סימן קי״ד · דין שכר ושאר משקין של עכו״ם

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט המחבר — 12 הסעיפים

סימן קי״ד ממשיך את הגזרות דרבנן שנועדו לצמצם את הקירבה החברתית עם עובדי כוכבים. אחר בישולי עכו״ם (סימן קי״ג), המחבר (רבי יוסף קארו) דן כאן במשקין שלהם — ובעיקר בשכר (בירה) — מצד גזרת חתנות (החשש לחיתון מתוך סעודה משותפת), ואחר כך מצד ציר שני : חשש יין נסך הנחבא בכבשים ובשימורים של מסחר, עם כל דין הספק. הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהותיו (הגה), על פי רוב לקולא כמנהג. נכיר את הסעיפים לפי קבוצות.

קבוצה א — גזרת חתנות על השכר (סעיפים 1-3)

סעיף 1 — השכר אסור, אך רק במקום מכירתו 📋 העתקה

כָּל שֵׁכָר שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֶחָד שֵׁכָר שֶׁל תְּמָרִים אוֹ שֶׁל תְּאֵנִים אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים אוֹ שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל דְּבַשׁ — אָסוּר מִשּׁוּם חַתְנוּת; וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִּמְקוֹם מְכִירָתוֹ, אֲבָל אִם הֵבִיא הַשֵּׁכָר לְבֵיתוֹ וְשׁוֹתֵהוּ שָׁם — מֻתָּר, שֶׁעִקַּר הַגְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְעַד אֶצְלוֹ. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ בִּשְׁתִיָּה, אֲבָל אִם נִכְנַס בְּבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְשָׁתָה דֶּרֶךְ עֲרַאי בְּאַקְרַאי — מֻתָּר; וְכֵן מִי שֶׁלָּן בְּבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים חָשׁוּב כְּבֵיתוֹ; וּמֻתָּר לִשְׁלוֹחַ בָּעִיר לִקְנוֹת שֵׁכָר מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. (הגה: וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּשֵׁכָר שֶׁל דְּבַשׁ וּתְבוּאָה, וְכֵן נוֹהֲגִין לְהָקֵל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.)

סעיף 2 — מקום שמקילין ביין — אף השכר אסור 📋 העתקה

מְקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹהֲגִין קוּלָּא בְּיַיִן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים — אַף הַשֵּׁכָר אָסוּר.

סעיף 3 — יין תפוחים ורמונים : מותר בכל מקום 📋 העתקה

יֵין תַּפּוּחִים וְיֵין רִמּוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לֹא גָּזְרוּ עָלָיו.

קבוצה ב — היין הנחבא : בדיקת המחיר וחריגות (סעיפים 4-7)

סעיף 4 — בדיקת המחיר ; חנות לעומת מן החבית 📋 העתקה

כָּל אֵלּוּ הַמַּשְׁקִים וְכֵן הַחֹמֶץ שֶׁל שֵׁכָר — אָסוּר לִקְנוֹתוֹ מֵהֶם אִם דְּמֵיהֶם יְקָרִים מִדְּמֵי הַיַּיִן, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא עֵרַב בָּהֶן יַיִן (עַד שֶׁאֵין שִׁשִּׁים לְבַטְּלוֹ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמּוֹכְרִים בַּחֲנוּת, אֲבָל אִם רוֹאֶה שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הֶחָבִית — מֻתָּר, וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עֵרַב בּוֹ יַיִן, שֶׁאִם הָיָה מְעָרֵב יַיִן בֶּחָבִית הָיָה מִתְקַלְקֵל. (הגה: וְאַף עַל פִּי שֶׁרְגִילִים לִמְשׁוֹחַ הַיּוֹרוֹת וְהַכֵּלִים בְּשׁוּמַן חֲזִיר — אֵין לָחוּשׁ, דַּהֲוֵי נְתִינַת טַעַם לִפְגָם, גַּם בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים; גַּם אֵין לָחוּשׁ אִם נָתְנוּ מַשְׁקִין אֵלּוּ בְּכֵלִים שֶׁל יַיִן; וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קל״ז.)

סעיף 5 — קפידא : מה שקונים מן האומן 📋 העתקה

יֵין רִמּוֹנִים שֶׁמּוֹכְרִים לִרְפוּאָה — מֻתָּר לְקַחְתּוֹ מִן הַתַּגָּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִן הֶחָבִית, אַף עַל פִּי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים מִן הַיַּיִן, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאִית בֵּיהּ קְפִידָא לֹא מָרַע נַפְשֵׁיהּ (וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹנִים מִן הָאֻמָּן דְּלֹא מָרַע נַפְשֵׁיהּ).

סעיף 6 — לבדוק שמרי יין ; דבר המעמיד 📋 העתקה

צָרִיךְ לִיזָּהֵר וְלִבְדּוֹק וְלַחְקוֹר בַּשֵּׁכָר וּבְמַשְׁקֶה שֶׁל דְּבַשׁ שֶׁעוֹשִׂים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַכְשָׁו, אִם נוֹתְנִים בָּהֶם שְׁמָרִים שֶׁל יַיִן. (הגה: וְאִם דַּרְכָּן לִתֵּן בּוֹ שְׁמָרִים — אָסוּר לִקְנוֹת מֵהֶם אִם אֵין בַּמַּשְׁקֶה שִׁשִּׁים מִן הַשְּׁמָרִים; וְהוּא דְּלָא עֲבִידֵי לְטַעֲמֵיהּ, דִּלְטַעֲמֵיהּ אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל; וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכ״ג.)

סעיף 7 — שמן ודבש : לא בישולי ולא גיעולי עכו״ם 📋 העתקה

שֶׁמֶן וּדְבַשׁ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים — מֻתָּרִים, וְאֵינָם נֶאֱסָרִים לֹא מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְלֹא מִשּׁוּם גִּעוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים; וְהוּא הַדִּין לְמַיִם חַמִּים שֶׁלָּהֶם.

קבוצה ג — כבשים, שימורים והספק (סעיפים 8-10)

סעיף 8 — קפריסין, קפלוטות וזיתים כבושים : מן האוצר לעומת בחנות 📋 העתקה

הַקַּפְרִיסִין וְהַקַּפְלוֹטוֹת וְהַחֲגָבִים שֶׁלָּהֶם הַכְּבוּשִׁים — מֻתָּרִין, וְהוּא שֶׁרוֹאֶה שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתָם מִן הָאוֹצָר; אֲבָל הַנִּמְכָּרִים בַּחֲנוּת — אֲסוּרִים, שֶׁמָּא זִלֵּף עֲלֵיהֶם יַיִן. וְכֵן זֵיתִים שֶׁלָּהֶם הַכְּבוּשִׁים — מֻתָּרִים, אֲפִלּוּ רַכִּים הַרְבֵּה עַד שֶׁגַּרְעִינָתָן נִשְׁמֶטֶת, וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא זִלֵּף עֲלֵיהֶם יַיִן; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲתוּכוֹת בְּסַכִּין שֶׁלָּהֶם. (הגה: דְּמֵאַחַר שֶׁהֵם חֲרִיפִים בָּלְעוּ מִן הַסַּכִּין; אֲבָל אִם נִכְבְּשׁוּ בְּכֵלִים שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים — מֻתָּרִים, דְּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ מַיִם עִמָּהֶם כְּבָר נִתְבַּטֵּל חֲרִיפוּתָם; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ״ו.)

סעיף 9 — הדברים המותרים (שאין דרך לתת בהם יין) 📋 העתקה

הָעֲנָבִים שֶׁלָּהֶם — אֲפִלּוּ הֵן לַחוֹת הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּנַטְּפוֹת — מֻתָּרוֹת; וְכֵן כָּל הַכְּבָשִׁים שֶׁאֵין דַּרְכָּם לָתֵת בָּהֶם יַיִן וְחֹמֶץ; וְכֵן טָרִית (פֵּירוּשׁ חֲתִיכוֹת דָּג גָּדוֹל הַנִּקְרָא טוֹנִינָ״ה בְּלַעַז) שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה; וְכֵן צִיר שֶׁל דָּגִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כּוּלְכִּית; וְכֵן עָלֶה שֶׁל חִלְתִּית — מֻתָּר.

סעיף 10 — לב הספק : תלינן לקולא, רובא, קבוע 📋 העתקה

אָסוּר לִקַּח מֵהֶם קוֹרְט שֶׁל חִלְתִּית, וְטָרִית טְרוּפָה, וְחִילָק — דְּהַיְנוּ מִינֵי דָּגִים קְטַנִּים מְעֹרָבִים, מִפְּנֵי שֶׁדָּגִים טְמֵאִים מִתְעָרְבִים עִמָּהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִידָם. וּכְבָשִׁים שֶׁדֶּרֶךְ לִפְעָמִים שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם יַיִן — וְהָנֵי מִילֵי לֶאֱסוֹר בַּאֲכִילָה, אֲבָל בַּהֲנָאָה מֻתָּר; וְאִם יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נוֹתְנִים יַיִן — אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה. (הגה: וּמוֹכְרוֹ כֻּלּוֹ חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ. וְאִם יָדוּעַ שֶׁעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד הוּא בָּעִיר שֶׁאֵינוֹ מְעָרֵב בּוֹ יַיִן, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דַּרְכָּן לְעָרֵב בּוֹ יַיִן — מֻתָּר לִקַּח מִכֻּלָּן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָדוּעַ כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ, דְּתָלִינַן לְקֻלָּא שֶׁמָּא לֹא עֵרְבוּ בּוֹ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּאִסּוּרֵי דְּרַבָּנָן. וְאִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּוַדַּאי נוֹתְנִים בּוֹ יַיִן וּמִקְצָתָן בְּוַדַּאי אֵין נוֹתְנִים בּוֹ יַיִן — אָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא, דְּכָל דְּפָרִישׁ מֵרֻבָּא פָּרִישׁ; אֲבָל אָסוּר לִקְנוֹת מֵהֶם בְּבָתֵּיהֶם, דְּכָל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי.)

קבוצה ד — מורייס וכרכום (סעיפים 11-12)

סעיף 11 — מורייס (שומן/ציר דגים) 📋 העתקה

הַמּוֹרְיָיס (פֵּירוּשׁ שׁוּמָן שֶׁל דָּגִים) — בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכוֹ יַיִן — אָסוּר; וְאִם הָיָה הַיַּיִן יוֹקֵר מֵהַמּוֹרְיָיס — מֻתָּר; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכָּם לָתֵת לְתוֹכוֹ יַיִן — מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ מֵהֶם, וְכֵן לְהַפְקִידוֹ אֶצְלָם וּלְשַׁלְּחוֹ עַל יָדָם.

סעיף 12 — הרשב״א היה נזהר מן הכרכום (זעפרן) 📋 העתקה

הָרַשְׁבָּ״א הָיָה נִזְהָר מֵהַכַּרְכּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ הַהִיא הָיוּ מְזַלְּפִים עָלָיו יַיִן הַרְבֵּה, וְגַם מְעָרְבִים בּוֹ חוּטֵי בָּשָׂר יָבֵשׁ.

2. הקשר — היכן הסימן עומד

סימן קי״ג עסק בבישולי עכו״ם (הבישול בידי עכו״ם), גזרה שנועדה אף היא לצמצם את הקירבה החברתית. סימן קי״ד עובר מן התבשיל אל המשקה : אותו חשש חתנות (חיתון מתוך קירבה) חל על השכר. אך לסימן ציר שני שונה לגמרי : חשש יין נסך (יין עכו״ם) הנחבא במוצרי מסחר — כבשים, שימורים, ציר, תבלינים — הפותח את כל דין הספק (מחיר, ביטול, רוב, קבוע, תלינן לקולא).

השאלות הגדולות של הסימן

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי להבין את סימן קי״ד, צריך לשלוט באוצר מילים קטן המתאר, מצד אחד, את הגזרה החברתית על המשקין, ומצד שני, את כלי הספק על היין הנחבא.

4. הספק על היין הנחבא — הטבלה

כל סעיף 10 (וסעיפים 4, 8, 11) מסתכם בטבלה של כלי הספק. מצליבין היכן קונים? ומה ידוע על מנהג המקום?, ורואין את הדין.

5. הש״ך והט״ז — גדולי המפרשים

ביורה דעה, אין השולחן ערוך נלמד לבדו. שני פירושים גדולים מלווים אותו בכל דף ומבנים את הלימוד המעשי : הש״ך והט״ז. הם נושאי הכלים שביורה דעה (אין משנה ברורה כאן, שאינה מפרשת אלא את אורח חיים).

ערך מרכזי מן הט״ז

ט״ז ס״ק ב — מדוע הפת חמורה מן השכר

ערך מרכזי מן הש״ך

ש״ך ס״ק א — אין בישולי עכו״ם בשכר

6. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על טקסט המחבר הגהות המשקפות את המנהג האשכנזי — כאן, על פי רוב, לקולא. הנה התערבויותיו הבולטות בסימננו.

על סעיף 1 — המנהג להקל בשכר דבש ותבואה

על סעיף 4 — שומן חזיר וכלי יין : אין לחוש

על סעיף 6 — שמרי יין הניתנים לטעם

על סעיף 8 וסעיף 10 — חריפות, תלינן לקולא, רוב וקבוע

7. חתנות על המשקין — מה הגזרה אוסרת באמת

סעיפים 1-2 — לב הציר הראשון — ראויים לעיון. מה בדיוק מכוון איסור השכר, שאינו מוצר אסור כלל?

8. מקרים מעשיים בני זמננו

כיצד חלים כללים אלו כיום? הנה ארבעה מצבים שכיחים מוארים בסימננו.

מקרה 1 — קפה, תה או בירה בבית מרזח אצל העכו״ם

מקרה 2 — שימורים וכבשים תעשייתיים

מקרה 3 — תבלינים : זעפרן, חלתית, תערובות

מקרה 4 — שמרים ותוספי יין (שמרים)

9. סיכום סימן קי״ד

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להמשך העיון