שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין shita (presser) à shabbat
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"כ — 20 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 59 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — מלאכת סחיטה
- חקירת היסוד — מהי "סחיטה"
- שיטות הראשונים — סחיטת פירות
- סוגיית "כבוש" ו"מתבטל" (סעיף ב')
- שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 20 סעיפים
- שיטת הרמ"א
- מחלוקות מרכזיות
- פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 20 סעיפים
זיתים וענבים אסור לסחטן [ע"ל סי' רנ"ב סעיף ה'] ואם יצאו מעצמן אסורים אפי' לא היו עומדים אלא לאכילה ותותין ורמונים אסור לסחטן ואם יצאו מעצמן אם עומדים לאכילה מותר ואם עומדים למשקים אסור ושאר כל הפירות מותר לסחטן: הגה ובמקום שנהגו לסחוט איזה פירות לשתות מימיו מחמת צמא או תענוג דינו כתותים ורמונים אבל אם נהגו לסחטו לרפואה לבד אין לחוש [ב"י] וכל זה דוקא לסחוט אסור אבל מותר למצוץ בפיו מן הענבים המשקה שבהן וכ"ש בשאר דברים [ב"י בשם שבולי לקט] ויש אוסרין למצוץ בפה מענבים וכיוצא בהם [הגהות מיימוני פכ"א]:
1. הקדמת הסוגיא — מלאכת סחיטה
המקור התלמודי
סימן ש"כ נשען על הסוגיא במסכת שבת קמ"ג:-קמ"ה. — "סוחטין בפגעין ובפרישין" :
הברייתא שבת קמ"ה. : "זיתים וענבים... אין סוחטין אותן. ואם יצאו מעצמן — אסורין. ר' יהודה אומר אם לאוכלין — היוצא מהן מותר, ואם למשקין — היוצא מהן אסור". סחיטה היא תולדת דש (במפרק) — דישה היא הפרדת האוכל מפסולתו, וסחיטה היא הפרדת המשקה מן הפרי.
כפל היסוד : סחיטת בגד = תולדת מלבן ; סחיטת פרי = תולדת דש. אותה פעולה — שני שורשים.
2. חקירת היסוד — מהי "סחיטה"
חקירה מכוננת
חקירה : סחיטת פרי — אסורה מצד עצם הוצאת המשקה, או מצד ייעוד הפרי ?
- צד א' : כל הוצאת משקה מפרי = מפרק, דש. האיסור מהותי.
- צד ב' : רק פרי שדרכו לסחיטה (זית לשמן, ענב ליין) — בו המשקה "מובלע כפרי בפני עצמו". בפרי שדרכו לאכילה, המשקה טפל.
נפקא מינה : זיתים וענבים — דאורייתא (דרכם לסחיטה) ; תותים ורמונים — דרבנן (לפעמים) ; שאר פירות — מותר. ההכרעה תלויה בייעוד.
היסוד : משקין הבאין לאוכל
קושיא : מדוע מותר לסחוט לימון על הדג ואסור לסחטו לתוך כוס ?
תירוץ (תוס׳ שבת קמ"ה. ; ר"ן) : כשהמשקה נבלע מיד באוכל מוצק — אין כאן "הפרדת משקה" אלא "אוכל מוסיף טעם לאוכל". המשקה לא קיבל מעמד של "משקה" — הוא חלק מהאוכל. לכן משקין הבאין לאוכל — כאוכל הם. אבל לתוך כוס — הוא נעשה משקה עצמאי = מפרק.
חידוש : מלאכת סחיטה אינה "הוצאת נוזל" סתם — אלא יצירת משקה כישות נפרדת. נוזל שנבלע באוכל אינו "משקה".
3. שיטות הראשונים — סחיטת פירות
4. סוגיית "כבוש" ו"מתבטל" (סעיף ב')
היסוד : סעיף ב' — ענבים שנפלו לגיגית יין :
| מצב | פסק |
|---|---|
| זיתים/ענבים שנתרסקו מערב שבת | המשקה היוצא — מותר |
| ענבים בגיגית שיש בה כבר יין | מותר — היין היוצא מתבטל ביין שבגיגית |
| ענבים שלמים שנסחטו בשבת | אסור — דאורייתא |
החידוש : "מתבטל" — היין החדש היוצא מהענבים אינו ניכר ביין הקיים, ולכן אין כאן "תוצר חדש" של מלאכה. עיקרון הביטול פותר את בעיית הסחיטה הממילאית.
5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 20 סעיפים
- סעיפים א'-ג' : סחיטת פירות לפי ייעודם.
- סעיפים ד'-ז' : משקין הבאין לאוכל, לימון.
- סעיפים ח'-י"ד : סחיטת בגד, ספוג, כבישה.
- סעיפים ט"ו-כ' : שלג וקרח, נולד.
6. שיטת הרמ"א
- במקום שנהגו לסחוט פרי לשתות מימיו (מחמת צמא או תענוג) — דינו כתות ורימון (אסור מדרבנן).
- נהגו לסחטו לרפואה בלבד — אין לחוש (מותר).
- מציין את האוסרים למצוץ בפה מענבים (הגהות מיימוניות) — לעומת המתירים.
7. מחלוקות מרכזיות
מחלוקת א' : מעמד הלימון —
- שיטה מקילה : לימון כשאר פירות — מותר לסחטו (אין דרך לשתות מי לימון).
- שיטה מחמירה : בזמננו דרך לסחוט לימון למשקאות — דינו כתות ורימון.
- פסק : נוהגים להחמיר — לא לסחוט לימון לתוך משקה.
מחלוקת ב' : מציצה בפה (סעיף א') —
- הב"י (ש"ל) : מותר למצוץ בפה — אין דרך סחיטה.
- הגהות מיימוניות : אוסר אף מציצה.
- פסק : השו"ע מתיר ; הרמ"א מביא האוסרים — ולכן יש מחמירים.
מחלוקת ג' : סחיטת כבושים ומלפפונים חמוצים —
- שיטה אחת : מי הכבישה הם משקה — אסור לסחוט.
- שיטה שניה : אם סוחט לאכילה ולא למשקה — מותר.
- פסק : תלוי בכוונה ובמנהג.
8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות חשובות לזמננו :
- סחיטת תפוז/אשכולית למיץ — בזמננו דרכם לסחיטה — אסור. להכין מיץ מערב שבת.
- סחיטת לימון על דג/סלט — מותר — משקין הבאין לאוכל.
- סחיטת לימון לתוך תה — אסור — נעשה משקה.
- סחיטת מטלית/ספוג — אסור מן התורה (תולדת מלבן).
- אכילת אשכולית בכפית — מותר — דרך אכילה.
- מלפפון חמוץ — שאלת רב.
10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
היסוד שלנו בסימן ש"כ :
- סוגיא בנויה על "סוחטין בפגעין" (שבת קמ"ג:-קמ"ה.).
- סחיטה = תולדה — של דש (פירות) או מלבן (בגדים).
- זית וענב דאורייתא ; תות ורימון דרבנן ; שאר פירות מותר.
- משקין הבאין לאוכל — כאוכל, מותר.
- סחיטת בגד — אסור מן התורה (מלבן).
הוראה למעשה : אין סוחטים פירות שדרכם למיץ. לימון על אוכל — מותר ; לתוך משקה — אסור. אין סוחטים בגד/ספוג. בספק — שאלת רב.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).