✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן ק״ד — עכבר שנפל למשקה
דִּין עַכְבָּר שֶׁנִּמְצָא בְּיַיִן אוֹ בְּשֵׁכָר
עכברא דדברא (נ"ט לשבח) / עכברא דמתא (ספק), כבוש כמבושל מעת לעת, נחתך שאי אפשר לבררו → הכל אסור, יין / שמן / שומן נ"ט לפגם, נטילת מקום + ספק ספיקא, הקריבהו נא לפחתך, דברים המאוסים
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה ק״ד — 3 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פר״מ (פרי מגדים) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: עכברא דדברא משביח, עכברא דמתא ספק
- 3 שאלות־הרפלקס: איזה עכבר · צונן < כ״ד שעות ושלם · האם אפשר לסנן
- טבלת־האב: אסור לגמרי, ששים, או אין צריך ששים כלל
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״עכבר״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 3 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: עכברא דדברא משביח, עכברא דמתא ספק
נקודת המוצא:
סימן קד ממשיך את הדיון נ"ט לשבח / נ"ט לפגם של סימן קג, מיושם על העכבר. עכברא דדברא (עכבר השדה) נותן טעם לשבח — ״עולה על שולחן מלכים״ — לפיכך אוסר. אך עכברא דמתא (עכבר העיר) הוא ספק: « מְסֻפָּק לָנוּ אִם מַשְׁבִּיחַ בְּשֵׁכָר וְחֹמֶץ אוֹ אִם הוּא פּוֹגֵם » — האם משביח את השכר והחומץ, או פוגם? כל הסימן נובע מספק זה, וממדידת הזמן (כ״ד שעות) ומן הניתנות להפרדה.
| עכבר | טעם | תוצאה |
| עכברא דדברא (השדה) | נ"ט לשבח — משביח (מאכל מלכים) | אסור (נותן טעם) |
| עכברא דמתא (העיר) | ספק — משביח או פוגם? | מכריעים לפי צונן < כ״ד שעות, שלם, ניתנות להפרדה |
| ביין / בשמן (סעיף ב) | פוגם בודאי | אין צריך ששים |
💡 הסימן: סימן זה אינו מדבר עוד על ״מגע״ (סימן צא) ולא על ״טעם + ששים״ הקלאסי (סימן צב), אלא על ספק במהות הטעם (משביח או פוגם) ועל ניתנות האיסור להפרדה. ציר כל סעיף א הוא: נפל בצונן, הוצא שלם, קודם כ״ד שעות → מותר ; אחרת צריך ששים ; ואם הממש ניכר אך אי אפשר לבררו → אין לו ביטול.
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ איזה עכבר / איזה משקה? (דדברא / דמתא ; יין-שמן או שכר-חומץ) — עכבר השדה → משביח → אסור. עכבר העיר ביין / בשמן (סעיף ב) → פוגם בודאי → אין ששים. עכבר העיר בשכר / בחומץ (סעיף א) → ספק, ממשיכים (סעיף א).
↓ מביטים בצונן ובזמן
■ צונן, שלם, < כ״ד שעות? (בצונן · שלם · מעת לעת) — נפל בצונן, הוצא שלם, ובלי שהיית כ״ד שעות → מותר (כבוש כמבושל: מעת לעת בצונן = כמבושל). אך אם רותח, או מעת לעת אף בצונן → צריך ששים (סעיף א).
↓ מביטים בניתנות להפרדה
■ האם אפשר לברר את הממש? (אפשר לבררו במסננת) — נחתך לחתיכות דקות שאפשר לסננן ולא נשאר כלום, או נימוח לגמרי → בטל בששים. אך אי אפשר לבררו (התערב במאכל עב) → הכל אסור, אין לו ביטול (סעיף א).
⚖ נחתך שאי אפשר לבררו — האיסור הניכר ואי אפשר להפרידו (סעיף א)
אם נחתך העכבר לחתיכות דקות שאי אפשר לסננן — כגון שהיין / החומץ התערב במאכל עב — הכל אסור, אין לו ביטול, שמא יפגע בעצם האיסור (ממש) ולא ירגיש. [רמ״א: חומרא זו רק בשרץ, שיש לחוש שמא נשאר ואי אפשר להוציאו ; אך בשאר איסורים, אין לחוש (או"ה כלל ל"ב).]
3. טבלת־האב: אסור לגמרי, ששים, או אין צריך ששים כלל
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיפים א-ג, נקראים עם הרמ״א, הט״ז (ס״ק א-ו) והש״ך (ס״ק א, ג-ט).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
| עכברא דדברא (עכבר השדה) |
נ"ט לשבח (מאכל מלכים) |
🔴 אסור (משביח) |
| עכבר העיר, שכר / חומץ, בצונן, שלם, < כ״ד שעות |
לא נתקיים כבוש כמבושל |
🟢 מותר |
| רותח, או כ״ד שעות אף בצונן ; אך ניתן לסנן / נימוח |
ששים (ס׳) כנגד העכבר |
🟡 מותר אם יש ששים היתר |
| נחתך דק, אי אפשר לבררו (מאכל עב) |
נחתך-אי אפשר לבררו → ממש |
🔴 הכל אסור, אין לו ביטול |
| נפל ביין, בשמן (ובדבש) |
פוגם בודאי |
🟢 מותר בלי ששים |
| נפל בשומן, ובא קשה לפנינו |
נטילת מקום + ספק ספיקא (כבוש) |
🟢 נוטלים את המקום (רמ״א) |
| שומן: יצקו חם מעליו, ספק אם העכבר היה שם |
יש מחמירים |
🔴 הכל אסור אף בששים |
| דברים המאוסים (נמלים, זבובים, יתושים), נמחו |
דברים המאוסים + רוב |
🟢 בטלים ברוב ; אך מסננים את הניתן לסינון |
📌 קריאה־מפתח: בסעיף א, שאל תחילה איזה עכבר (השדה = אסור), אחר כך צונן / שלם / < כ״ד שעות (אחרת ששים), אחר כך האם אפשר לברר את הממש (אחרת הכל אסור). בסעיף ב, היין והשמן פוגמים (אין ששים) ; השומן הקשה → נטילת מקום. בסעיף ג, הדברים המאוסים בטלים ברוב, אך מסננים את הניתן לסינון ונזהרים בחומץ / בשכר.
4. 5 כללי הזהב
- « עכברא דדברא נותן טעם לשבח ». עכבר השדה מאכל מלכים → משביח ואוסר ; עכבר העיר ספק משביח / פוגם (מחבר סעיף א).
- כבוש כמבושל = כ״ד שעות בצונן. נפל בצונן, הוצא שלם, בלי שהיית מעת לעת → מותר ; אחרת (רותח, או מעת לעת) צריך ששים (מחבר סעיף א, מפנה לסימן קה).
- נחתך שאי אפשר לבררו → אין לו ביטול. ממש ניכר אך אי אפשר להפרידו (מאכל עב) → הכל אסור, שמא יפגע בממש (מחבר סעיף א ; רמ״א: רק בשרץ).
- נ"ט לפגם ביין / בשמן → אין ששים. העכבר פוגם את היין והשמן (ש״צריכין להיות מבושמים״) ; אין צריך ששים (מחבר סעיף ב).
- דברים המאוסים בטלים ברוב. נמלים, זבובים, יתושים, שנפשו של אדם קצה בהם → בטלים אף נמחו אם הרוב היתר ; אך מסננים את הניתן לסינון ונזהרים בחומץ / בשכר (מחבר סעיף ג).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״עכבר״
« ע-כ-ב-ר » — 4 צירי הסימן
- עכברא דדברא / דמתא: השדה = משביח (אוסר) ; העיר = ספק.
- כבוש כמבושל: צונן, שלם, < כ״ד שעות → מותר ; אחרת ששים.
- בירור: האם אפשר לסנן? כן → ששים. לא (מאכל עב) → הכל אסור.
- רוטב / שמן ופגום: יין, שמן → פוגמים, אין ששים ; דברים המאוסים → רוב.
סולם השומן (רמ״א סעיף ב)
- שומן בא קשה → נטילת מקום: נוטלים את המקום (ספק ספיקא, כבוש)
- יצקו חם, ספק אם העכבר היה שם → הכל אסור אף בששים (יש מחמירים)
- שומן מאוס לאכילה → אסור להדליקו (הקריבהו נא לפחתך, או"ח קכד)
- הפסד מרובה → אפשר לסמוך על המקילין
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לבלבל בין שני העכברים: עכברא דדברא (השדה) משביח בודאי (מאכל מלכים) → אסור. רק עכברא דמתא (העיר) הוא ספק שמכריעים לפי צונן < כ״ד שעות, שלמות, ניתנות להפרדה. וספק זה ״משביח / פוגם״ אינו ספק שמצטרף לספק ספיקא: הגמרא עצמה הסתפקה (ש״ך ס״ק ד).
❌ מלכודת 2 — לחשוב שששים תמיד מציל: כשנחתך העכבר לחתיכות שאי אפשר לסננן במאכל עב, אין לו ביטול — לא לח בלח בששים, ולא יבש ביבש ברוב — שמא יפגע בממש ולא ירגיש (סעיף א). מחלוקת ט״ז / רמ״א-ש״ך: הרמ״א רואה בזה חומרא רק בשרץ (כעדשה, כבריה) ; הט״ז חולק: דין זה בכל איסור ניכר ואי אפשר לבררו (וחצי שיעור אסור מן התורה אף < כעדשה). הש״ך מגן על הרמ״א, אך מודה שאם נטחן לגמרי בטל כיבש ביבש (ר״ן / רשב״א, בתשובות סימן קא).
❌ מלכודת 3 — לדרוש ששים ליין ולשמן: ביין, בשמן (ובדבש), העכבר פוגם בודאי — משקים אלו ״צריכין להיות מבושמים״ (רמב״ם) — לפיכך אין צריך ששים כנגד מה שפלט (סעיף ב). לשומן, לעומת זאת, יש מחלוקת: הרמ״א מקל כיין, אך יש מחמירים (כשכר / כחומץ).
❌ מלכודת 4 — לבלבל נ"ט לפגם ודברים המאוסים: הדברים המאוסים (נמלים, זבובים, יתושים) בטלים ברוב אף שנמחו — שהדברים הנפסדים מאליהם (מאוס) לכולי עלמא בטלים, שלא כמחלוקת נ"ט לפגם (סימן קג:ב ; ש״ך ס״ק ט). אך מסננים את כל הניתן לסינון, ובחומץ / בשכר נזהרים כעכבר (ב"י לדעת הרשב"א).
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 3 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
| 1 | עכבר השדה / העיר ; הסינון שאי אפשר | עכברא דדברא משביח (מאכל מלכים) → אוסר. עכברא דמתא = ספק: נפל בצונן לשכר / לחומץ, הוצא שלם, < כ״ד שעות → מותר. רותח, או מעת לעת אף בצונן, אך ניתן לסנן / נימוח → מותר בששים. נחתך דק ואי אפשר לבררו (מאכל עב) → הכל אסור, שמא יפגע בממש. רמ״א: חומרא זו רק בשרץ (או"ה ל"ב). |
| 2 | יין, שמן, שומן | ביין, בשמן (ובדבש) → פוגם בודאי, אין צריך ששים. רמ״א: גם השומן ; אך יש מחמירים — יצקו חם בספק → הכל אסור אף בששים. בא קשה → נטילת מקום (נוטלים את המקום), כבוש = מבושל, בספק ספיקא. שומן מאוס → אסור להדליקו (הקריבהו נא לפחתך) ; בהפסד מרובה → סומכים על המקילין. |
| 3 | דברים המאוסים | נמלים, זבובים, יתושים, שנפשו של אדם קצה בהם, אף נמחו גופן → אם הרוב היתר, מותרים. מכל מקום, כל שאפשר לבדוק ולסנן במסננת, בודקים ומסננים. אך בחומץ ובשכר נזהרים כעכבר (ב"י לדעת הרשב"א). |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
| עכברא דדברא (השדה)? | משביח (מאכל מלכים) → אסור | מחבר סעיף א ; ש״ך ס״ק א |
| עכבר העיר, שכר / חומץ, צונן, שלם, < כ״ד שעות? | מותר (כבוש לא נתקיים) | מחבר סעיף א |
| רותח, או כ״ד שעות, אך ניתן לסנן / נימוח? | מותר אם יש ששים כנגד העכבר | מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק א |
| נחתך דק, אי אפשר לבררו (מאכל עב)? | הכל אסור, אין לו ביטול (ממש) | מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק א ; ש״ך ס״ק ג |
| נפל ביין, בשמן? | פוגם בודאי → אין ששים | מחבר סעיף ב ; ט״ז ס״ק ב |
| שומן בא קשה? | נטילת מקום (ספק ספיקא, כבוש) | רמ״א סעיף ב ; ט״ז ס״ק ג |
| שומן מאוס לאכילה? | אסור להדליקו (הקריבהו נא לפחתך) | רמ״א סעיף ב ; ט״ז ס״ק ד-ה |
| נמלים, זבובים, יתושים נמחו? | בטלים ברוב ; מסננים את הניתן לסינון | מחבר סעיף ג ; ש״ך ס״ק ח-ט |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- איזה עכבר, איזה משקה? השדה = משביח (אסור) ; העיר = ספק ; יין / שמן = פוגם (אין ששים).
- צונן, שלם, < כ״ד שעות? האם אפשר לסנן? כן לשלושתם → מותר ; ניתן לסנן → ששים ; אי אפשר לברר → הכל אסור.
- שומן או דבר מאוס? שומן קשה → נטילת מקום ; מאוס → אין להדליק ; נמלים / זבובים → רוב, אך מסננים.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 3 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד נ"ט לשבח / ספק העכבר, נחתך שאי אפשר לבררו, מחלוקת ט״ז / רמ״א-ש״ך, נ"ט לפגם של היין והשמן |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן ק״ד בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 100 (בריה), 101 (ראוי להתכבד / בריה רסוקה), 103 (נ"ט לשבח / לפגם), 105 (כבוש כמבושל והפעפוע), 107 (דברים המאוסים), 109 (ביטול ברוב), 115 (חמאה של נוכרי)
- להעמיק ביסוד נ"ט לשבח / נ"ט לפגם וביסוד דבר הניכר שאי אפשר לבררו
- לדון עם רב במקרים האישיים (חרק במשקה, שומן, שימורים) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן ק״ד · רמה 3 — סיכום / חזרה · דין עכבר שנמצא ביין או בשכר
daattorah.com