סימן קי״ב — דין פת של עכו״ם

לפי השולחן ערוך (יו״ד קי״ב:א), אסרו חכמים לאכול פת של עכו״ם משום חתנות (הקירוב החברתי המביא לידי חיתון). הרמ״א מוסיף שהאיסור נוהג אף במקום שאין בו חשש חתנות ממשי (לא פלוג). ולא אסרו אלא פת של חמשת מיני דגן; אבל פת של קטנית, אורז ודוחן אינה בכלל הפת שאסרו. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

זו ההבחנה המרכזית שבסעיפים ב-ח. הרבה מקומות מקילים בפת של נחתום (פלטר), ובפרט במקום שאין בו נחתום ישראל, או כשפתו יפה יותר או ממין אחר. פת של בעל הבית חמורה יותר, שכן אכילתה מביאה לסעוד אצלו — חוץ ממקום שאין בו פלטר כלל (סעיף ח). הקריטריון הוא ייעוד ההכנה: עשה למכירה — פלטר; עשה לעצמו — בעל הבית. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

לפי סעיפים ט-יב, אם היהודי השתתף באפייה — ניער את האש, השליך קיסם אחד לתנור, או אפילו נפח באש (נפיחה) — כל הפת שבתנור מותרת, שכן עיקר הדבר אינו אלא היכר שפת של עכו״ם אסורה. החיתוי מועיל כל עוד הפת צריכה עדיין לתנור ומשתבחת בו. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.