✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שמ"ה
דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין les 4 domaines (reshouyot) shabbat — fondement de hotsaa

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ"ה — 19 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 87 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאברייתא ד"ארבע רשויות" שבת ו
  2. חקירת היסודדאורייתא ודרבנן בארבע הרשויות
  3. גדר רשות הרביםמחיצות, רוחב והילוך
  4. מחלוקת ששים ריבואדגלי מדבר
  5. גדר רשות היחידעשרה וד' על ד'
  6. כרמליתתקנת חכמים והגדרתה
  7. מקום פטורוהאם קיים בכרמלית
  8. פסק הב״י והשו״ע
  9. נפקא מינות פרקטיות
  10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 19 סעיפים

סעיף א. דין ארבע רשויות בשבת. ובו יט סעיפים:
ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית (פי' רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד שאין לו מחיצות ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להליכה דרבים עבידא. רש"י) ומקום פטור:
סעיף ב. איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה: הגה י"א דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן וכמו שיתבאר לקמן סי' שמ"ט (הגהות אשירי פ"ק דשבת ותוס' עירובין דף נ"א):
סעיף ג. כתלים המקיפים רשות היחיד על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ד':
סעיף ד. חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד: הגה ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונין לפי גבהן ורחבן כמו שיתבאר סי' זה סעיף י"ג (ב"י בשם הרשב"א והמגיד):
סעיף ה. אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע:
סעיף ו. אפי' כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת אם יש בו לרבע ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה הוי רשות היחיד:
סעיף ז. איזה רה"ר רחובות ושווקים הרחבים י"ו אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור) הוי רשות הרבים ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים:
סעיף ח. מבואות הרחבים י"ו אמה ומתקצרין בקצתן ואין בהם י"ו אמה י"א שאם ארכן לאורך ר"ה הרי הן רשות הרבים:
סעיף ט. מבואות הרחבים י"ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא רחב י"ו יש אומרים שהוא רשות הרבים:
סעיף י. כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפי' הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רה"ר ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רה"ר אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפי' אינו רחב ארבע' ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רה"י ואם לאו הוי מקום פטור אפי' אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה:
סעיף יא. גומא ברה"ר אם אינה עמוקה שלש הויא רה"ר משלש עד עשרה אם רחבה ארבעה הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור ואם היא עמוקה עשרה הוי רה"י והוא שתהא רחבה ארבעה:
סעיף יב. רשות הרבים אינה תופסת אלא עד עשרה אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור:
סעיף יג. חורים שבכתלים כלפי רשות הרבים אם הם גבוהים למעלה משלשה אינם כרשות הרבים אלא נידונים לפי מדותיהם:
סעיף יד. איזו היא כרמלית מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה ואצטוונית ואיצטבא (פירוש אצטוונית מקום שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים ואצטבא הוא מקום שמניחים עליו פרקמטיא) שלפני העמודים בר"ה והיא רחבה ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה וקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים (כגון מבואות שיש להן שלשה מחיצות) (ואין להם לחי או קורה ברביעית) (טור) ורשות הרבים שהיא מקורה ותל שיש בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שהיא ארבעה על ארבעה ואינו עמוק עשרה:
סעיף טו. בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה יש בו ארבע על ארבע תוכו כרמלית ועל גבו רשות היחיד ואם חוקק בו ארבע על ארבע אפי' באמצע רחוק מן הכתלים נעשה כולו רשות היחיד:
סעיף טז. גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הוי כרמלית ואפי' הוא גבוה ורחב הרבה ואם חלון פתוח לו מן הבית הוי ברה"י וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית אלא אם כן חלון הבית פתוח להם:
סעיף יז. חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם:
סעיף יח. גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור: הגה בור העומד בכרמלית אפי' עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך:
סעיף יט. מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה: הגה וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניער ודינו ככרמלית (ר"ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט"ו דשבת וטור וב"י בשם רמב"ם) ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש"י ומ"מ פי"ד בשם רשב"א) אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (ב"י):

1. הקדמת הסוגיא — ברייתא ד"ארבע רשויות" שבת ו

המקור בגמרא

המקור לסימן הוא הברייתא בשבת (ו ע"א) : "תנו רבנן — ארבע רשויות לשבת : רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית, ומקום פטור". הסימן מבסס את כל מלאכת ההוצאה — שהרי איסור ההוצאה הוא העברת חפץ מרשות לרשות, ואי אפשר להגדיר את האיסור בלא להגדיר תחילה את הרשויות.

מלאכת הוצאה נקראת "מלאכה גרועה" — שאין בה שינוי בגוף החפץ, אלא בלבד שינוי מקומו מרשות לרשות. דווקא משום כך נדרשת הגדרה מדויקת של ארבע הרשויות : ההוצאה היא מלאכה שכל מהותה תלויה בגבולות גיאומטריים — מחיצות, רוחב, גובה ועומק.

2. חקירת היסוד — דאורייתא ודרבנן בארבע הרשויות

חקירה : ארבע הרשויות אינן כולן באותה דרגה. מהו מעמדה של כל אחת ?

נמצא שהסימן בנוי משני מישורים : הגדרת הרשויות הדאורייתא (יסוד המלאכה), והגדרת הרשויות שתיקנו או פטרו חכמים (כרמלית ומקום פטור).

3. גדר רשות הרבים — מחיצות, רוחב והילוך

תנאי רשות הרבים — מן הסוגיא ומן הראשונים עולים תנאים מצטברים : (א) רחב שש עשרה אמה; (ב) אינו מקורה; (ג) מסור להילוך הרבים — רחובות ושווקים; (ד) ויש מצריכים שיהא מפולש משער לשער. אם חסר תנאי — יורד למדרגת כרמלית.

יסוד הדבר : רשות הרבים נלמדת מדגלי מדבר — מחנה ישראל במדבר, שבו נמסרה מלאכת ההוצאה (כדכתיב "ויכלא העם מהביא"). לפיכך כל גדרי רה"ר נמדדים בהשוואה לאותו מחנה : רוחב הדרך, פתיחותה, והיותה מסורה להילוך רבים.

4. מחלוקת ששים ריבוא — דגלי מדבר

מחלוקת יסודית בהגדרת רה"ר :

השו"ע הביא דעה זו בלשון "ויש אומרים" (סעיף ז). נפקא מינה עצומה למעשה : לדעה המצריכה שישים ריבוא, רוב רחובות העיר אינם רה"ר דאורייתא אלא כרמלית — וזה יסוד גדול בהיתרי עירוב בזמננו.

5. גדר רשות היחיד — עשרה וד' על ד'

יסוד : רשות היחיד נקבעת בשני תנאים מצטברים — מחיצות גבוהות עשרה טפחים וחלל ד' על ד' טפחים. אין צורך בבעלות פרטית; "יחיד" כאן עניינו רשות מובדלת ומוגדרת, ולא רשות של אדם פרטי דווקא. אף חריץ עמוק עשרה, ותל גבוה עשרה, ואף כלי כתיבה ומגדל — הם רה"י אם יש בהם השיעור.

דיוק חשוב : "אויר רה"י עולה עד לרקיע" (סעיף ה) — המחיצות "מושכות" את דין הרשות כלפי מעלה ללא גבול; ואילו רה"ר אינה תופסת אלא עד עשרה (סעיף יב). זהו הבדל מבני : רה"י נקבעת ע"י מחיצות, ומחיצה כוחה לרקיע; רה"ר נקבעת ע"י הילוך, ואין הילוך אלא עד עשרה.

6. כרמלית — תקנת חכמים והגדרתה

כרמלית — לשון רש"י : לא לח ולא יבש אלא בינוני. מקום שאינו מוקף מחיצות כרה"י, ואינו מסור להילוך רבים כרה"ר. גדרה : רחב ד' על ד', גבוה שלושה עד עשרה — ים, בקעה, קרן זווית, רה"ר מקורה.

7. מקום פטור — והאם קיים בכרמלית

מקום פטור : מקום שאין בו ד' על ד', וגבוה למעלה משלושה. מותר לטלטל ממנו ואליו — ואף לרשויות אחרות דרכו.

מחלוקת הרמ"א (סעיף יט) : האם יש מקום פטור בתוך כרמלית ?

אבל העומד ברה"י — לכולי עלמא מקום פטור שבתוכה בטל לרה"י.

8. פסק הב״י והשו״ע

בית יוסף — ליקט את כל סוגיות הרשויות (שבת ו ובכל הפרק) ואת הראשונים, ופסק בשו"ע יט סעיפים מסודרים : הגדרת ארבע הרשויות, ואחריהן כל פרטי הגבהים, הרחבים, החורים, הזיזים והגגות. השו"ע נקט את שיטת רוב הראשונים בעיקרי הדינים, והביא את שיטת ששים ריבוא בלשון "יש אומרים". הרמ"א הוסיף הגהות מדידה (אלכסון, חורים, מקום פטור בכרמלית).

9. נפקא מינות פרקטיות

10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

היסוד : ארבע רשויות, שתי דרגות :

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שמ"ה · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא