סימן צ״ב — דין חלב שנפל לקדירה של בשר

לפי השולחן ערוך (יו״ד צ״ב:א), כאשר כזית בשר נופל לתוך יורה של חלב רותח, מטעימים את הקדרה לעובד כוכבים (קפילא): אם אינו מרגיש טעם בשר — החלב מותר אפילו בפחות מששים. אך הרמ״א (הגה) פוסק שאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים (אין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים) ובעינן ס׳ בכל ענין (בעינן ס׳ בכל ענין). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

זהו יסוד סעיפים ג-ד: כאשר חתיכת היתר בולעת איסור ואין ששים כנגדו לבטלו, נעשית כל החתיכה עצמה איסור (נעשית כל החתיכה נבילה). אם נתבשלה אחר כך עם חתיכות אחרות, צריך ששים כנגד החתיכה כולה, לא רק כנגד האיסור הבלוע. השולחן ערוך אומר יסוד זה רק בבשר בחלב; והרמ״א פוסק, כמנהג הפשוט, שאומרים חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורין, ואין לזוז ממנהג זה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

תלוי במקום (סעיפים ה-ו). אם הטיפה נפלה כנגד הרוטב (כנגד מקום המרק) — היא מפעפעת לפנים ודי בששים כנגדה שבתבשיל. אם נפלה כנגד הריקן (למעלה מן הרוטב), המנהג לאסור אותו מקום בדופן — חוץ מצד האש, ששם האש שורפו ומייבשו (האש שורפו ומייבשו). העצה בספק היא שלא לנגוע באותו מקום עד שתצטנן הקדרה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.