סימן פ״ט — שלא לאכול גבינה אחר בשר — ההמתנה בין בשר לחלב

השולחן ערוך (יו"ד פ״ט:א) פוסק שצריך להמתין שש שעות אחר הבשר לפני אכילת גבינה או כל מאכל חלבי. הרמ"א מביא גם מנהג אשכנזי מקל יותר (שעה אחת, לאחר שסילקו את השולחן ובירכו ברכת המזון), אך מסיק ש«יש שמחמירים להמתין שש שעות, וכן נכון לעשות». מנהג הספרדים ורבים מן האשכנזים כיום הוא להמתין שש שעות. לגבי משך הזמן המדויק שעליך לנהוג (לפי קהילתך), היוועץ ברבך.

הגמרא (חולין ק״ה ע״א) והראשונים נותנים שני טעמים להמתנה אחר הבשר: טעם השומן של הבשר נשאר זמן רב בפה (רש"י/טור), וחתיכות קטנות של בשר עלולות להישאר בין השיניים (רמב"ם). שני גורמים אלו אינם קיימים אחר החלב: לכן סעיף ב מתיר לאכול בשר מיד אחר גבינה, בתנאי שיקנח את פיו (קינוח) ויבדוק — חוץ מאחר גבינה קשה, שבה ממתינים כמו אחר הבשר (רמ"א). להלכה למעשה, היוועץ ברבך.

כן. סעיף ד (עם הגהת הרמ"א) מלמד שאסור לחתוך גבינה — אפילו צוננת — בסכין המשמש בדרך כלל לבשר, ולהפך. הרמ"א מסיק ש«כבר נהגו כל ישראל שיהיו להם שני סכינים, ולרשום אחת מהן בסימן — נוהגים לרשום של חלב — ואין לשנות מנהגן של ישראל». כמו כן יש לסלק מן השולחן את שאריות הלחם ולא לאכול גבינה על המפה ששימשה לבשר. להלכה למעשה, היוועץ ברבך.