שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין construction et démolition à shabbat
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ד — 12 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 53 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — אין בנין וסתירה בכלים
- חקירת היסוד — מדוע אין בנין בכלים
- שיטות הראשונים — שבירת כלים
- סוגיית "דרך אכילה" — פתיחת אריזות
- שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 12 סעיפים
- שיטת הרמ"א
- מחלוקות מרכזיות
- פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 12 סעיפים
אין בנין וסתירה בכלים והני מילי שאינו בנין ממש כגון חבית הגה שאינה מוחזקת ארבעים סאה (ת"ה סי' ס"ה) שנשברה ודיבק שבריה בזפת יכול לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח דא"כ הוה ליה מתקן מנא אבל אם היא שלימה אסור לשברה אפי' בענין שאינו עושה כלי ואפילו נקב בעלמא אסור לנקוב בה מחדש ואפי' יש בה נקב חדש אם להרחיבו אסור: הגה ובלבד שיתכוין לכך (מרדכי פרק חבית) ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מתכוין להוסיף: הגה ודוקא שהוציאו ג"כ פעם אחת מבעוד יום אבל אם לא הוציאו מבעוד יום אסור דהוי פסיק רישיה דעושה נקב ופתח לחבית (ת"ה סי' ס"ד) כלי שנתרועעה אם מותר ליטול ממנו חרס ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ד:
1. הקדמת הסוגיא — אין בנין וסתירה בכלים
המקור התלמודי
סימן שי"ד נשען על פרק כ"ב של מסכת שבת — "חבית שנשברה" :
המשנה שבת קמ"ו. : "שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי". הגמרא מבססת מכאן את הכלל "אין בנין וסתירה בכלים" — מלאכות בונה וסותר לא חלות על כלים מטלטלים. אביי ורבא דנים בגבולות הכלל.
סוגיא נוספת : שבת ק"ב: ביסוד בונה ; וביצה ל"ג: על "אין בנין בכלים" ומחלוקת אם יש סתירה בכלים.
2. חקירת היסוד — מדוע אין בנין בכלים
חקירה מכוננת
חקירה : מהו טעם הכלל "אין בנין בכלים" ?
- צד א' (רש"י) : בנין מהותו חיבור לקרקע או יצירת מבנה קבע. כלי מטלטל מעצם הגדרתו אינו "בנין".
- צד ב' (תוס׳, ר"ן) : יש בנין בכלים — אבל רק בנין גמור (יצירה מאפס). פתיחה רגילה אינה בנין כי הכלי כבר עשוי.
נפקא מינה : כלי גדול (מ' סאה) שדינו כאהל — לרש"י עדיין אין בו בנין ; לתוס׳ יש. השו"ע פוסק שכלי גדול = יש בו בנין.
היסוד : תיקון מנא מול סתירה
קושיא : אם אין בנין בכלים — מדוע אסור לשבור חבית שלמה ?
תירוץ (רש"י ותוס׳ שבת קמ"ו.) : שני איסורים נפרדים :
- אם מתכוון לנקב יפה = מתקן מנא (תולדת מכה בפטיש) — אסור.
- חבית שלמה = יש בה סתירה גמורה — אסור גם בלי כוונת תיקון.
- חבית מדובקת בזפת = אין בה סתירה גמורה (כבר היתה שבורה) — מותר לשברה לאכול, ובלבד שלא יתקן פתח.
חידוש : הכלל "אין בנין בכלים" אינו פוטר ממכה בפטיש — כי תיקון כלי הוא מלאכה עצמאית.
3. שיטות הראשונים — שבירת כלים
4. סוגיית "דרך אכילה" — פתיחת אריזות
היסוד : ההיתר המרכזי של הסימן הוא "שובר אדם את החבית לאכול הימנה" — פתיחה לצורך אכילה :
| מצב | פסק |
|---|---|
| פתיחת אריזה לאכול את התוכן | מותר — דרך אכילה, אינו בונה כלי |
| פתיחה תוך כוונה ליצור פתח/כלי חוזר | אסור — מתקן מנא |
| קופסת שימורים סגורה | אסור — הפתיחה "יוצרת" את הכלי |
| כלי גדול מ' סאה | יש בו בנין וסתירה גמורה |
החידוש : "דרך אכילה" אינו "תיקון" — האדם רוצה את התוכן, לא את הכלי. וזה הבסיס להיתר פתיחת רוב האריזות בזמננו.
5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 12 סעיפים
- סעיפים א'-ג' : שבירת חבית, נקב חדש מול ישן.
- סעיפים ד'-ז' : ברזא, מגופה, פתיחה ע"י נכרי.
- סעיפים ח'-ט' : חישוקים, כלים גדולים.
- סעיפים י'-י"ב : יישומים — נרות, חלונות, מקרים נוספים.
6. שיטת הרמ"א
- סעיף א' — חבית שאינה מחזקת מ' סאה (אינה כאהל) ; הרחבת נקב אסורה רק כשמתכוון לכך.
- סעיף א' — הסכין התקוע : צריך שהוציאו פעם אחת מבעוד יום, אחרת זה פסיק רישא של נקב.
- סעיפים ז'-ט' — מתיר פתיחת קופסאות הדוקות על ידי נכרי.
7. מחלוקות מרכזיות
מחלוקת א' : האם יש בנין בכלים (יסוד הסימן) —
- רש"י : אין בנין בכלים כלל (בנין = קרקע).
- תוס׳ ור"ן : יש בנין בכלים — בבנין גמור או בכלי מ' סאה.
- פסק : השו"ע — בכלי גדול / בנין גמור יש בנין וסתירה.
מחלוקת ב' : נקב ישן בחבית עץ (סעיף ג') —
- שיטה ראשונה : מותר לנקוב במקום נקב ישן אף במקדח.
- יש אומרים : רק בחבית חרס ; בחבית עץ ההידוק חזק וזה נקב חדש.
- פסק : השו"ע מביא שתי הדעות.
מחלוקת ג' : פתיחת קופסאות שימורים (אחרונים) —
- מחמירים : הפתיחה "יוצרת" כלי = מתקן מנא, אסור.
- מקלים : הקופסה היא כלי גם סגורה ; הפתיחה היא דרך אכילה.
- פסק : רוב הפוסקים מחמירים — לפתוח קופסאות מערב שבת.
8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות חשובות לזמננו :
- פתיחת שקית/אריזת מזון — מותר (דרך אכילה).
- קופסת שימורים — רוב הפוסקים אוסרים — לפתוח מערב שבת.
- בקבוק עם פקק מנותק (טבעת ביטחון) — מחלוקת — רוב הפוסקים מקלים.
- קרטון חלב / מיץ — מותר — פתיחה לצריכה.
- הסרת צלופן מבקבוק — מותר.
- קופסת מרקחת עם חישוק מתכת — ע"י נכרי, או לפתוח מערב שבת.
10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
היסוד שלנו בסימן שי"ד :
- סוגיא בנויה על "חבית שנשברה" (שבת קמ"ו.).
- אין בנין וסתירה בכלים — אך עם שתי יוצאות דופן.
- בנין גמור / כלי מ' סאה = יש בנין.
- מתקן מנא / מכה בפטיש — יצירת פתח/כלי = אסור.
- דרך אכילה — פתיחת אריזה לצורך התוכן = מותר.
- קופסת שימורים — לפתוח מערב שבת.
הוראה למעשה : פתיחת אריזות מזון = מותר ; יצירת כלי חוזר = אסור ; קופסאות שימורים = מערב שבת. בספק — שאל רב.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).