אין רמה זו שונה את הדיון : אומרת היא מה עושין. הולכת היא אחר השולחן ערוך סעיף אחר סעיף, מציינת היכן ההגהה מוסיפה, היכן הש״ך סוגר מוצא, היכן הט״ז דוחה קולא — ואומרת, בלא למלא, את שהמקורות מניחים פתוח.
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן ר״ג
הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« אל תהי רגיל בנדרים כל הנודר אף ע״פ שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא » (שו״ע יו״ד ר״ג:א)
« צריך ליזהר שלא ידור שום דבר » (שו״ע יו״ד ר״ג:ד)
« וְאִם עָבַר וְנָדַר מִצְוָה לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מִכְשׁוֹל לְפָנָיו » (רמב״ם הלכות נדרים פרק י״ג הלכה כ״ה)
| סעיף | מה שעושין | מקור |
|---|---|---|
| סעיף א | אין מרגילין עצמו בנדרים, ואין הגנות תלויה בקיום. והט״ז מחלק : מי שיש לו פתח להתיר ואינו מתיר — רשע ; ומי שלא מצא — חוטא כל זמן שנדרו עליו. | ט״ז יו״ד ר״ג ס״ק א |
| סעיף ב | התחייבות שנתקבלה אין משהין אותה. ולאיחור קטרוג משלו, וזה המקום היחיד בסימן שנידונין בו על השיהוי ולא על הדיבור. | שו״ע יו״ד ר״ג:ב |
| סעיף ג | התקנה היא ההתרה, לפני חכם. ושני יוצאים : נדרי הקדש, שמקיימין אותם, והשבועה — ובזה ובזה אין נשאלין אלא מדוחק. | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ג |
| סעיף ד | אין נודרין כלום, ואף לא צדקה. אם המעות בידו — ייתן ; ואם אינן בידו — ימתין, ואף לא יקבל עליו ״לכשיהיה לי״. ואם צריך לפסוק עם האחרים — יאמר בפירוש בלא נדר : יאמרנו ולא יחשבנו בלבד. | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ד |
| סעיף ה | בעת צרה מותר לנדור. והמקור בתוספות בשם בראשית רבה, בנדרו של יעקב. ונדר שנאמר כך נדר הוא : סופו לקיימו או להתירו. | בית יוסף יו״ד ר״ג |
| סעיף ו | לנדור כדי לזרז עצמו למה שמחויב — מותר ; לנדור או לישבע כדי להישמר מעבירה — מצוה. אלא שהש״ך מזהיר שהאמירה עצמה — ״אשנה פרק זה״ — כבר מחייבת, ובלא לשון נדר. | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ה |
| סעיף ז | הנדר המתקן מידה משובח. ואותו משפט עצמו מגבילו : אין מרבין בנדרי איסור, ומוטב לפרוש בלא נדר. | רמב״ם הלכות נדרים פרק י״ג הלכה כ״ד |
« יאמר בלא נדר. ר״ל שיאמר בפירוש בלא נדר אבל אין פירושו שיפסוק סתם ולא יאמר שהוא עושה משום נדר דאף אם פוסק סתם הוה נדר. פרישה. וע״ל סי׳ רנ״ז סעיף ג׳ ד׳: » (ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ד)
« יאמר. ר״ל שיאמר בפירוש בלא נדר אבל אין פירושו שיפסק סתם ולא יאמר שהוא עושה משום נדר דאף אם פוסק סתם הוי נדר. פרישה: » (באר היטב יו״ד ר״ג ס״ק ה)
| מצב | הדין | מקור |
|---|---|---|
| לפסוק סכום במגבית ולומר ״בלי נדר״ | מותר | שו״ע יו״ד ר״ג:ד |
| לפסוק אותו סכום ולא לומר כלום | הרי זה נדר | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ד |
| להבטיח תרומה ״כשיהיו לי המעות״ | יש להימנע — ימתין ואז ייתן | ט״ז יו״ד ר״ג ס״ק ד |
| לתת מיד ובלא הכרזה | ההנהגה שהסימן ממליץ עליה | שו״ע יו״ד ר״ג:ד |
| לומר ״אלמד מסכת זו״ ולא להוסיף ״בלי נדר״ | כבר חל עליו חיוב נדר | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ה |
| לנדור כדי לזרז, כשירא שמא יתרשל | שרי | שו״ע יו״ד ר״ג:ו |
| לישבע או לנדור כדי להישמר מעבירה שירא ממנה | מצוה | ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ו |
| לנדור בשעת חרדה | מותר — ועדיין לקיימו או להתירו | שו״ע יו״ד ר״ג:ה |
| לקבל עליו הנהגה כדי לתקן מידה | משובח — ובלבד שלא יעשנו הרגל | שו״ע יו״ד ר״ג:ז |
| להרבות בנדרי איסור כדרך חסידות | לא — סעיף ז שולל זאת בפירוש | רמב״ם הלכות נדרים פרק י״ג הלכה כ״ד |
| להתיר לעצמו נדר שמתחרט עליו | לא — ההתרה מסורה לחכם | שו״ע יו״ד ר״ג:ג |
| להישאל על נדר צדקה שכבר נדר | אלא מדוחק | שו״ע יו״ד ר״ג:ג |
| להשהות התחייבות שכבר נתקבלה | פנקסו נפתחת | שו״ע יו״ד ר״ג:ב |
« שטוב יותר שישאל על נדרו » (שו״ע יו״ד ר״ג:ג)
« אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהם אלא מדוחק » (שו״ע יו״ד ר״ג:ג)
« יאמר בלא נדר. עש״ך שכתב דר״ל שיאמר כן בפירוש וכ״כ בשל״ה דף ק״ח ע״ב וע״ש עוד איך שיש ליזהר: » (פתחי תשובה יו״ד ר״ג ס״ק א)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ר״ג · 203 · ♥ תמיכה