Siman קל״ח — Kashering the wine vessels

📑 Plan of the study

1. The text of the Mehaber — the 11 seifim

Siman 138 closes the block on vessels. Simanim 135 to 137 dealt with containers — skins, jars, casks, kosher wine poured into a vessel that had not been kashered. Here the subject is the equipment of the vintage: the treading vat גת and everything that surrounds it. The Mehaber orders the seifim not by vessel but by degree of severity: seif 1 gives the complete law of the winepress, seifim 2 to 8 attach every other implement to one of the degrees of seif 1, and seifim 9 to 11 settle three questions of execution — the knots, the recipe of the scouring, and the grape pips.

Three variables, and only three, govern the whole of seif 1: what is the vessel made of (stone, wood, earthenware), is it coated with pitch (זפת), and what did the non-Jew do — did he merely put wine in at the moment of pitching, did he touch wine that was still moist, or did he tread the grapes in it? Every answer moves one rung up or down the ladder of hekhsherim.

Seif 1 — The winepress: stone, wood and earthenware 📋 Copy

דיני הכשר כלי היין. ובו י״א סעיפים: גת של אבן שזפתה עובד כוכבים ונתן בה יין בשעת זפיתה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה צריכה ניגוב ואם דרך העובד כוכבים בזפותה אין די לה בנגוב אלא יקלוף הזפת ואח״כ ינגב או עירוי בלא קליפה או יישנה י״ב חודש ושל עץ אם זפתה עובד כוכבים ונתן יין בשעת זפיתה אפי׳ לא דרך בה או שזפתה ודרך בה אח״כ או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה דין אחד להם שצריכה קליפה וניגוב או עירוי בלא קליפה ואם יש נעורת של פשתן בין נסר לנסר או בלאי בגדים אין די לה בניגוב אלא צריכא מילוי ועירוי או הגעלה ושל חרס זפתה העובד כוכבים ונתן בה יין בשעת זפיתה אפילו לא דרך בה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה אינה ניתרת בקליפה וניגוב אלא במילוי ועירוי בלא קליפה ואם זפתה העובד כוכבים ודרך בה צריכה קליפה ומילוי ועירוי או הגעלה בלא קליפה או יישון י״ב חדש או להסיקה בכבשן עד שירפה הזפת וכל זה בזפותה אבל אם אינה זפותה יש לחלק שאם תחלת תשמישה ע״י עובד כוכבי׳ צריכ׳ ניגוב (ובשל חרס עירוי אם דרך בה) (טור) ואם תחילת תשמישה ע״י ישראל סגי בהדחה אם היא של עץ או אבן אבל אם היא של חרס צריכה ניגוב:

Seif 2 — The masonry winepress: bricks, lime and gypsum 📋 Copy

גת הבנויה בלבנים או סיד וגפסים (פירוש חומר יותר לבן מהסיד ויס״ו בלע״ז) דינה כשל חרס:

Seif 3 — Scalding by pouring takes the place of scouring 📋 Copy

הגת וכליו הצריכי׳ ניגוב ניתרי׳ בהגעלה ע״י עירוי שמערה מכלי ראשון עליהם ולא תהא הגעלה זו פחותה מניגוב:

Seif 4 — The tub, the funnel, the measuring vessel and the dipper 📋 Copy

גיגית גדולה שדורכין בה והמשפך וכלי המדה והמחץ והוא כלי שדולין בו מהבור לחבית כולם דינם כגת:

Seif 5 — The beam and the boards: a mere rinsing 📋 Copy

הקורה שעוצרים בה הענבים והדפים שמשימין על העביט (פי׳ כלי גדול) סגי להו בהדחה:

Seif 6 — The lattice baskets, and the four ways of purifying them 📋 Copy

העקלים (פי׳ כמין קופות מסורגות כמצודה שפורטי״ם בלע״ז) שכורכים סביב העביט העשוים מחריות של דקל ושל קנבוס מנגבן ושל שיפה ושל גמי בולעים יותר וצריך ליישנן י״ב חדש (ויש להחמיר בשל קנים כמו בשל שיפה וגמי) (סמ״ג) ואם רצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים (דעת הרמב״ם) או מניחן תחת צנור שמימיו מקלחין או במעיין שמימיו רודפין י״ב שעות ואח״כ יותרו:

Seif 7 — The wine strainer: hair, wool or flax 📋 Copy

משמרת של יין של עובד כוכבים אם היא של שער מדיחה ואם היא של צמר צריכה ניגוב ואם היא של פשתן צריכה ליישנה י״ב חדש:

Seif 8 — The filtering baskets, and the Rama’s tablecloths 📋 Copy

כלי חלף (פירוש מין עשב שעושין ממנו מחצלאות וחבלים) והוצין וכיוצא בהן מכפיפות שמסננים בהם היין אם היו תפורים בחבלים מדיחן ואם היו אחוזות זו בזו בחיבור קשה צריכים ניגוב ואם היו תפורות בפשתן מיישנן. (מפות שלנו שנפל עליהם יינם סגי להו בהדחה אפילו נפל עליהם יין רותח) (טור ומרדכי פרק השוכר ובהגהת אשיר״י):

Seif 9 — The knots: when must they be untied? 📋 Copy

כל מקום שצריך ניגוב צריך להתיר הקשרים אבל בהכשר מילוי ועירוי וכן ביישון שנים עשר חדש אין צריך להתיר הקשרים:

Seif 10 — The exact recipe of the ניגוב: water and ashes 📋 Copy

כל מקום שאמרנו צריך ניגוב אם הם לחים מקנחן באפר ואח״כ מדיחן במים ואח״כ מקנחן באפר פעם שנית ואח״כ מדיחן במים ואם הם יבשים מקדים מים ואח״כ אפר ואח״כ מים ואח״כ אפר ואח״כ מים:

Seif 11 — The grape pips one is not obliged to gather 📋 Copy

גת שדרך בה עובד כוכבים כשבא ישראל לנגבה מכבד כדרכו ואין מחייבין אותו ללקט החרצנים:

2. Background — the mishnah of Avodah Zarah 74b and the sugya that follows

The whole siman comes from the last chapter of Avodah Zarah. There one reads first the mishnah of the winepress, and then a sugya that corrects it, widens it and fixes its details. To read them in order is to watch the Mehaber at work: he added almost nothing, he arranged.

The mishnah sets out the three materials, and already the whole hierarchy:

« גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה » — עבודה זרה ע״ד ע״ב

summary: a stone winepress that a non-Jew coated with pitch — one scours it and it is pure; a wooden one — Rabbi says one scours it, and the Sages say one peels off the pitch; an earthenware one — even if he peeled off the pitch, it remains forbidden. The halakhah follows the Sages, and that is why the Mehaber requires for wood קליפה וניגוב.

The gemara at once adds the decisive variable — the treading:

« דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב » — עבודה זרה ע״ד ע״ב

Rava teaches that the mishnah speaks only of a pitched winepress, and that treading changes matters. And the gemara illustrates this by a story: Rav is sent to inspect a winepress, judges it at first smooth enough for a mere scouring, and then catches sight of a crack beneath it full of wine:

« חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף » — עבודה זרה ע״ד ע״ב

The baraita explains the peculiar standing of the winepress, midway between an ordinary vessel and a vessel of storage:

« הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם » — עבודה זרה ע״ד ע״ב

It is from this baraita that the Taz, at the very opening of his commentary, draws the key to the severity of the siman: the winepress is not a vessel of storage, yet wine lingers in it throughout the vintage, and so it is treated almost as one.

What is ניגוב in practice? The gemara asks:

« בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר » — עבודה זרה ע״ד ע״ב

And it answers that the two masters do not contradict one another — one speaks of a wet vessel, the other of a dry one:

« רַב אָמַר: בְּמַיִם, וְהוּא הַדִּין לְאֵפֶר. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: לְאֵפֶר, וְהוּא הַדִּין לְמַיִם, וְלָא פְּלִיגִי — הָא בְּרַטִּיבְתָּא, הָא בְּיַבִּשְׁתָּא » — עבודה זרה ע״ה ע״א

It then counts the rounds. The version of Pumbedita gives four and five — exactly the tally of seif 10:

« בֵּי רַב אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תְּלָת אַרְבַּע, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אַרְבַּע חָמֵשׁ » — עבודה זרה ע״ה ע״א

The baskets and the cords come from a baraita cited by Rabbi Abahu:

« הַדַּפִּין וְהָעֲדָשִׁין וְהַלּוּלָבִין מַדִּיחָן, וְהָעֲקָלִין שֶׁל נְצָרִין וְשֶׁל בִּצְבּוּץ מְנַגְּבָן, וְשֶׁל שִׁיפָה וְשֶׁל גֶּמִי מְיַשְּׁנָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ » — עבודה זרה ע״ה ע״א

And the means of purifying them at once:

« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לְטַהֲרָן מִיָּד, מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין, אוֹ חוֹלְטָן בְּמֵי זֵיתִים » — עבודה זרה ע״ה ע״א

« רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מַנִּיחָן תַּחַת צִינּוֹר שֶׁמֵּימָיו מְקַלְּחִין, אוֹ בְּמַעְיָן שֶׁמֵּימָיו רוֹדְפִין. וְכַמָּה? עוֹנָה » — עבודה זרה ע״ה ע״א

The gemara asks how long: עונה. The Rambam renders that measure into hours, and it is his wording that the Mehaber reproduces word for word in seif 6:

« וְאִם רָצָה לְטַהֲרָן מִיָּד מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין אוֹ חוֹלְטָן בְּמֵי זֵיתִים אוֹ מַנִּיחָן תַּחַת צִנּוֹר שֶׁמֵּימָיו מְקֻלָּחִין אוֹ בְּמַעְיָן שֶׁמֵּימָיו רוֹדְפִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ יֻתְּרוּ » — רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״א הלכה כ״ד

Finally the strainer and the baskets, with the mention of the knots that will become seif 9:

« הָנֵי רְוָוקֵי דַּאֲרַמָּאֵי דְּמַזְיָא — מַדִּיחָן, דְּעַמְרָא — מְנַגְּבָן, דְּכִיתָּנָא — מְיַשְּׁנָן, וְאִי אִיכָּא קִטְרֵי — שָׁרֵי לְהוּ » — עבודה זרה ע״ה ע״א

3. Key concepts — the ladder of the seven hekhsherim

The siman does not know “to kasher” in the singular. It knows seven distinct operations, ranged from the lightest to the heaviest. To read the siman is to know on which rung of that ladder each vessel stands.

The ladder of the seven hekhsherim

Three terms one must have in hand

4. The summary table — the grid of seif 1

Table A — the grid of seif 1, material by material

Table B — the other vessels (seifim 2 to 8)

5. The Taz and the Shakh — six key entries

Taz ס״ק א — why the winepress is treated so strictly

The question could not be avoided: a winepress is not a jar, wine is not kept in it. Why impose more upon it than upon an ordinary vessel? The Taz answers in one sentence, in the name of the Rashba:

« אע״ג דאין מכניסין לקיום בגת מ״מ הואיל ומשהין בו יין כל ימי הגיתות ותדיר בו יין דומה לכלי שמכניסין בו לקיום בזה דאסור אפילו לפי שעה » — ט״ז יו״ד קל״ח ס״ק א

His answer is an intermediate category: the winepress is not a vessel of storage, yet wine remains in it all season long. It is therefore forbidden even for a passing use — without, for all that, requiring the three-day עירוי of true storage vessels. The whole siman lives in that middle ground.

Shakh ס״ק א — what “at the moment of the coating” means

The Mehaber writes that the non-Jew put wine in בשעת זפיתה. The Shakh corrects the impression:

« כלומר לאחר זפיתה אבל בזפיתה ה״ל כזורק מים לטיט » — ש״ך יו״ד קל״ח ס״ק א

Read: after the coating. For wine thrown in during the coating is like water thrown into clay — it mingles with the still-soft substance instead of being absorbed by it. A tiny refinement, on which nevertheless it depends whether the vessel drank or not.

Taz ס״ק ד — why treading makes everything worse

Treading recurs six times in seif 1, and it always raises the rung by one. The Taz gives the physical reason, in the name of Rashi:

« פרש״י מפני כובד הדריכה נעשה בקעים בזפת » — ט״ז יו״ד קל״ח ס״ק ד

The weight of the treader cracks the pitch: the wine no longer stays on the surface, it enters the fissures. This is also what the gemara’s story tells — Rav first believes that a scouring suffices, until he catches sight of the crack full of wine.

Taz ס״ק י — the large tub, and the case where even rinsing is superfluous

Seif 4 ranks the large tub with the winepress. The Taz asks which tub is meant:

« פירוש שיש שם ברזא שמושכין משם יין צלול אבל באין שם ברזא אין שם יין צלול כלל ואפי׳ הדחה אין צריכין » — ט״ז יו״ד קל״ח ס״ק י

Only a tub fitted with a tap, from which clear wine is drawn. Where there is no tap there is no clear wine at all — and the Taz concludes that not even a rinsing is required. A tub with no draw-off receives only must and stalks, not wine.

Taz ס״ק י״א — the siphon, and the sharpest warning of the siman

The measuring vessel of seif 4 brings with it, according to the Taz, an implement the Mehaber does not name:

« נראה לי שבכלל זה גם המינקת שקורין היב״ר של עובד כוכבים שצריך הכשר גדול וק״ו הוא מכלי המדה כיון שהיין מתאסף בעקמומיתו לא תועיל לו הדחה ויש למחות ביד המקילים » — ט״ז יו״ד קל״ח ס״ק י״א

This is the one place in the siman where a commentator uses the formula ויש למחות ביד המקילים — “one must protest against those who are lenient”. The reason is mechanical: the wine gathers in the bend of the tube and does not come out with a rinsing. It is the passage of the siman that speaks most directly to the installations of our own day.

Shakh ס״ק ד — the whole of this seif is a לכתחילה

Here is the remark that changes the reach of the entire siman:

« ודע שכל הכשר שבסעיף זה היינו לכתחלה אבל אם עבר ודרך בגת או בכלי הגת שלא הוכשר מותר בדיעבד דיש ס׳ וכדלעיל סימן קל״ז סעיף ב׳ » — ש״ך יו״ד קל״ח ס״ק ד

The seven degrees of hekhsher state what must be done before the vessel is used. If one went ahead and trod in a winepress that had not been kashered, the wine remains permitted after the fact, because there is sixty times more wine than absorbed matter — the Shakh refers to siman 137. He adds one reservation, however: a very wide and shallow press may not reach the sixty. Level 4 takes up this point in detail.

Shakh ס״ק ז — running water serves the winepress too

Seif 6 offers the cords an immediate purification under running water. The Shakh extends it:

« וה״ה לגת וכל כליה מהני הכשר זה ודוקא שסלק השולים שאז המים מקלחים ורודפים מעבר לעבר » — ש״ך יו״ד קל״ח ס״ק ז

The same means serves the winepress and all its vessels — on one condition: that the floor has been removed, so that the water truly passes from side to side. Water standing at the bottom of a vat is not running water.

Baer Hetev ס״ק ו — the Bach against the Mehaber on wood

At the very end of seif 1 the Mehaber permits a mere rinsing for an unpitched winepress, of wood or of stone, whose first use was by a Jew. The Baer Hetev notes that not all agree:

« והב״ח חולק על המחבר וס״ל דבשל עץ נמי בעי ניגוב אבל הט״ז כתב דדברי המחבר הם עיקר ונכונים ע״ש » — באר היטב יו״ד קל״ח ס״ק ו

The Bach requires ניגוב even for wood; the Taz upholds the Mehaber and concludes that his words are correct and sound. This is the only practical divergence in seif 1, and the Baer Hetev — who sometimes decides where the Shakh leaves a doubt — stands here behind the Taz.

6. The glosses of the Rama and the explanatory glosses

The Rama intervenes only three times in this siman, and each time to add a stringency or a leniency that Ashkenazi practice required.

First gloss, on seif 1 — on the unpitched winepress whose first use was by a non-Jew:

« ובשל חרס עירוי אם דרך בה » — רמ״א יו״ד קל״ח:א

The Mehaber required a ניגוב. The Rama, in the name of the Tur, draws a distinction: for earthenware, if he trod in it, a עירוי is needed. Earthenware remains earthenware, even without pitch.

Second gloss, on seif 6 — on the cords:

« ויש להחמיר בשל קנים כמו בשל שיפה וגמי » — רמ״א יו״ד קל״ח:ו

For the twelve-month ageing the Mehaber had named only שיפה and גמי. The Rama adds to them, in the name of the Semag, cords of reeds: in his country these were what people used.

Third gloss, on seif 8 — and it is the most useful of them all:

« מפות שלנו שנפל עליהם יינם סגי להו בהדחה אפילו נפל עליהם יין רותח » — רמ״א יו״ד קל״ח:ח

This is the one line of the siman that speaks of a household mishap rather than of a winery. A non-Jew’s wine has fallen on a tablecloth: a rinsing suffices, even if it was boiling. The Shakh at once qualifies:

« משמע בהדחת צונן וכן הוא בהג״א ומרדכי שם » — ש״ך יו״ד קל״ח ס״ק י

A cold rinsing is meant, as appears from the Mordekhai and the Hagahot Asheri; but from the Asheri it appears that it is permitted only with the customary washing — several launderings, with ashes and hot water in a secondary vessel. The Shakh reconciles them: the distinction turns on what clings to the cloth and what does not.

The explanatory glosses. Four parentheses in the printed text are not glosses of the Rama but explanations of vocabulary, translating words that had become obscure:

7. Contemporary practical cases

Case 1 — The stainless-steel tank of an unsupervised winery

The siman names three materials: stone, wood and earthenware. It does not name metal — and that is a fact to be stated rather than papered over. A stainless tank has no pitch, cannot be peeled, and does not crack under a treader’s weight. Yet the two questions of the siman still stand exactly as they are: did wine linger in it, and was the first use a non-Jew’s? As for the path of kashering itself, the siman supplies a transposable principle: the Taz teaches in ס״ק ז that wherever scalding applies it is preferable to pouring. The precise standing of a metal vessel, however, belongs to siman 135 and to a Rav’s ruling.

For the application to your own situation, consult your Rav.

Case 2 — The oak barrel bought from a non-Jewish producer

Wood is indeed in the siman — but a barrel is not a winepress. The press receives the wine for the season of the vintage; the barrel keeps it, and that is exactly the line the baraita in Avodah Zarah draws between מכניסו לקיום and what is not. The Taz recalls it in his very first word: if the three-day עירוי is not required of the winepress, that is precisely because it is not a vessel of storage. A barrel is one, and therefore falls under siman 135, which is stricter.

For the application to your own situation, consult your Rav.

Case 3 — The concrete tank, and seif 2

Seif 2 is the only one in the siman that bears directly on a modern construction, and it does so without knowing it: a winepress built of bricks, or of lime and gypsum, has the law of earthenware — the strictest degree of the grid. A tank of concrete, of cement or of mineral render falls very naturally under that description. It cannot therefore make do with a scouring, and it is seif 3 that rescues it: scalding by pouring, since a tank cannot be immersed anywhere.

For the application to your own situation, consult your Rav.

Case 4 — The hoses, the pump and the siphon

This is where the siman speaks most directly to our own day, and in its firmest voice. The Taz, in ס״ק י״א, adds to the measuring vessel of seif 4 the מינקת — the tube used for decanting — and requires for it a major hekhsher, all the more so than for the measuring vessel, because the wine gathers in the bend and does not come out with a rinsing. A flexible hose, a pump elbow, a coupling: these are precisely bends in which liquid stands.

For the application to your own situation, consult your Rav.

Case 5 — The filter and the strainer

Seifim 7 and 8 treat three filtering materials and give them three different regimes — hair, wool, flax — and the criterion is explicit: בולעים יותר, what absorbs more. Hair scarcely absorbs, wool absorbs, flax absorbs so far that nothing but time will do. A filter of our own day — a cellulose pad, a membrane, a synthetic cloth — obviously does not appear on that list; but the question the siman puts to it is perfectly clear: which of the three does it resemble?

For the application to your own situation, consult your Rav.

Case 6 — Wine spilt on a tablecloth

This is the most domestic case in the siman, and the Rama is lenient in it: a rinsing suffices, even if the wine was boiling. The Shakh specifies that this rinsing is a cold one, and recalls that from the Asheri a heavier requirement emerges — the customary laundering, with ashes and hot water — for what clings to the cloth. Between a dry stain and an ingrained one the difference is not one of severity: it is the same question as in seif 1, whether the material drank.

For the application to your own situation, consult your Rav.

8. Summary of Siman 138

Memory table — the 11 seifim, one line each

Comprehension questions

To go further