✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שנ"ה
דִּינֵי גְזוּזְטְרָא וּבֵית הַכִּסֵּא
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין balcon au-dessus de l'eau et toilette de jardin

נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ה — 5 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות

משנה ברורה: 49 entrées

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיאגזוזטרא בעירובין פז-פח
  2. חקירת היסודמחיצה תלויה וגוד אחית
  3. המחיצה סביב הנקב — ד' על ד'
  4. קולת הספינהכוף הצדדים
  5. גדר כוחו בכרמלית
  6. בית הכסא ומחיצה להתיר
  7. כבוד הבריותנשבר הדף בשבת
  8. עומק עשרה — דין מים
  9. שתי גזוזטראותדין שיתוף ועירוב
  10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

📜 מקור השולחן ערוך — 5 סעיפים

סעיף א. דיני גזוזטרא ובית הכסא. ובו ה סעיפים:
גזוזטרא (פירוש דף או בנין בולט מתוך הבתים חוצה) שהיא למעלה מן המים וחלון פתוח לה מן הבית אין ממלאין ממנו אלא אם כן עשה לה מחיצה כל סביבה או יעשה המחיצה סביב הנקב שדולים דרך שם והוא שיהא בו ארבעה על ארבעה ואין חילוק בין אם יעשנה למטה מחוברת לה בין אם יעשנה על גבה וכיון שעשה מחיצה מותרין גם לשפוך ממנה וכן ההולך בספינה אינו יכול למלאות אא"כ יעשה דף ארבעה על ארבעה ועושה בו נקב וממלא דרך שם ואינו צריך לעשות לו מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים וגוד אחית מחיצתא שהקילו בספינה מפני שאינו יכול לעשות שם מה שיעשה בבית והני מילי כשהוא בתוך י' טפחים אבל אם דופני הספינה גבוהים עשרה מעל המים מוציא זיז כל שהוא ועושה בו נקב וממלא דרך שם שהרי דרך אויר מקום פטור הוא ממלא וסגי בהיכר זיז ומימיו יכול לשפוך על דפני הספינה והם יורדים לים דכיון דלא זרק להו להדיא לים אלא מכחו הם באים כחו בכרמלית לא גזרו: הגה ועיין לקמן סוף סימן שנ"ז. שני ספינות זו אצל זו אסור לטלטל מזו לזו אלא א"כ קשורות זו בזו או אא"כ הם גבוהים מן המים י' וצריכים לערב ביחד אם הם של שני בני אדם (מרדכי פרק הזורק):
סעיף ב. בית הכסא שעל פני המים מותר על ידי מחיצה תלויה ובלבד שתהא עשויה להתיר אבל העשויה לצניעות בית הכסא בלבד לא מהניא ואם עשה דף או קנה פחות מג' שתפול הצואה עליו קודם שתפול למים אין צריך מחיצות דהוי ליה כחו בכרמלית ושרי וה"ה אם בית הכסא עשוי כך שהצואה נופלת על צידי הכותל ואח"כ מתגלגלת ונופלת למטה בכרמלית ואם נשבר הדף בשבת מותר משום דגדול כבוד הבריות:
סעיף ג. אם בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר וצואה נופלת בחפירה שסביב העיר שיש בה יותר מבית סאתים שהוא כרמלית אינו מותר על ידי מחיצה תלויה שלא התירו אותה אלא במים אבל על ידי דף שרי דכחו שרי בכל כרמלית: הגה וי"א דאם בית הכסא למעלה מעשרה שרי בכל ענין דהא מוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור וע"ל סימן שמ"ו דיש חולקים וי"א דאם היה שם צואה מבעוד יום שרי בכל ענין דהא הצואה הוא מקום פטור דלא דרסי בה רבים (מרדכי פרק הזורק) ועיין לעיל סי' שמ"ה דיש חולקין וסבירא להו דאין מקום פטור בכרמלית ולפי מה שנתבאר לעיל סימן שמ"ה דאין מקום פטור ברשות היחיד לכולי עלמא בית הכסא העומד בין שני בתים אסור לפנות שם אם לא עירבו יחד ולא עשו לו תיקון מבע"י כמו שנתבאר סעיף ב' דאז שרי דלא הוי אלא כמו חצר שאינה מעורבת כדלקמן סי' שנ"ו ועסי' שע"ו ס"ד (ד"ע) וכל זה דוקא לכתחלה אבל דיעבד ששכחו ולא ערבו מותר דגדול כבוד הבריות (הגהות מרדכי וד"ע) הולכי ספינות נהגו לעשות צרכיהן מן המשוטה לים דהואיל והמשוטה אינה גבוה עשרה אע"פ שרחבה ארבעה אינו אלא כרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית (ב"י בשם אורחת חיים):
סעיף ד. מים שאין עמוקים י' טפחים אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה: הגה וכל שכן אם יבשו המים אע"פ שהיו שם עמוקים עשרה (מרדכי):
סעיף ה. היו שתי גזוזטראות זו למעלה מזו משוכה זו מכנגד זו מעט ואינה רחוקה מכנגדה ארבעה טפחים בין אם עומדות תוך עשרה זו לזו בין יש ביניהם יותר מגובה עשר אמות עשו לעליונה מחיצה בשותפות משל שניהם ולא עשו לתחתונה כלל שתיהן אסורו' בה עד שיערבו וכל שכן אם עשו שתיהן לתחתונ' ששתיהן אסורות עד שיערבו אבל כל אחת מהן שעשתה לבדה בשלה אין האחרת אוסרת עליה אפי' לא עשתה האחרת בשלה וכן אם עשו בשתיהן בשותפות משל שניהם אין אחת אוסרת על חברתה:

1. הקדמת הסוגיא — גזוזטרא בעירובין פז-פח

המקור בגמרא

המקור לסימן הוא בעירובין (פז ע"ב — פח ע"א) — סוגיית הגזוזטרא שמעל המים והמחיצה התלויה. המים — כרמלית; הבית — רשות היחיד; וכדי למלא מים מן הכרמלית לבית, צריך לעשות "מחיצה" — והסוגיא מבררת אילו צורות מקילות של מחיצה הותרו.

שני יסודות מקילים מנהלים את הסימן : מחיצה תלויה — מחיצה שאינה מגעת למים, ואומרים בה "גוד אחית" (תרד המחיצה כלפי מטה); וכוחו — כשהחפץ או המים אינם נזרקים במישרין אלא באים בכוח שני. שניהם הקלות מיוחדות בכרמלית.

2. חקירת היסוד — מחיצה תלויה וגוד אחית

חקירה : מחיצה תלויה (שאינה מגעת למים) — כיצד היא מועילה ?

נפקא מינה (סעיף ד) : מים שאין עמוקים עשרה — אין להם דין "מים", ולא מועילה בהם מחיצה תלויה. ההקלה תלויה בעצם היות המקום "מים" כשרים.

3. המחיצה סביב הנקב — ד' על ד'

היקף המחיצה — המשנ"ב (ס"ק ג) : אין צריך לעשות מחיצה סביב כל הגזוזטרא; די במחיצה סביב הנקב שדרכו דולים — ובלבד שיהיה בו ד' על ד' טפחים, שכל מחיצה המקפת חלל קטן מד' אינה מחיצה. המחיצה יוצרת רשות היחיד מצומצמת סביב נקודת המילוי.

4. קולת הספינה — כוף הצדדים

יסוד : בספינה הקילו יותר — די בדף ד' על ד' שנקבו נקב, ואין צריך מחיצות כלל; אומרים "כוף הצדדים וגוד אחית מחיצתא". הטעם המפורש בשו"ע : "שאינו יכול לעשות שם מה שיעשה בבית" — הקלה מתוך אילוץ המקום. ואם דופני הספינה גבוהים עשרה מעל המים — די אף בהוצאת זיז כלשהו, שהמילוי הוא דרך אויר מקום פטור.

5. גדר כוחו בכרמלית

יסוד "כוחו בכרמלית" : כשאדם אינו זורק חפץ או מים במישרין לכרמלית, אלא הם באים מכוחו בעקיפין (נשפכים על דופן ומשם יורדים) — לא גזרו חכמים. לכן מי השופכין שעל דופני הספינה, היורדים לים, מותרים; וכן בית הכסא שהצואה נופלת על דף או על צד הכותל ומתגלגלת — אין צריך מחיצות, שכוחו בכרמלית מותר.

6. בית הכסא ומחיצה להתיר

בית הכסא שעל פני המים : מותר על ידי מחיצה תלויה, ובתנאי מהותי :

חידוש : לא די בקיום מחיצה בפועל; צריך שתיעשה לשם ההיתר. וכן בסעיף ג — מעל חפירת העיר (כרמלית שאינה מים) לא מועילה מחיצה תלויה כלל, אלא דף (כוחו).

7. כבוד הבריות — נשבר הדף בשבת

כבוד הבריות — אם נשבר הדף בשבת, מותר להמשיך ולהשתמש בבית הכסא, "משום דגדול כבוד הבריות". וכן (בהגהת הרמ"א סעיף ג) בית הכסא שבין שני בתים שלא עירבו — לכתחילה אסור, אך בדיעבד ששכחו ולא עירבו — מותר, שגדול כבוד הבריות הדוחה איסור דרבנן.

8. עומק עשרה — דין מים

סעיף ד — מים שאינם עמוקים עשרה טפחים — אין להם "דין מים" להתיר שפיכה בהם על ידי מחיצה תלויה. הקולא של "גוד אחית" נאמרה רק במים של ממש; וכל שכן (הגהת הרמ"א) אם יבשו המים לגמרי — אף שהיו עמוקים עשרה.

9. שתי גזוזטראות — דין שיתוף ועירוב

סעיף ה — שתי גזוזטראות זו על גב זו, של שני אנשים :

היסוד : שיתוף במחיצה — מצריך עירוב; הפרדה גמורה — פוטרת.

10. סיכום שיטות והכרעת ההלכה

היסוד : מילוי וטלטול מעל מים — בכוח שתי הקלות :

לפסק למעשה — לפי מנהג עדה ובהוראת רב.


להעמקה

רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שנ"ה · רמה 2 — למדן
♥ תמיכה DAAT
📖להצטרף לחברותא