מפסק המחבר והרמ״א, אל הכרעת הש״ך, הט״ז, הפרי מגדים
והפתחי תשובה, ועד פוסקי הספרדים והאשכנזים בני זמננו
הנושא:
שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״ז (ב׳ סעיפים)
עם נושאי הכלים: ש״ך, ט״ז, פרי מגדים, פתחי תשובה
⚠ אזהרת רמה:
רמה זו אינה « דעת הרב »: שולחן ערוך הרב
(אדמו״ר הזקן) אינו מכסה את יורה דעה, ולכן לא את סימן ק״ז.
זוהי רמה של פסיקה מעשית: מה עושים, ואת מי שואלים.
עריכה ועיון:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה מעוגנת או בלשון השולחן ערוך ונושאי כליו (ש״ך, ט״ז, פרי מגדים, פתחי תשובה), או בתשובה מפורשת בשם של פוסקים בני זמננו. על יורה דעה אין לא משנה ברורה (המבארת רק את אורח חיים), ולא שולחן ערוך הרב / דעת הרב (אדמו״ר הזקן לא כתב את יורה דעה). כל יישום מעשי (למעשה) נחתם בהפניה אל רבך: המקרים האמיתיים משלבים פרטי מציאות (כמה ביצים, רגע ההוצאה, אם עירה הכל בבת אחת, ישנו של הכלי, מליחה או בישול) שרק פוסק הרואה את מצבך יכול להכריע בהם.
הַמְבַשֵּׁל בֵּיצִים הַרְבֵּה בִּקְלִפָּתָן, לֹא יוֹצִיאֵם מֵהַמַּיִם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בָּהֶם עַד שֶׁיִּצְטַנְּנוּ, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם מַיִם צוֹנְנִים לְצַנְּנָם, וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיאֵם, מִשּׁוּם דְּחַיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִמָּצֵא בְּאַחַת מֵהֶן אֶפְרוֹחַ.
דְּאִי הֲוָה מוֹצִיאָן אַחַת אַחַת קֹדֶם שֶׁיִּצְטַנְּנוּ, שֶׁמָּא תִּשָּׁאֵר זוֹ שֶׁל אֶפְרוֹחַ בָּאַחֲרוֹנָה וְלֹא יִשָּׁאֵר שִׁשִּׁים לְבַטְּלָהּ.
סדר ההוצאה. המבשל ביצים הרבה בקליפתן לא יוציאם מן המים שנתבשלו בהם עד שיצטננו, או יתן עליהם מים צוננים לצננם, ואחר כך יוציאם — משום דחיישינן שמא יימצא באחת מהן אפרוח (אסור).
שאם היה מוציאן אחת אחת בעודן חמות, שמא תישאר זו של האפרוח באחרונה ולא יישאר שישים לבטלה.
— שולחן ערוך, יורה דעה ק״ז:א · יסוד: חשש הנשאר באחרונה והביטול בששים · ספריא יו״ד ק״ז:א
אם ביצת האפרוח נשארה באחרונה בלא שישים, נאסרת ; וכיון שנתבשלה בקדרה, מי הבישול עצמם נאסרים (שאין עוד שישים לבטל), וזה חוזר ואוסר את כל אשר נתבשל שם. הרמ״א (הגה) מוסיף את המקרה המקביל: עירה הביצים לקערה ונמצאת אחת טריפה — יש אוסרים הכל, מחשש שהטריפה נשארה באחרונה בקדרה בלא שישים. וכן בדגים קטנים שנמצא בהם דג טמא ולא עירן כולם בבת אחת.
סימן ק״ז מונה 2 סעיפים. המחבר קובע את המסגרת (סדר ההוצאה, ואחר כך הדבר המאוס) ; הרמ״א (הגה) מגיה בהרחבה, ומעמיד בעיקר ש« לא מחזקינן איסורא » — וכן עיקר, ואת המנהג המקל בזבוב. הנה המפה הכוללת, כפי שהיא עולה מתוך הלשון עצמה.
| סעיף | נושא | הפסק (מעוגן בלשון) |
|---|---|---|
| 1 | סדר ההוצאה (נשאר באחרונה) | מבשל ביצים הרבה: לא יוציאן אחת אחת בחום (חשש האפרוח הנשאר באחרונה בלא שישים) ; יצננן תחילה, או יתן מים צוננים. רמ״א: עירה לקערה ונמצאת אחת טריפה (או דגים טמאים שלא עירן בבת אחת) → יש אוסרים ; יש מתירין שלא מחזקינן איסורא (ב״י בשם ר' שמשון) — וכן עיקר. ואף לאוסרין אין הכלי נאסר — מעמידין הכלי על חזקתו. |
| 2 | הדבר המאוס ; הכף | זבוב וכיוצא בו מדברים המאוסים בתבשיל: זורקו והשאר מותר — אין פליטתם אוסרת (נ״ט לפגם). רמ״א: כן המנהג הפשוט (ב״י, רשב״א, רוקח, טור ק״ד), אף שיש מחמירים ; אין משנין המנהג. כף שהוציאה איסור שאינו פוגם והוחזרה לקדרה: צריך ס' כנגד האיסור (לא כנגד כל הכף — אין חנ״נ לכלי) ; ואם היה מעט תבשיל עם האיסור על הכף → ס' גם כנגד אותו מעט תבשיל, שנעשה נבילה (איסור והיתר כלל כ״ז). |
למעשה (סדר ההוצאה). ההנהגה הראשונה: מצננים או עורים הכל בבת אחת — וכך השאלה אינה עולה. אם כבר נעשה בחום ואחת אחת, העיקר (רמ״א) מקל (לא מחזקינן איסורא), ובמיוחד היכן שהאיסור בטל ברוב ; אבל בביצים בלא רוב, הרבה מחמירים (מהרש״ל). לדעת אם יש « רוב », ואם עירה בבת אחת, הן שאלות מציאות — ליישום למצבך, שאל את רבך.
| המקרה | האם יש « רוב » המבטל? | המידה | המקור |
|---|---|---|---|
| דגים קטנים, נמצא אחד טמא | כן — מספר גדול, יבש ביבש | בטל ברוב — הרוב מבטל את היחיד האסור | ר' ברוך ; ש״ך ס״ק א |
| ביצים, אחת של אפרוח/דם | לא — אין מבשלין כל כך | אין רוב → מחמירים (ההוצאה אחת אחת חוזרת ואוסרת) | מהרש״ל ; ט״ז ס״ק ד |
| העברה בעירוי | — | אוסר כדי קליפה (= כלי ראשון, סימן קה) | ש״ך ס״ק א |
למעשה (דגים / ביצים). בדגים קטנים במספר גדול, היחיד האסור נוטה להתבטל ברוב (יבש ביבש). בביצים, אין סומכים על רוב → מחמירים, ובמיוחד נמנעים מלהוציאן אחת אחת בחום. השומה המדויקת (מספר, מין במינו, עירוי) אינה נעשית לבד — ליישום למצבך, שאל את רבך.
למעשה (כלי, דם/ציר). הקדרה שבה נתבשלו הביצים/דגים אינה נאסרת (חזקה ; ולכל היותר לאחר 24 שעות, ואז ספק דרבנן לקולא). אבל הקולא « דם/ציר דרבנן » אינה נוהגת כשהאיסור יצא בבישול — שם דאורייתא. להבחין בין מליחה לבישול, ולמנות 24 שעות, הן שאלות מציאות — ליישום למצבך, שאל את רבך.
למעשה (הדבר המאוס). חרק/זבוב שנפל לתבשיל חם רגיל: מסירו, התבשיל מותר (נ״ט לפגם — מנהג פשוט, ובמיוחד בהפסד). אבל בחומץ או בשכר אוסרים. וההנהגה (מקל ספרדי מול מחמיר אשכנזי זולת הפסד מרובה) תלויה במנהגך. לדון « מאוס », « פגום », « הפסד מרובה » הוא ענין של מציאות — ליישום למצבך, שאל את רבך.
| הכף הוציאה איסור שאינו פוגם… | המידה | המקור |
|---|---|---|
| לא החזירה לקדרה | אין מה לעשות — אסור להחזירה | מחבר/רמ״א ס״ב |
| החזירה (כף חדשה עץ/מתכת) | ס' כנגד האיסור בלבד — לא כל הכף (אין חנ״נ לכלי) | רמ״א ; ש״ך ס״ק ה |
| כף ישנה או של חרס | חנ״נ → ס' כנגד כל הכף | ש״ך ס״ק ה (סימן צח:ה) |
| עם מעט תבשיל + האיסור על הכף | ס' גם כנגד אותו מעט תבשיל (שנעשה נבילה) | ש״ך ס״ק ו ; או״ה כ״ז |
למעשה (הכף). כף ששימשה להוציא דבר שאינו כשר אינה חוזרת לקדרה ; ואם הוחזרה, צריך שישים כנגד האיסור (כף חדשה מתכת/עץ), שישים כנגד כל הכף אם ישנה או של חרס, ושישים גם כנגד מעט התבשיל שנשאה. להכיר את החומר, את ישנה של הכף ואת הכמות הבלועה הוא ענין של מציאות — ליישום למצבך, שאל את רבך.
הערת שיטה. התשובות שלהלן (יביע אומר, יחווה דעת, ילקוט יוסף, אור לציון) ממשיכות את עקרונות סימן ק״ז שלמעלה למקרים מודרניים. הן אינן בגוף הסימן ; הן מובאות כזרמי פסיקה מוכרים, לאישור אצל רב לפני כל יישום.
| מקרה מעשי | כיוון ספרדי (לבדיקה) |
|---|---|
| ביצים שהוצאו אחת אחת בחום, אחת של אפרוח | עיקר: לא מחזקינן איסורא (מקל) ; אך בלא רוב ביצים, הרבה מחמירים (מהרש״ל). ההנהגה: לצנן / לערות בבת אחת. |
| דג טמא בין דגים קטנים | בטל ברוב (יבש ביבש) במספר גדול ; הכלי נשאר מותר (חזקה). |
| זבוב / חרק בתבשיל חם | זורקו, התבשיל מותר (נ״ט לפגם, מנהג פשוט) ; אך בחומץ/שכר → אסור (סימן ק״ד). |
| כף שהוציאה איסור, הוחזרה | שישים כנגד האיסור (כף חדשה) ; כל הכף אם ישנה/חרס ; שישים גם כנגד מעט התבשיל (ש״ך ה-ו). |
הערת שיטה. אותה הערה: זרמים אלו ממשיכים את הרמ״א ונושאי הכלים ; הם מובאים כמורי דרך בפסיקה, לאישור אצל רב.
| מקרה מעשי | כיוון אשכנזי (לבדיקה) |
|---|---|
| ביצים אחת אחת בחום | מחמירים (מהרש״ל: אין רוב המבטל) ; מצננים או עורים בבת אחת לכתחילה. |
| לא מחזקינן איסורא | עיקר הרמ״א (« וכן עיקר ») לספק הכללי ; אך אסימטריית הביצים מגבילה את הקולא. |
| זבוב / דבר מאוס | מנהג מחמיר יותר (ש״ך ס״ק ז), מקל בהפסד מרובה ; אסור בחומץ/שכר. |
| כף שהוחזרה לקדרה | שישים כנגד האיסור ; כל הכף אם ישנה/חרס ; שישים גם כנגד מעט התבשיל (ש״ך ה-ו). |
| מקרה מודרני | כלי הסימן | כיוון (לאישור אצל הרב) |
|---|---|---|
| להוציא ביצים קשות אחת אחת מסיר, ואחת נמצאה עם אפרוח/דם | סעיף א (נשאר באחרונה) | לצנן תחילה או לתת מים צוננים / לערות הכל בבת אחת. אם כבר נעשה בחום אחת אחת: עיקר מקל (לא מחזקינן איסורא), אך ביצים בלא רוב → הרבה מחמירים (מהרש״ל). הכלי נשאר מותר (חזקה). |
| חרק / זבוב שנפל למרק | סעיף ב (נ״ט לפגם ; סימן ק״ד) | מסירו, התבשיל מותר (מנהג פשוט ; ספרדים מקלים, אשכנזים מחמירים יותר זולת הפסד מרובה). בחומץ / שכר → הכל אוסרים. |
| כף ששימשה לדבר שאינו כשר, הוחזרה לקדרה | סעיף ב (הכף) | שישים כנגד האיסור (כף חדשה מתכת/עץ) ; שישים כנגד כל הכף אם ישנה או של חרס ; שישים גם כנגד מעט התבשיל שנשאה. להחזירה אסור לכתחילה. |
למעשה. מצבים אלו משלבים שאלות מציאות — כמה פריטים, האם צינן או עירה בבת אחת, איזה נוזל (חומץ/שכר?), חומר הכף וישנה, כמה תבשיל נלווה. הכלל המעשי: לשחזר בדיוק מה נפל, היכן, ומה עשו, ואחר כך לשאול. ליישום למצבך, שאל את רבך.
| המקרה | המידה (לדידן) | הערה |
|---|---|---|
| ביצים מבושלות, להוציאן | לצנן / לתת מים צוננים / הכל בבת אחת | מונע את הנשאר באחרונה בלא שישים |
| כבר הוצאו אחת אחת בחום (ספק) | עיקר: לא מחזקינן איסורא (מקל) | ביצים בלא רוב → מחמירים (מהרש״ל) |
| דג טמא בין דגים קטנים | בטל ברוב (יבש ביבש) | מספר גדול = רוב (ש״ך ס״ק א) |
| קדרת הבישול | מותרת — מעמידין הכלי על חזקתו | לכל היותר לאחר 24 שעות, ספק דרבנן (מהרי״ל) |
| זבוב / דבר מאוס | זורקו, התבשיל מותר (נ״ט לפגם) | חומץ / שכר → אסור (סימן ק״ד) |
| כף שהוציאה איסור, הוחזרה | שישים כנגד האיסור בלבד | אין חנ״נ לכלי חדש (ש״ך ס״ק ה) |
| כף ישנה / של חרס | שישים כנגד כל הכף (חנ״נ) | סימן צח:ה (ש״ך ס״ק ה) |
| מעט תבשיל עם האיסור על הכף | שישים גם כנגד אותו מעט תבשיל | נעשה נבילה (ש״ך ס״ק ו) |
| הפוסק | התרומה המכרעת (מעוגן בגוף הסימן) |
|---|---|
| מחבר (סעיפים א-ב) | סדר הוצאת הביצים (צינון / מים צוננים) מחשש האפרוח הנשאר באחרונה בלא שישים ; הזבוב / דבר מאוס שזורקו והתבשיל מותר (נ״ט לפגם) ; הכף שאין מחזירין. |
| רמ״א (הגה) | עירה לקערה ונמצאת אחת טריפה / דגים טמאים → יש אוסרים, אבל לא מחזקינן איסורא — וכן עיקר ; ואף לאוסרין אין הכלי נאסר (חזקה) ; המנהג המקל בזבוב (טור ק״ד) ; הכף: שישים כנגד האיסור (לא כל הכף), שישים גם כנגד מעט התבשיל (או״ה כ״ז). |
| ש״ך (שפתי כהן) | ס״ק א: מחלוקת ריב״א / ר' ברוך / ר' שמשון ; עירוי = כלי ראשון, כדי קליפה ; דגים בטלים ברוב יבש (מין במינו) ; ס״ק ב: כלי מותר (24 שעות, מהרי״ל) ; ס״ק ה: אין חנ״נ לכלי חדש, אך ישן/חרס → חנ״נ (צח:ה) ; ס״ק ו: מעט התבשיל נבילה (צ״ע) ; ס״ק ז: הכף כלי ראשון לחומרא, והמנהג המחמיר בזבוב זולת הפסד מרובה. |
| ט״ז (טורי זהב) | ס״ק א: לכתחילה בלבד, בדיעבד מותר (כיש מתירין) ; ס״ק ב: עירוי המים הרותחים אף הוא אוסר אם הביצה האסורה בקרקעית (או״ה כ״ז) ; ס״ק ג: בספק אם עירה בבת אחת → מחמירים ; ס״ק ד: שני טעמי ההיתר (ר' שמשון / ר' ברוך), מחמיר בביצים (מהרש״ל) ; ס״ק ה: מחמיר אם מוציא כל אחת באותה כף ; דם ביצים (סימן סו). |
| פרי מגדים (פר״מ) | מדייק בתנאי הנ״ט לפגם ובמעמד כלי ראשון לחומרא בכף (על הש״ך / הט״ז שבסימן). |
| פתחי תשובה (פתחי תשובה) | ס״ק א: ציר דגים טמאים דרבנן רק במליחה, לא בבישול (ש״ך, נודע ביהודה, סימן פג) ; ס״ק ב: מנהג פשוט מקל בזבוב (רדב״ז החדשות מז). |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ק״ז · ♥ תמיכה