספק); יסוד פתיחת הקבר בלא דם והמפלת תוך מ׳ יום; חוששין לולד ולנקבה (אין אנו בקיאין בצורות); שיעורי הלידה (רוב, פדחת, קול, סעיפים י-יב); ומחלוקת היוצא דופן. חקירות ונפקא מינות.
📖 ללמודרמה 03
טבלאות השוואה (לידת חי / מת / נפל, מפלת תוך מ׳ יום או אחריו, ימי הזכר / נקבה, דרך הרחם / יוצא דופן), כללי זהב, מכשולים שכיחים (פתיחת הקבר, אין אנו בקיאין בצורות, רוב / פדחת / קול) ושינון 14 הסעיפים — תמיד בהדרכת הרב והרופא.
📖 ללמודרמה 04
שיטת הצמח צדק מליובאוויטש ומסורת חב״ד ביולדת ובמפלת — ברמת העיקרון, ובהפניה להנהגה למעשה לרב חב״ד —, ואחר כך ההלכה למעשה לפי הבית יוסף, הרמ״א, הש״ך, הט״ז, סדרי טהרה, חכמת אדם, ערוך השולחן והפסק בן זמננו (טהרת הבית, שבט הלוי, ונשמת אברהם לצד הרפואי — לידה, מפלת, ניתוח קיסרי). כל מסקנה מפנה אל הרב ואל הרופא.
📖 ללמודהשולחן ערוך (יו״ד קצ״ד:א) פוסק שהיולדת טמאה כנדה אף שלא ראתה דם — בין ילדה חי, בין ילדה מת, ואפילו נפל — שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ובזמן הזה כל היולדות חשובות יולדות בזוב: מעבר לימי הטומאה דאורייתא (שבעה לזכר, ארבעה עשר לנקבה), צריכה לספור שבעה נקיים קודם הטבילה. זמן הטבילה המדויק נקבע עם מורת כלה והרב; נושא זה, הנוגע בגוף ובנפש, נחווה בלוויית הרופא.
מפלת היא תחילה נסיון כואב; והיא גם שאלה הלכתית חמורה, שיש לשאול במהירות רב, בלוויית התמיכה הרפואית. לגופו של דבר: מפלת, בכל שלב, עושה את האשה נדה אף בלא ראתה דם (אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם). תוך ארבעים יום (תוך מ׳ יום) אין חוששין לולד מרוקם, אבל חוששין לנדה. אחר כך, כיון שאין אנו בקיאין בצורות, חוששין לולד ומחשבים את ימי הנקבה. ההנהגה למעשה (נדה, ולד, נקבה, מנין, טבילה) אינה נחתכת לבד לעולם: היא נקבעת עם הרב ועם הרופא.
השולחן ערוך (יו״ד קצ״ד:יד) פוסק שאם לא יצא הדם אלא דרך דופן — יוצא דופן ממש — האם טהורה מן הלידה, מן הנדה ומן הזיבה. אך למעשה כיום, בניתוח קיסרי יוצא דם בדרך כלל גם דרך הרחם כדרכה; ולכן רוב היולדות בניתוח קיסרי נדות. זוהי שאלה שיש לשאול את הרב, עם פרטי הלידה הרפואיים; ואינה נחתכת מאליה.
בתאומים או בלידה מרובה (יו״ד קצ״ד:יג) מונים את ימי הטומאה מן האחרון שנולד, ומתחשבים בצירופי זכר / נקבה (ימי הנקבה גוברים מחמת החשש). וכמו תמיד בסימן זה, המנין המדויק — ימי טומאה, שבעה נקיים, זמן הטבילה — נקבע עם הרב, בלוויית הרופא ומורת כלה, בכבוד ובעדינות הראויים לשעה זו.