שולחן ערוך · יורה דעה

כיצד ללמוד רמה זו. סימן קצ״ו הוא מן המרכזיים והמעשיים שבטהרת המשפחה: הוא עוסק בהפסק טהרה (בדיקת ההפסק), בשבעה נקיים ובבדיקות. כלל המחבר: האישה מונה שבעת ימיה מן יום המחרת ליום שפסקה בו, ועליה תחילה "לפסוק בטהרה" (תפסוק בטהרה) קודם שתתחיל למנות. הסימן בן שלושה עשר סעיפים (י״ג סעיפים), ואותם ניתן לקבץ לשש משפחות: (1) הפסק טהרה (בדיקת ההפסק, סמוך לבין השמשות) ; (2) מוך דחוק ביום אחד ; (3) לבנים, חלוק בדוק והתחלת הספירה ; (4) בדיקות שבעת הימים (שתיים ביום לכתחילה, אחת בדיעבד) ; (5) בגד הבדיקה ומקרים מיוחדים ; (6) הרציפות, הסתירה והפולטת עם המניין מיום ה'. לרמה זו שני חלקים. (1) דעת הרב — שיטת חב״ד: יש כאן מסורת הלכתית חב״דית של ממש, שפוסק היסוד שלה בנדה הוא הצמח צדק מליובאוויטש. (2) הלכה למעשה: הפסק הכללי (בית יוסף, רמ״א, ש״ך, ט״ז, סדרי טהרה, חכמת אדם, ערוך השולחן) ופסק זמננו (טהרת הבית, שבט הלוי, בדי השולחן). אנו מביאים אך ורק עמדות אמיתיות ומבוססות ; ובמקום שפסק או מנהג חב״די מסוים אינו ידוע בוודאות, אנו מציינים זאת ברמת העיקרון — בלא להמציא לעולם תשובה, מספר או מנהג. המסקנה המעשית ברורה: הפסק טהרה, הבדיקות ומניין שבעת הימים הם דינים מוחשיים שלומדים ; לכן כל מסקנה (למעשה) מסתיימת בהפניה אל רבך או אל מורת כלה — את הדינים הללו לומדים מאדם, ואין פוסקים לבד מראה או ספק.

הערת שיטה (חשובה). חלק זה מציג את דרך הפסיקה החב״דית בנדה, וכאן בהפסק טהרה ובשבעה נקיים. יש מסורת חב״דית של פסק, שפוסק היסוד שלה בנדה הוא הצמח צדק מליובאוויטש (לחב״ד, "הצמח צדק" מציין תמיד רבי זה). אנו מציגים אותה ברמת העיקרון ; אין אנו מייחסים לצמח צדק מליובאוויטש או לרבי שום פסק מסוים, מספר תשובה או מנהג שלא נוכל לאמת. לפרטי מקרה — ההפסק, המוך דחוק, הבדיקות, מראה, הפולטת — המנהג החב״די הוא לפנות אל רב חב״ד או דיין, והאישה אל מורת כלה: דינים אלו לומדים, ואין מסיקים אותם לבד.

למעשה (דעת הרב). לפי מסורת חב״ד, נוהגים בעניינים אלו אחר הצמח צדק מליובאוויטש ופסקי הדינים הנמסרים בחב״ד, בחומרת האסכולה בטהרת המשפחה. ליישום היומיומי — ההפסק, המוך דחוק, הבדיקות, המראה, הפולטת והמניין — היוועץ ברבך (או ברב חב״ד / דיין) ובמורת כלה: רמה זו מציגה את העיקרון, אינה פוסקת במצבך, ודינים מעשיים אלו לומדים מאדם.

למעשה (ההפסק והמוך). העיקרון: לעשות הפסק טהרה ביום ההפסקה, סמוך לבין השמשות (קודם השקיעה), כדי "לפסוק בטהרה" ; וליום אחד, מוך דחוק כל בין השמשות. אך הזמן המדויק, המוך ומקרי הבדיעבד נלמדים במעשה. למד דינים אלו אצל רבך או מורת כלה ; רמה זו קובעת את העיקרון, אינה מקיפה כל מצב.

למעשה (הלבן והמניין). העיקרון: בהפסק, לרחוץ (מים חמין, לכל הפחות הקמטים), ללבוש חלוק בדוק ולבנים, לשים סדינים בדוקים, ולהתחיל למנות מן המחרת. אך הפרטים (הבגד, מנהג הרחיצה) הם ענייני מעשה. למד אותם אצל רבך או מורת כלה ; אין מאלתרים פעולות אלו.

למעשה (הבדיקות). העיקרון: שתי בדיקות ביום (בוקר + סמוך לבין השמשות) בכל אחד משבעת הימים לכתחילה ; בדיעבד אחת מספקת ; המניין תקף רק אחר הפסק בטהרה ; וריבוי הבדיקות משובח. אך מקרי השכחה וההנהגה המעשית נלמדים. למד אותם אצל רבך או מורת כלה, ואל תפסקי לבד מראה.

למעשה (הבגד והמקרים). העיקרון: בדיקה בפשתן לבן, צמר גפן או צמר רך ונקי, בעומק (עד מקום שהשמש דש), נבדקת לאור היום ; ולמי שאינן יכולות לשפוט או לבדוק עצמן, להיעזר בפקחות. אך לפני מראה מסופק אין מכריעות לבד — מראים אותו לרב. למד דינים אלו אצל רבך או מורת כלה.

למעשה (רציפות, פולטת). העיקרון: שבעת הימים רצופים (ראייה, אף בערב השביעי, סותרת) ; והפולטת בתוך ו' עונות לשימושה סותרת, ומכאן המניין מיום ה' אחר השימוש. אך חשבון העונות, כתם הימים הראשונים ומקרי הטעות נחתכים לפי המקרה. היוועצי ברבך או במורת כלה ; וכתם בשבעת הימים הוא שאלה, לעולם לא הכרעה לבד (עי' סימן ק״צ).

למעשה (הקינוח). העיקרון: המחבר מתיר לקנח (מוך, בגד, מים חמין) להפליט את הזרע ולמנות מיום המחרת לשימוש ; אך הרמ״א אומר שהיום אין סומכים על כך (אין אנו בקיאין), ומונים מיום ה' (ס' יא). נהג כמנהג וכהוראת רבך. למד הנהגה זו אצל רבך או מורת כלה.

הערת שיטה. הספרים המובאים להלן ממשיכים את עקרונות סימן קצ״ו לפסיקת ימינו. הם מובאים כזרמי פסיקה מוכרים, לאישור אצל רב או מורת כלה קודם כל יישום. אנו מביאים אך ורק עמדות אמיתיות ומבוססות ; אין אנו מזכירים מספר תשובה או מנהג שלא נוכל לאמת — ובפרט במנהגי חב״ד, הניתנים ברמת העיקרון.