בית איסור והיתר סימן קי״ג

יורה דעה · איסור והיתר · סימן קי״ג

סימן קי״ג — דין בישולי עכו״ם

חכמים אסרו מאכל שבישלו עכו״ם (בישולי עכו״ם) — משום חתנות — אך רק אם נתקיימו בו שני תנאים: אינו נאכל חי וגם עולה על שלחן מלכים. השתתפות ישראל בבישול (הדלקת האש, חיתוי, הנחה, ניעור) מתירה; ודי שהביאו ישראל לכלל מאכל בן דרוסאי (שליש בישול); ומליחה, עישון וכבישה אינם ׳בישול׳ (שולחן ערוך, יורה דעה קי״ג — 16 סעיפים)

דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, וְגַם עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת אוֹ לְפַרְפֶּרֶת, שֶׁבִּשְּׁלוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים — אֲפִלּוּ בִּכְלִי יִשְׂרָאֵל וּבְבֵית יִשְׂרָאֵל — אָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים.

דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת, שבישלו עובד כוכבים — אפילו בכלי ישראל ובבית ישראלאסור משום בישולי עובד כוכבים.

שולחן ערוך, יורה דעה קי״ג:א

ארבע רמות הלימוד

רמה 01

רמת המתחיל

בסיס — מתחיל ובינוני

לשון העברית של 16 הסעיפים עם ביאור בעברית. שני תנאי בישולי עכו״ם, עולה על שלחן מלכים, השתתפות ישראל (חיתוי), מאכל בן דרוסאי ומליחה / עישון / כבישה שאינם בישול — מבוארים עם מקרים מעשיים.

📖 ללמוד

רמה 02

רמת הלמדן

למדן — תלמיד חכם

פלפול מעמיק: סוגיית עבודה זרה, יסוד שני התנאים שבסעיף א (נשתנה ע״י האור — רש״י/ר״ן/רי״ף מול הרמב״ם), שומן בעין שאינו בטל, מחלוקת השגירה / חיתוי (סעיף ז), שפחות קנויות מול שכירות, חקירות ונפקא מינות.

📖 ללמוד

רמה 03

חזרה וסיכום

סיכום — חזרה

טבלאות השוואה (שני התנאים, מחבר מול רמ״א בהשתתפות, הגיע למאב״ד או לא, מליחה / עישון / כבישה מול בישול), כללי זהב, מכשולים שכיחים (עיקר, שומן בעין, ספק ביש״ע, ביצה) ושינון 16 הסעיפים.

📖 ללמוד

רמה 04

הלכה למעשה

הלכה למעשה — פסק

ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה, ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים: מאכלים תעשייתיים ומסעדות בהשגחה (המשגיח המדליק את האש), שימורים, קפה ותה, ביצים מבושלות, חילוק ספרדים (הנחה) / אשכנזים (חיתוי). רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.

📖 ללמוד

שאלות נפוצות — סימן קי״ג

מהם שני התנאים של בישולי עכו״ם?

לפי השולחן ערוך (יו״ד קי״ג:א), מאכל שבישלו עכו״ם אסור משום בישולי עכו״ם רק אם נתקיימו בו שני תנאים: (א) אינו נאכל כמו שהוא חי (אינו נאכל כמו שהוא חי), ו(ב) עולה על שלחן מלכים (עולה על שלחן מלכים) ללפת בו את הפת או לפרפרת. האיסור, שטעמו משום חתנות, נוהג אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

האם השתתפות ישראל בבישול מתירה?

כן. כל שבישלו ישראל מעט, בין בתחילה בין בסוף (סעיף ו), מותר — ואפילו לא היה מתבשל בלא העכו״ם. למחבר צריך לכל הפחות שיניח ישראל את הקדרה (הנחה); ולרמ״א ולמנהג די בכך שישראל מדליק את האש או חותה בגחלים (חיתוי), ואפילו בלא כוונה (סעיף ז). ודי שהביאו ישראל לכלל מאכל בן דרוסאי — שליש בישול — והעכו״ם גומר. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

האם מליחה, עישון וכבישה נחשבים ׳בישול׳?

לא (סעיף יג). דג שמלחו עכו״ם ופירות שעישנן עד שנעשו ראויים לאכילה — מותרים, שמליח אינו כרותח (מליח אינו כרותח) ומעושן אינו כמבושל (מעושן אינו כמבושל); והרמ״א מוסיף שאף כבוש אינו כמבושל, שלא אסרו אלא בישול באור. אבל דבר שאינו נאכל חי אלא על ידי הדחק — דגים גדולים מלוחים, בשר מלוח, ביצה, תמרים מרים (סעיפים יב-טו) — אסור אם בישלו עכו״ם. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.