שולחן ערוך · יורה דעה

יסוד הסימן: כיצד נשמרת כשרותו של דבר מאכל הנשלח (שולח) או המופקד (מפקיד) ביד עכו״ם, בלא שמירה רצופה ? שלושה כלים נתנו חכמים בידינו: חותמות — חתימה הניכרת לבעליה ; סימנים — טביעת עין בגוף הדבר עצמו (ניקור, צורת החיתוך) ; ונאמנות / מירתת — היתר התלוי בכך שהעכו״ם ירא שמא ייתפס. הסימן בנוי במדרגות: מן החותם המוחלט (סעיף א') ועד למירתת שאינו אלא אומדן (סעיף י'), ובכל שלב נדון אם די בו לכתחילה או רק בדיעבד.

יַיִן וּבָשָׂר וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן שֶׁהִפְקִיד אוֹ שָׁלַח בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים — צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת. אֲבָל יַיִן מְבֻשָּׁל וְשֵׁכָר, אוֹ יַיִן שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּגוֹן דְּבַשׁ, וְכֵן הַחֹמֶץ וְחָלָב וּמוּרְיָיס וּפַת וּגְבִינָה, וְכָל שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהִפְקִידוֹ בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים — מֻתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בִּדְבָרִים שֶׁצְּרִיכִים שְׁנֵי חוֹתָמוֹת לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשׁוֹלֵחַ עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לִרְאוֹת הַחוֹתָם, אֲבָל מַפְקִיד שֶׁעָתִיד לִרְאוֹת חוֹתָמוֹ — דַּי בְּחוֹתָם אֶחָד כִּי הוּא יָרֵא. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא בָּעֵינַן שְׁנֵי חוֹתָמוֹת רַק בְּיִשְׂרָאֵל חָשׁוּד, אֲבָל בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַכֹּל שָׁרֵי עַל יְדֵי חוֹתָם אֶחָד (טור והפוסקים בשם ר״ת). וּבְדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל זֶה.)

"כֵּיוָן שֶׁהֶחֱתִים כָּרָאוּי — שְׁנֵי חוֹתָמוֹת בִּדְבָרִים שֶׁצָּרִיךְ שְׁנַיִם, וְאֶחָד בִּדְבָרִים שֶׁדַּי בְּאֶחָד — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו לִרְאוֹתוֹ; אֲבָל אִם חָזַר עַל חוֹתָמוֹ וְלֹא הִכִּירוֹ — אָסוּר, אֲפִלּוּ עָשָׂה שְׁנֵי חוֹתָמוֹת (סעיף זה כפול בסימן ק״ל ס״ח). (הגה: וּמִיהוּ דַּוְקָא אִם הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁהֶחֱלִיפוֹ וְנֶהֱנָה בַּחֲלִיפִין, אוֹ הוּא יַיִן וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁאֲסָרוֹ בִּנְגִיעָה; אֲבָל אִם רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח אוֹ הִפְקִיד וְהוּא טוֹב כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח וְלֹא נֶהֱנָה הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אִם הֶחֱלִיפוֹ — לֹא חַיְישִׁינַן אַף שֶׁהַחוֹתָם מְקֻלְקָל. וְעַיֵּין לְקַמָּן סוֹף סִימָן ק״ל מִדִּינִים אֵלּוּ.)

"אוֹת אַחַת חֲשׁוּבָה כְּחוֹתָם אֶחָד, שְׁתַּיִם הֲוֵי כִּשְׁנֵי חוֹתָמוֹת. וּדְפוּסִים — אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה אוֹתִיּוֹת — לֹא חֲשִׁיבֵי אֶלָּא כְּחוֹתָם אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁקּוֹבְעִין אוֹתָם בְּבַת אַחַת (סעיף ג'). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים מוּמָרִים וְכוּתִים הַיּוֹדְעִים לִכְתּוֹב — אֵין כְּתָב סִימָן אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּכִּיר הַכְּתָב (כפול בסי' ק״ל ס״ו). — סעיף ד': מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם הֲוֵי שְׁנֵי חוֹתָמוֹת; אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁדַּי בְּחוֹתָם אֶחָד, אִם לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא מַפְתֵּחַ — לֹא חֲשִׁיב חוֹתָם. (הגה: אִם שׁוֹלֵחַ אֵיזֶה דָּבָר בְּשַׂק וְחָתַם הַשַּׂק — אֵינוֹ אֲפִלּוּ כְּחוֹתָם אֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן הָפַךְ הַתְּפִירוֹת לִפְנִים; וְאִם חָתַם הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח וְגַם הַשַּׂק — הֲוֵי כִּשְׁנֵי חוֹתָמוֹת.)"

"אִם שָׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים יָרֵךְ בְּלֹא חוֹתָם — אִם הִיא חֲתוּכָה כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְכָהּ אַחַר חֲטִיטַת הַגִּיד — כְּשֵׁרָה; וְכֵן כָּל חֲתִיכָה שֶׁנִּכָּר בָּהּ נִיקּוּר הַיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּנְטִילַת חוּט דִּידָא וְחוּט שֶׁאֵצֶל הֶחָזֶה (סעיף ה'). (הגה: וּשְׁאָר הַחֲתִיכוֹת שֶׁעִמָּהֶן, אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁהוּחְלְפוּ — אֲסוּרוֹת; וְדַוְקָא בְּבָשָׂר אוֹ שְׁאָר אִסּוּר דְּאוֹרַיְיתָא. אֲבָל אִם שָׁלַח אִסּוּר דְּרַבָּנָן כְּגוֹן גְּבִינוֹת, אִם מַכִּיר קְצָתָם שֶׁלֹּא הוּחְלְפוּ — כֻּלָּם מֻתָּרוֹת, אִם אוֹתָן שֶׁלֹּא הוּחְלְפוּ הֵם הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁשָּׁלַח, דְּוַדַּאי אִם הֶחֱלִיף הָיָה לוֹקֵחַ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם.) — סעיף ו': שָׁלַח בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שְׁחוּטִים בְּלֹא חוֹתָם — אֲסוּרִים, שֶׁאֵין סִימַן שְׁחִיטָה סִימָן לִסְמוֹךְ עָלָיו."

"שָׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּלֹא חוֹתָם — אִם אוֹתוֹ מָקוֹם מַעֲבָר לְרַבִּים, מֻתָּר, שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא יִרְאֶנּוּ אֶחָד מִן הָעוֹבְרִים וְיִתָּפֵס עָלָיו כְּגַנָּב; וּמִיהוּ לְכַתְּחִלָּה לֹא יִשְׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּלֹא חוֹתָם (סעיף ז'). — סעיף ח': הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וּשְׁלָחוֹ בְּיַד אֶחָד מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת — נֶאֱמָן עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַחֲלִיף; וַאֲפִלּוּ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְאַמְהוֹתֵיהֶם נֶאֱמָנִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הוּא חָשׁוּד לֶאֱכוֹל דְּבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵל בָּהֶם — אַף הוּא חָשׁוּד לְהַחֲלִיף. — סעיף ט': בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְכָתוּב עָלָיו חוֹתָם אוֹ 'כָּשֵׁר' — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי כְּתָבוֹ — כָּשֵׁר, דְּמֵידַע יְדִיעַ שֶׁהוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִים שָׁם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַיּוֹדְעִים לִכְתּוֹב. (הגה: וְכֵן מֻתָּר לִקְנוֹת גְּבִינוֹת הַחֲתוּמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְמִים, וְדַוְקָא מָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁאֲרוּ הַדְּפוּסִים בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים; וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל זֶה, וּבְדִיעֲבַד אֵין לְהַחְמִיר.)"

"הַמַּנִּיחַ עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּבֵיתוֹ, וּבוֹ דְּבָרִים שֶׁאִם הוּחְלְפוּ יֵשׁ בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר תּוֹרָה: אִם הוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, אוֹ אֲפִלּוּ שָׁהָה זְמַן רַב וְלֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ לִשְׁהוֹת, וְלֹא סָגַר הַבַּיִת עָלָיו — מֻתָּר, וְלֹא חַיְישִׁינַן שֶׁמָּא הֶחֱלִיף, אֲפִלּוּ אִם הוּא נֶהֱנָה בַּחֲלִיפִין, לְפִי שֶׁהוּא מִתְיָירֵא בְּכָל שָׁעָה לֵאמֹר עַתָּה יָבוֹא וְיִרְאֵנִי. אֲבָל אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ לִשְׁהוֹת — אָסוּר. וְאִם אֵינוֹ נֶהֱנֶה בַּחֲלִיפִין — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, דְּלֹא חַיְישִׁינַן שֶׁמָּא הֶחֱלִיף לְהַכְשִׁילוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּדָּבָר (טור והמחבר ר״ס קכ״ט)."

"יִשְׂרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁפְתוּ שְׁתֵּי קְדֵרוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, זֶה בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְזֶה בְּשַׂר נְבֵילָה — מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁהֶחֱזִיר הַיִּשְׂרָאֵל פָּנָיו הֶחֱלִיף הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁחוּטָה בִּנְבֵילָה, אֲפִלּוּ אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבָּח, וַאֲפִלּוּ פִּיהֶן מְגֻלֶּה — מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת מִזּוֹ לָזוֹ (וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנֵי דְּבָרִים צְלוּיִים זֶה אֵצֶל זֶה; אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִיזָּהֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁתֵּי קְדֵרוֹת) (סעיף י״א). — סעיף י״ב: יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַקְּדֵרוֹת אֵצֶל הַשְּׁפָחוֹת כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל בַּבַּיִת (הגה: וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס; וְאִם אֵירַע קִלְקוּל שֶׁנָּתְנָה דְּבַר אִסּוּר בַּקְּדֵרָה — אֵין לְהַאֲכִילָהּ אוֹתוֹ מַאֲכָל, שֶׁלֹּא יַרְגִּילֶנָּה בְּכָךְ)."

"יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשָׂה גְּבִינוֹת בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים וַחֲתָמָם בְּחוֹתַם דְּפוּס שֶׁל עֵץ, וְשָׁכַח הַדְּפוּס בְּבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִיֵּיף הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְחָתַם אֲחֵרִים בְּאוֹתוֹ דְּפוּס, וְכֵן אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא הֶחֱלִיק הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים פְּנֵי הַגְּבִינוֹת בְּשׁוּמַן חֲזִיר. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְהַתִּיר אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחַ הַדְּפוּס מֻנָּח עַל הַגְּבִינוֹת שֶׁעָשָׂה הַיִּשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ כָּךְ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא עָשָׂה גְּבִינוֹת קְטַנּוֹת וְהֶחֱלִיפָם בִּגְדוֹלוֹת אוֹ בַּיּוֹתֵר טוֹבִים — אָסוּר. וּבִמְקוֹם הֶפְסֵד יֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן.)"