סימן קי״ג — דין בישולי עכו״ם

לפי השולחן ערוך (יו״ד קי״ג:א), מאכל שבישלו עכו״ם אסור משום בישולי עכו״ם רק אם נתקיימו בו שני תנאים: (א) אינו נאכל כמו שהוא חי (אינו נאכל כמו שהוא חי), ו(ב) עולה על שלחן מלכים (עולה על שלחן מלכים) ללפת בו את הפת או לפרפרת. האיסור, שטעמו משום חתנות, נוהג אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

כן. כל שבישלו ישראל מעט, בין בתחילה בין בסוף (סעיף ו), מותר — ואפילו לא היה מתבשל בלא העכו״ם. למחבר צריך לכל הפחות שיניח ישראל את הקדרה (הנחה); ולרמ״א ולמנהג די בכך שישראל מדליק את האש או חותה בגחלים (חיתוי), ואפילו בלא כוונה (סעיף ז). ודי שהביאו ישראל לכלל מאכל בן דרוסאי — שליש בישול — והעכו״ם גומר. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

לא (סעיף יג). דג שמלחו עכו״ם ופירות שעישנן עד שנעשו ראויים לאכילה — מותרים, שמליח אינו כרותח (מליח אינו כרותח) ומעושן אינו כמבושל (מעושן אינו כמבושל); והרמ״א מוסיף שאף כבוש אינו כמבושל, שלא אסרו אלא בישול באור. אבל דבר שאינו נאכל חי אלא על ידי הדחק — דגים גדולים מלוחים, בשר מלוח, ביצה, תמרים מרים (סעיפים יב-טו) — אסור אם בישלו עכו״ם. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.