✦ ❖ ✦

דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

Les femmes et les mineurs dans le birkat hamazon — עיונים מעמיקים

סימן קפ״ו · ב׳ סעיפים

חיוב נשים בברכת המזון · הספק דאורייתא או דרבנן · מוציא ידי חובה וערבות · קטן וחינוך

עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים

⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡

✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ו — ב׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ה׳), רא״ש, מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, שערי תשובה, עטרת זקנים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות פרק מי שמתו (כ׳ ע״ב) · «נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

הקדמת הסוגיא — «נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב), והנפקא מינה לאפוקי רבים ידי חובתן
חיוב נשים והספק — «נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א), «וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים» (שו״ע או״ח קפ״ו:א)
גדר מוציא ידי חובה וערבות — «וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב), וזימון נשים (שו״ע או״ח קפ״ו:א)
שיעור דאורייתא ושיעור דרבנן — «ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך» (ברכות כ׳ ע״ב), וכזית וכביצה מדבריהם
קטן וחינוך ובן מברך לאביו — «קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב) · נפקא מינה · טבלאות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

אִם נָשִׁים וּקְטַנִּים חַיָּיבִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים:

א׳: חיוב נשים והספק — נשים חייבות בברכת המזון, וספק אם מדאורייתא ומוציאות את האנשים או אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן ; ולענין זימונן — עיין סימן קצ״ט. ב׳: קטן וחינוך — קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו, וההיא דבן מברך לאביו כשלא אכל האב כדי שביעה, שאינו חייב אלא מדרבנן.

Résumé concis :

ב׳ seifim : le siman code un doute resté ouvert dans la Guemara — «נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב). Les femmes sont obligées — «נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א) —, mais on ignore à quel titre, et de là qu'elles «אינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:א), le principe étant «וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב). Pour le zimoun, renvoi au siman 199. Le second séif applique la même logique au mineur — «קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב) —, et « un fils bénit pour son père » ne vaut que «כשלא אכל האב כדי שביעה» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב).

1. הקדמת הסוגיא — ספק נשים בברכת המזון (ברכות כ׳ ע״ב)

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בחיוב הנשים — לשון מרן : «נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א). ומקורו בסוגיא — «נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב). ובו ב׳ סעיפים בלבד, ויסודם אחד: מדרגת החיוב היא הקובעת את כח ההוצאה ידי חובה.

מהלך הסוגיא: תמצית: רבינא שאל את רבא אם חיוב נשים בברכת המזון מן התורה או מדרבנן, ומיד תלתה הגמרא את השאלה בנפקא מינה מעשית — «למאי נפקא מינה לאפוקי רבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב). ובררה את שני הצדדים: «אי אמרת בשלמא דאורייתא אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא» (ברכות כ׳ ע״ב) ; ואם אינן חייבות אלא מדרבנן — «וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב). והביאה ראיה מברייתא, ודחאתה, והניחה הדבר בלא הכרעה. ומרן קבע את הספק כמות שהוא בסעיף א׳.

החקירה היסודית — מה שורש הספק בחיוב נשים? הוא בגוף החיוב, או במקורו הכתובי?

(א) מצד הזמן — תמצית: הוה אמינא שברכת המזון כמצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות ; ושנינו במפורש שהנשים חייבות בברכת המזון (ברכות כ׳ ע״ב), ואף על פי כן נשאר הספק אם חיובן מן התורה.
(ב) מצד תוכן הברכה — תמצית: יש שתלו את הספק בתוכן ברכת המזון עצמה, שיש בה הודאה על הארץ ועל ברית ותורה, ואין לנשים חלק באלו כאנשים ; ולפי זה אין חיובן שוה לחיוב האיש.

ונפקא מינה: להוציא איש שאכל כדי שביעה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. חיוב נשים והספק (שו״ע או״ח קפ״ו:א)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳ (שו״ע או״ח קפ״ו:א): «נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א), «וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים» (שו״ע או״ח קפ״ו:א), «או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:א) ; ולענין זימונן מפנה — «ועיין לקמן סי׳ קצ״ט בענין זימון שלהם» (שו״ע או״ח קפ״ו:א).

שורש הדין (ברכות כ׳ ע״ב): תמצית: המשנה מנתה את ברכת המזון בכלל מה שהנשים חייבות בו, והגמרא שאלה מדוע פשוט הוא ; ואחר כך שאל רבינא לרבא אם חיובן דאורייתא או דרבנן, ולא נפשטה. ומרן העמיד את הדבר כספק גמור — «וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים» (שו״ע או״ח קפ״ו:א).

קושיא — אם חייבות הן ודאי בברכת המזון, ואף שנינו כן במפורש, מה מקום נותר לספק?

תירוץ: שני דברים הם. עצם החיוב אינו בספק כלל — «נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א), ומברכות ויוצאות ידי חובתן. אלא המדרגה היא שנשארה בספק: אם חיובן שוה לחיוב האיש (דאורייתא) או פחות ממנו (דרבנן). וכל הנפקא מינה אינה אלא כלפי חוץ — «למאי נפקא מינה לאפוקי רבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב) — אם ברכתן מוציאה את מי שחיובו דאורייתא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
«נשים חייבות בברכת המזון» (שו״ע או״ח קפ״ו:א) ; «וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים» (שו״ע או״ח קפ״ו:א) ; «או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:א).

3. גדר מוציא ידי חובה וערבות

כלל הסוגיא

כלל הוא בידינו — «וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב). ומאידך, מי שכבר יצא ידי חובתו מוציא את חברו, ותמצית הטעם: מטעם ערבות, שכל ישראל ערבים זה בזה, ונמצא שאף לאחר שיצא עדיין הוא ״מחוייב בדבר״ מחמת חברו.

חקירה — ״אינו מחוייב בדבר״: פגם בגברא (אינו בר חיוב), או פגם במעשה הברכה (שאין ברכתו ברכת חיוב)?

צד א׳ — פגם בגברא: תמצית: כל שאין עליו חיוב כשל השומע, אין הוא בר־ערבות לגביו, ולכן אינו מוציאו — וזהו כלל הסוגיא, «וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב).
צד ב׳ — פגם במעשה: תמצית: ברכתו קיימת, אלא שאינה שקולה כנגד חיוב חמור ממנה, ולפיכך אינה פוטרת אלא חיוב כמותה — «אתי דרבנן ומפיק דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב).

ונפקא מינה: אשה לאיש שאכל כדי שביעה ; קטן לאביו שלא אכל כדי שביעה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

יישוב: תרוייהו איתנהו, ושניהם מדודים באותה מדה. מאחר שהספק בחיוב הנשים לא נפשט, ממילא אין בידינו לומר בודאי שברכתן שקולה כנגד חיוב דאורייתא, ולכן פסק מרן «ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:א) — לא מפני שברכתן פגומה, אלא מפני שאין מוציאין חיוב ודאי בכח מסופק. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

זימון נשים (שו״ע או״ח קפ״ו:א): מרן עצמו מפנה לסימן אחר — «ועיין לקמן סי׳ קצ״ט בענין זימון שלהם» (שו״ע או״ח קפ״ו:א). תמצית: דיני זימון הנשים — אם מזמנות לעצמן ואם מצטרפות לאנשים — נדונים שם ולא כאן, לפי שאינם נגררים ישר אחר הספק שבסימננו.

היסוד:
«וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן» (ברכות כ׳ ע״ב) ; «אי אמרת בשלמא דאורייתא אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא» (ברכות כ׳ ע״ב) ; «ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:א).

4. שיעור דאורייתא ושיעור דרבנן

כדי שביעה וכזית

חיוב התורה תלוי בשביעה, שנאמר — «ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך» (ברכות כ׳ ע״ב) ; ואילו בפחות מכדי שביעה אין החיוב אלא מדרבנן, וכלשון הסוגיא — «והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה» (ברכות כ׳ ע״ב).

קושיא — הא מדרבנן הוא, ומה ענין ״מדקדקים על עצמם״ לחיוב הברכה?

תירוץ: תמצית: אין כאן חומרא בעלמא אלא הגדרה. השיעור שהתורה חייבה בו הוא כדי שביעה, ומה שישראל מברכין אף על כזית ועל כביצה הוא מדבריהם ; ונמצא שלפנינו שתי מדרגות חיוב באותה ברכה עצמה. ובשתי מדרגות אלו תלוי כל סימננו: הן בספק הנשים (שאין מוציאות חיוב דאורייתא), הן בקטן — «כגון שאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
«ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך» (ברכות כ׳ ע״ב) ; «והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה» (ברכות כ׳ ע״ב) ; «כגון שאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב).

5. קטן וחינוך ובן מברך לאביו (שו״ע או״ח קפ״ו:ב) · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳ (שו״ע או״ח קפ״ו:ב): «קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב), «וההיא דבן מברך לאביו כשלא אכל האב כדי שביעה שאינו חייב אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב).

שורש הדין (ברכות כ׳ ע״ב): הברייתא — «באמת אמרו בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה» (ברכות כ׳ ע״ב), ובצדה — «אבל אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו» (ברכות כ׳ ע״ב). והקשתה הגמרא תמצית: והרי קטן אינו בר חיובא, והיאך יוציא את אביו? ותירצה — «כגון שאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב). ומרן העתיק תירוץ זה ממש בלשונו: «כשלא אכל האב כדי שביעה» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב).

חקירה — חיוב חינוך: חיוב על האב לחנך את בנו, או חיוב על הקטן עצמו מדרבנן?

צד א׳ — על האב: תמצית: מצות החינוך מוטלת על האב להרגיל את בנו, והקטן עצמו אינו בר חיובא כלל ; ולפי זה קשה כיצד יוציא את אביו אפילו בשיעור דרבנן.
צד ב׳ — על הקטן: «קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב) — לשון מרן שהקטן עצמו ״חייב״, אלא שמקור חיובו דרבנן וטעמו חינוך ; ולפי זה מיושב שפיר «דאתי דרבנן ומפיק דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב).

ונפקא מינה: אם מוציא קטן את אביו בשיעור דרבנן, ומאיזה גיל. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

יישוב: מלשון מרן משמע כצד ב׳, שהרי כתב ״חייב״ על הקטן, ולא ״אביו חייב לחנכו״ ; ומשום כך תלה את דין ״בן מברך לאביו״ בשיעור אכילת האב דוקא — «כשלא אכל האב כדי שביעה שאינו חייב אלא מדרבנן» (שו״ע או״ח קפ״ו:ב). כלומר: לא כח הקטן נתמעט, אלא חיוב האב הוקל, ושוב שני החיובים במדרגה אחת. ומכל מקום הסתייגות הברייתא במקומה עומדת — «אבל אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו» (ברכות כ׳ ע״ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין	הלכה למעשה
חיוב נשים	נשים חייבות בברכת המזון, וספק אם מדאורייתא או מדרבנן (שו״ע או״ח קפ״ו:א).
להוציא אנשים	אינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן (שו״ע או״ח קפ״ו:א).
זימון נשים	מרן מפנה לסימן קצ״ט, ואין הדבר נדון כאן (שו״ע או״ח קפ״ו:א).
חיוב קטן	קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו (שו״ע או״ח קפ״ו:ב).
בן מברך לאביו	דוקא כשלא אכל האב כדי שביעה, שאף חיובו מדרבנן (שו״ע או״ח קפ״ו:ב).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין	הדין	המקור
ספק נשים בברכת המזון	דאורייתא או דרבנן, ולא נפשט	ברכות כ׳ ע״ב · שו״ע או״ח קפ״ו:א
לאפוקי רבים ידי חובתן	אין מוציאות אלא חיוב דרבנן	ברכות כ׳ ע״ב · שו״ע קפ״ו:א
כל שאינו מחוייב בדבר	אינו מוציא את הרבים ידי חובתן	ברכות כ׳ ע״ב
שיעור דאורייתא ודרבנן	כדי שביעה מן התורה ; כזית וכביצה מדבריהם	ברכות כ׳ ע״ב
קטן וחינוך	חייב מדרבנן כדי לחנכו ; ובן מברך לאביו	ברכות כ׳ ע״ב · שו״ע קפ״ו:ב

גמרא: ברכות פרק מי שמתו (כ׳ ע״ב) · «נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן» (ברכות כ׳ ע״ב)

ראשונים ומרן: רי״ף · רמב״ם (הלכות ברכות פרק ה׳) · רא״ש · תוספות · טור · בית יוסף · שלחן ערוך

פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · באר היטב · שערי תשובה · עטרת זקנים · באר הגולה · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)

← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ו · אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון · ⚡ רמה 2 — למדן

⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

📖Rejoindre une 'havrouta