סימן ק׳ — דין בריה שאינה בטלה

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט המחבר — 4 הסעיפים

סימן ק׳ עוסק בכלל יסודי בדיני ביטול (ביטול האיסור בתערובת) : הבריה — יצור או יחידה שלמה וחשובה — אינה בטלה לעולם, אפילו באלף (אפילו באלף לא בטלה). המחבר (רבי יוסף קארו) מגדיר את שלושת תנאיה, ואז מיישם את הכלל על גיד הנשה שנתבשל עם היתר (שהגיד עצמו אין בו טעם, אבל שומנו אוסר), על בריה שנאבדה ברוטב, ועל התולעים שנמצאו בירקות. הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה על שיעור הגיד. נכיר את הסעיפים.

קבוצה א — הבריה ושלושת תנאיה (סעיף 1)

סעיף 1 — הבריה אינה בטלה לעולם ; שלושת התנאים 📋 העתקה

בְּרִיָּה — דְּהַיְינוּ כְּגוֹן נְמָלָה אוֹ עוֹף טָמֵא וְגִיד הַנָּשֶׁה וְאֵבֶר מִן הַחַי וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם — אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בְּטֵלָה. וְאֵין לוֹ דִּין בְּרִיָּה אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ חִיּוּת, לְמַעֵט חִטָּה אַחַת שֶׁל אִסּוּר; וְשֶׁאָסוּר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, לְמַעֵט עוֹף טָהוֹר שֶׁנִּתְנַבֵּל וְשׁוֹר הַנִּסְקָל; וְשֶׁהוּא שָׁלֵם, שֶׁאִם יְחַלֵּק אֵין שְׁמוֹ עָלָיו, לְמַעֵט הַחֵלֶב; וְשֶׁיְּהֵא שָׁלֵם. (הגה: וְעִיקַּר מְקוֹם גִּיד הַנָּשֶׁה אֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁעַל הַכַּף, וְרָחְבּוֹ כְּמוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת; וְאִם הוּא שָׁלֵם — מִקְרֵי בְּרִיָּה.)

קבוצה ב — הבריה שנתבשלה עם היתר ; הגיד ושומנו (סעיף 2)

סעיף 2 — הבריה שנתבשלה ; יוצא מן הכלל גיד הנשה (אינו אוסר בטעם, אבל שומנו אוסר) 📋 העתקה

בְּרִיָּה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הַהֶיתֵּר : אִם אֵינוֹ מַכִּירָהּ — הַכֹּל אָסוּר, וְהָרוֹטֶב אָסוּר בְּנוֹתֵן טַעַם; וְאִם מַכִּירָהּ — מַשְׁלִיכָהּ, וּצְרִיכִין שְׁאָר הַחֲתִיכוֹת וְהָרוֹטֶב שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּהּ. וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁאֵין בַּגִּידִין בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאֵינוֹ אוֹסֵר בְּטַעְמוֹ; אֲבָל שֻׁמְנוֹ אוֹסֵר, וּצְרִיכִין שִׁשִּׁים כְּנֶגְדּוֹ לְהַתִּיר הָרוֹטֶב. לְפִיכָךְ יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם גִּידָהּ : אִם מַכִּיר אֶת הַגִּיד — מַשְׁלִיכוֹ, וְכָל הַשְּׁאָר מֻתָּר אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד שֻׁמְנוֹ; וְאִם אֵינוֹ מַכִּירוֹ — כָּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הַשֻּׁמָּן שֶׁבַּקְּדֵרָה — הָרוֹטֶב מֻתָּר, וְאִם לָאו — אָסוּר. וְאִם נִמּוֹחַ הַגִּיד וְאֵינוֹ נִכָּר — צָרִיךְ גַּם כֵּן שִׁשִּׁים כְּנֶגְדּוֹ.

קבוצה ג — בריה שנאבדה ברוטב (סעיף 3)

סעיף 3 — בריה שנפלה לרוטב ונאבדה 📋 העתקה

קְדֵרָה שֶׁל רוֹטֶב שֶׁנָּפְלָה לְתוֹכָהּ בְּרִיָּה וְנֶאֶבְדָה — הַכֹּל אָסוּר.

קבוצה ד — התולעים בירקות (סעיף 4)

סעיף 4 — שלוש תולעים (ג׳ תולעים) בירקות מבושלים 📋 העתקה

יְרָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ וְנִמְצְאוּ בָּהֶם שָׁלֹשׁ תּוֹלָעִים — הַיְרָקוֹת אֲסוּרוֹת, אֲבָל מֵי הַשְּׁלָקוֹת מְסַנְּנָן וּמֻתָּרִין; וְכֵן הַבָּשָׂר יִרְחָצֶנּוּ וְיִבְדְּקֶנּוּ וְהוּא מֻתָּר.

2. הקשר — היכן ממוקם סימן זה

כל תחום התערובות נשען על עקרון הביטול : איסור מועט בטל ברוב (או בששים פעמים נפחו) של היתר. סימן ק׳ מנסח את היוצא מן הכלל הגדול לכלל זה : הבריה, מחמת חשיבותה, אינה בטלה לעולם. השאלה אינה עוד „כמה היתר צריך?״ אלא „האם זו באמת בריה?״ — ומכאן תשומת לבו המדוקדקת של המחבר לשלושת התנאים.

השאלות הגדולות של הסימן

3. מושגי היסוד של סימן זה

כדי להבין את סימן ק׳, יש לשלוט באוצר מילים טכני קטן המתאר מה „נחשב״ יחידה ומדוע.

4. שלושת התנאים — טבלת הבריה

כל סעיף 1 מתמצה בטבלה. בודקים לכל מקרה אם הוא מקיים את שלושת התנאים — ולכן אם זו בריה שאינה בטלה.

5. הש״ך והט״ז — המפרשים הגדולים

ביורה דעה, השולחן ערוך אינו נקרא לעולם לבדו. שני מפרשים גדולים מלווים אותו בכל עמוד ומבנים את הלימוד המעשי : הש״ך והט״ז. אלו הם נושאי הכלים המרכזיים ביורה דעה (אין כאן משנה ברורה, שאינה מפרשת אלא את אורח חיים).

ערך מרכזי מן הט״ז

ט״ז ס״ק א — ה„אינה בטלה״ של הבריה הוא דרבנן 📋 העתקה

בְּרִיָּה אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף כו'. דְּמִן הַתּוֹרָה בְּטֵלָה כִּשְׁאָר אִסּוּרִין, וְחַיָּב אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת מִשּׁוּם דִּכְתִיב "לֹא תֹאכַל אוֹתָם" בְּלֹא שִׁיעוּר; וַחֲכָמִים הֶחְמִירוּ בָּהּ מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל. וְנָפְקָא מִינָּהּ לְעִנְיַן סָפֵק אִם הִיא בְּרִיָּה — דְּהָוֵי סְפֵק דְּרַבָּנָן וּלְקֻלָּא.

ערך מרכזי מן הש״ך

ש״ך ס״ק א — הגיד והאבר הם בריות כי היה בהם חיות 📋 העתקה

וְגִיד הַנָּשֶׁה וְאֵבֶר מִן הַחַי כו'. אַף עַל גַּב דְּגִיד אֵין בּוֹ טַעַם, מִכָּל מָקוֹם מִקְרֵי בְּרִיָּה לְעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל, לְפִי שֶׁהָיָה בּוֹ חִיּוּתָא; וְכֵן אֵבֶר מִן הַחַי, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בּוֹ חִיּוּת — כָּךְ כָּתְבוּ הָרַשְׁבָּ״א וְהָרַ״ן.

6. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על טקסט המחבר הגהה המדייקת את ההלכה. בסימננו, התערבותו נוגעת לשיעור גיד הנשה.

על סעיף 1 — שיעור הגיד הנחשב כבריה

7. הגיד ושומנו — מדוע הגיד אינו אוסר אבל שומנו אוסר

סעיף 2 — לב הסימן מבחינה מעשית — ראוי לעצירה. כיצד אותה ירך עצמה כפופה לשני משטרים בעת ובעונה אחת?

8. מקרים מעשיים מודרניים

כיצד מתפרשים כללים אלו במטבחים שלנו כיום? הנה שלושה מצבים שכיחים המוארים על ידי הסימן שלנו.

מקרה 1 — נמלה (או חרק) שנפלה לתבשיל

מקרה 2 — גיד הנשה שנשאר בבשר מבושל

מקרה 3 — תולעים שנמצאו בסלט או בירקות מבושלים

9. סיכום סימן ק׳

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להעמקה נוספת