סימן קנ״ד — דיני תשמישי קדושה ונרות בית הכנסת

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קנ״ד:ג, תשמישי קדושה — תיק של ספרים ומזוזות ורצועות תפילין, ארגז שנותנין בו ספר תורה או חומש, כסא שנותנין עליו ספר תורה, ווילון שתולין לפני ההיכל — יש בהן קדושה וצריך לגנזן. מטפחות שבלו נעשות תכריכין למת מצוה (קנ״ד:ד), וספר תורה שבלה מניחין אותו בכלי חרס וגונזין בקבר תלמיד חכם (קנ״ד:ה).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קנ״ד:ו, נוהגים כלל מעלין בקודש ואין מורידין: אין עושין מתיבה כסא לספר תורה, אבל מותר לעשות מתיבה גדולה קטנה, מכסא גדול כסא קטן, ומוילון גדול וילון קטן או כיס לספר תורה — אבל כיס לחומש אסור, וכן שרפרף לכסא אסור, שאין מורידין בקדושה.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קנ״ד:ח, הארון וכל מה שעושים לספר תורה מועיל בו תנאי להשתמש בו שאר תשמיש אפילו דחול. וכתב הרמ״א שנהגו ליהנות בכמה הנאות מדברי קדושה, כגון מטפחות ושלחן שבבית הכנסת ומעילים, לפי שלב בית דין מתנה עליהם מעיקרא, ואף על גב דלא התנו כאילו התנו דמי.