✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ב׳ · דין לבישת בגדים

דין לבישת בגדים — להכרה והבנה
סימן ב׳ · ו׳ סעיפים
דין לבישת בגדים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לששת הסעיפים: טקסט עברי מנוקד, הסבר פדגוגי שוטף על הצניעות ודרך ארץ של האדם מיד עם קומו, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: אופן לבישת הבגדים והנהגת האדם בקומו
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ב' · ו׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 תוכן הלימוד

1. לבישה בצניעות — להכניס החלוק בעודנו שוכב
2. « מלא כל הארץ כבודו » — שלא יאמר « מי רואני »
3. ללבוש כדרכו — שלא יהפוך הפנימי לחוץ
4. סדר נעילת המנעלים — ימין תחילה, קשירת שמאל תחילה
5. חליצת המנעלים — של שמאל תחילה
6. הנהגת הגוף והצניעות — כיסוי הראש, נקיות
7. מקרים מעשיים ושאלות הבנה

1. לבישה בצניעות

הטקסט המקורי (סעיף א')

לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ מְיֻשָּׁב (טוּר) אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶּה.

ביאור הלשון

לא ילבש את חלוקו כשהוא יושב [טור], אלא ייקח את חלוקו ויכניס בו את ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב — באופן שכשיקום יימצא כבר מכוסה.
חֲלוּק — הכותונת, בגד הגוף הנלבש על העור. ההלכה מלמדת ללובשו בטרם יזדקף, בעודו שוכב תחת המכסה, כדי שלא יימצא מגולה בעת קומו.
הרעיון המרכזי במשפט אחד: מן הצעד הראשון של הבוקר לובש האדם בצניעות — לא מחמת בושה מעיני בשר ודם, אלא מדרך ארץ, מפני שתמיד הוא עומד לפני הקב״ה. זהו המשך ישיר לשִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד שבסימן הקודם.

2. « מלא כל הארץ כבודו »

הטקסט המקורי (סעיף ב')

אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
אל יאמר: « הנני בחדרי חדרים, מי רואני? » — כי הקב״ה, מלא כל הארץ כבודו.
יסוד הסימן: אף כשהאדם לבדו, מוסתר מכל עין, עודנו תחת עינו של הקב״ה. צניעות סעיף א' אינה אפוא עניין של נימוס חברתי — היא נובעת מן ההכרה התמידית בנוכחותו. זהו בדיוק המְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ שכבר הביא הרמ״א בסימן הקודם.
למעשה: הנהגת האדם לבדו בחדרו לא תהא שונה מהנהגתו ברבים. הצניעות האמיתית אינה זקוקה לעדים: היא מופנית כלפי מי ש« מלא כל הארץ כבודו ».

3. ללבוש כדרכו

הטקסט המקורי (סעיף ג')

יְדַקְדֵּק בַּחֲלוּקוֹ לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הַפְּנִימִי לַחוּץ.
ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו (כראוי), שלא יהפוך את הפנימי לחוץ.
כְּדַרְכּוֹ — כראוי, בכיוון הנכון: התפר מבפנים, הצד החיצון בחוץ. לבישת בגד הפוך אינה הנהגה מכובדת, ומקפידים מן הבוקר ללבוש כראוי.
פרט זה ממשיך את דרך הארץ של הסימן: לבושו של היהודי, אף בצנעת הקימה, צריך להיות מסודר ומכובד — לא מוזנח ולא « כלאחר יד ».

4. סדר נעילת המנעלים

הטקסט המקורי (סעיף ד')

יִנְעֹל מִנְעַל יָמִין תְּחִלָּה וְלֹא יִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר כָּךְ יִנְעֹל שֶׁל שְׂמֹאל וְיִקְשְׁרֶנּוּ, וְיַחֲזֹר וְיִקְשֹׁר שֶׁל יָמִין. הגה: וּבְמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין לָהֶם קְשִׁירָה, יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה (תוס' פ' במה אשה דס"א).
ינעל את הנעל הימנית תחילה — ולא יקשרנה; ואחר כך ינעל את השמאלית ויקשרנה; ויחזור ויקשור את הימנית. הגהת הרמ״א: ובמנעלים שלנו שאין להם קשירה, ינעל של ימין תחילה [תוספות פרק « במה אשה » דף ס״א].
מדוע הקדמה כפולה? הימין שומר על מעלתו במעשה הנעילה — מכבדים אותו בכך שנועלים אותו תחילה. אך בקשירה מתחילים מן השמאל, מפני כבוד מקום התפילין (הנקשרות על יד שמאל). כך מכבדים גם את הימין וגם את מקום התפילין.
פעולה רגל טעם
נעילה ימין תחילה חשיבות הימין
קשירה שמאל תחילה כבוד מקום התפילין (ביד שמאל)
מנעלים בלא קשירה ימין תחילה רמ״א: אין קשירה, ולכן הימין קודם (תוספות שבת ס״א)
המקור: הגמרא שבת ס״א ע״א קובעת סדר זה. הרמ״א מבאר שמנעלינו שבזמננו, שאין בהם קשירה, הולכים פשוט אחר כלל הימין: הרגל הימנית תחילה.

5. חליצת המנעלים

הטקסט המקורי (סעיף ה')

כְּשֶׁחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה.
כשהוא חולץ את מנעליו, חולץ את השמאלית תחילה.
הסימטריה ההפוכה: בנעילה מכבדים את הימין (פותחים בו); בחליצה פותחים בשמאל — כדי שהימין יישאר נעול זמן רב יותר, ומעלתו נשמרת עד הסוף. כך מכובד הימין בשתי הפעולות.
לזכור, ימין ושמאל:

6. הנהגת הגוף והצניעות

הטקסט המקורי (סעיף ו')

אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְלֹא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, וְיִבְדֹּק נְקָבָיו. הגה: וִיכַסֶּה כָּל גּוּפוֹ וְלֹא יֵלֵךְ יָחֵף (א"ז), וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפְנוֹת בֹּקֶר וָעֶרֶב שֶׁהוּא זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת (הגהות מיימוני פ' ה' מה' דעות).
אסור לילך בקומה זקופה; ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש; ויבדוק נקביו. הגהת הרמ״א: ויכסה את כל גופו ולא ילך יחף [אור זרוע]; וירגיל את עצמו לפנות בוקר וערב, שהוא זריזות ונקיות [הגהות מיימוני, הל' דעות פרק ה'].
קוֹמָה זְקוּפָה — הליכה בגאווה, כמי שמרים ראשו כאילו הוא אדון המקום. זהו היפוכה של הענווה: זכירת המְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (סעיף ב') אוסרת על הנהגת גאווה זו.
הנהגה הלימוד
קומה לא בקומה זקופה (הליכה בגאווה) — ענווה לפני הקב״ה
כיסוי הראש לא ללכת ד' אמות (כ-2 מ') בגילוי הראש
לבוש (רמ״א) לכסות את כל גופו, לא ללכת יחף (אור זרוע)
נקיות (רמ״א) לבדוק נקביו; להרגיל עצמו לפנות בוקר וערב — זריזות ונקיות
אחדות הסימן: הכול מתכנס אל הצניעות ודרך הארץ — לכסות את הגוף, לכסות את הראש, ללכת בענווה, ולהקפיד על הנקיות. האדם פותח את יומו כשהוא עומד בכבוד לפני בוראו.

7. מקרים מעשיים

מקרה 1 — לבישה בצניעות, אף לבדו

המצב: אדם מתעורר לבדו בחדרו, אין איש זולתו. האם באמת יש להקפיד על אופן הלבישה?
ההנהגה: ללבוש תחילה את הבגדים המכסים — ובאופן אידאלי, כדברי סעיף א', בעודו שוכב, כדי שלא יתגלה בעת קומו. ואף לבדו, לזכור כי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (סעיף ב'): הצניעות אינה תלויה בנוכחות עין אנושית.

מקרה 2 — סדר המנעלים ביום-יום

המצב: אדם נועל את מנעליו בבוקר. עם נעליים בעלות שרוכים, או בלא שרוכים, באיזה סדר ינהג?
ההנהגה: עם שרוכים — לנעול את הימין בלא לקושרו, לנעול ולקשור את השמאל, ואז לחזור ולקשור את הימין (סעיף ד'). בלא קשירה (רמ״א) — פשוט הימין תחילה. ובחליצה פותחים מן השמאל (סעיף ה').

מקרה 3 — כיסוי הראש וההנהגה הצנועה

המצב: אדם מהלך בבית עם קומו, הכיפה עדיין לא על ראשו, והוא רגיל לזקוף קומתו בגאון.
ההנהגה: לא ללכת ארבע אמות בגילוי הראש (סעיף ו'); ולדעת הרמ״א, לכסות את כל גופו ולא ללכת יחף. נמנעים מן הקומה הזקופה, ההליכה בגאווה, ומאמצים את ההנהגה הצנועה של מי שיודע שהוא לפני הקב״ה.

מקרה 4 — נקיות והנהגת הבוקר

המצב: לפני תפילת הבוקר, אדם תוהה אם יש הנהגה הנוגעת לצרכי הגוף.
ההנהגה: הרמ״א מלמד להרגיל עצמו לפנות בוקר וערב, מתוך זריזות ונקיות (סעיף ו'). ההקפדה על נקיות הגוף היא חלק מדרך הארץ ומן ההכנה המכובדת לעמוד לפני הקב״ה.

שאלות הבנה

בחן את הבנתך:
  1. מדוע מלמד השולחן ערוך להכניס את החלוק בעודנו שוכב?
  2. מה משמעות מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, ומה הקשר להנהגה « בחדרי חדרים » (סעיף ב')?
  3. מה מבקש סעיף ג' בנוגע לאופן לבישת הבגדים?
  4. באיזה סדר נועלים וקושרים את הרגליים? מהו הטעם להקדמת השמאל בקשירה?
  5. מה אומר הרמ״א בנוגע למנעלינו שאין בהם קשירה?
  6. באיזה סדר חולצים את המנעלים, ומדוע?
  7. מהן הנהגות הצניעות והנקיות שבסעיף ו' (קומה, ראש, גוף, נקיות)?

להעמיק יותר

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן ג' ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן ב' · ו׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא