מפסק המחבר להכרעת הש״ך, הט״ז, הבאר היטב,
הפתחי תשובה ונקודות הכסף, ועד למקרי ימינו
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קמ״ח (י״ב סעיפים)
עם נושאי הכלים: ש״ך, ט״ז, נקודות הכסף, באר היטב, פתחי תשובה, בית יוסף, טור, רמב״ם
⚠ הערת רמה :
אין רמה זו «דעת הרב» : השולחן ערוך הרב
(אדמו״ר הזקן) אינו מקיף את יורה דעה, ולא את סימן קמ״ח.
זו רמה של פסק למעשה : מה עושים, ואת מי שואלים.
עריכה ועיון :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה מעוגנת או בלשון השולחן ערוך ונושאי כליו, או בפוסק נקוב ובר בדיקה (טור, בית יוסף, רמב״ם, גמרא בעבודה זרה, בגיטין, בברכות ובחולין). ביורה דעה אין משנה ברורה (שאינה על אורח חיים אלא), ואין שולחן ערוך הרב (שאדמו״ר הזקן לא כתב יורה דעה). וערוך השולחן אינו מובא : לשונו על סימן זה אינה נגישה לנו, ואין מביאים מה שאי אפשר לבדוק. ונשארו, ודי בהם : הש״ך (י״ג ס״ק), הט״ז (ח׳ ס״ק), הבאר היטב (ט׳ ס״ק), הפתחי תשובה (ס״ק א׳) ונקודות הכסף (ג׳). ובמקום שהשאלה חורגת מן הסימן, רמה זו אומרת זאת ועוצרת : ההלכה למעשה עוברת דרך רבך.
הסימן מוכרע בשלשה כלים, ואין המחבר משתמש באחר.
« משום דאזיל ומודה לפני אליל ביום חגו » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק א)
« כולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק א)
« עד יום חגו דחזי ליה קמיה ביום חגו ואזיל ומודי » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ב)
« ואם א״א שלא יקבלנו משום איבה יקבלנו ולא יהנה בו » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ה)
| סעיף | פסק המחבר | מה שעשו בו נושאי הכלים |
|---|---|---|
| א | שלשה ימים לפני : לא לקנות ולא למכור דבר המתקיים ; ושאינו מתקיים נמכר | ט״ז ס״ק ב : שמחת הרווח מכאן, המעות שבידו מכאן |
| א | השאלה ושאילה, והלוואה בלא רבית : אסורים | ט״ז ס״ק ג : שאלה בחפץ, הלואה במעות שלהוצאה ניתנו |
| א | גבייה : על פה מותר, בשטר ובמשכון אסור ; ומותר בשידם תקיפה ובמלוה ברבית | ש״ך ס״ק ג כנגד הבית יוסף בטעם ; פתחי תשובה מהפך במקום שהערכאות כופות |
| ב | יום החג : אסור בהנאה ; שלשה ימים לפניו : מותר | הלכה כריש לקיש בשלשת הימים |
| ג | חג ארוך = יום אחד, ועוד שלשה לפניו | רמב״ם פרק ט הלכה ג, מועתק בלא שינוי |
| ד | בחוצה לארץ : יום החג בלבד | ש״ך ס״ק ד : ואף זה בשהוא בכל שנה |
| ה | לא לשלוח ולא לקבל דורון ; קיבל מפני האיבה — יאבד כלאחר יד | ש״ך ס״ק ה : בלא הנאה כשאי אפשר לאבד ; ט״ז ס״ק ה מתיר ליהנות, ונקודות הכסף והבאר היטב דוחים |
| ו | העמדת שר בהקרבה : יום חג | בית יוסף : הוא יום גינוסיא שבמשנה |
| ז | חג של יחיד : אותו היום, אותו האיש | ש״ך ס״ק ו : אינו יום קבוע לכל |
| ח | מי שאינם מודים בו : מותר לשאת ולתת | ר״ן : אינן עושות אלא מיראת המלך |
| ט | לא ליכנס לביתו לתת לו שלום ; ובחוץ, בקצרה | ש״ך ס״ק י״ב : סעיף זה אסור גם האידנא |
| י | לעולם לא לכפול שלום ; ולהקדים לו | ש״ך ס״ק ז : תיבת שלום שהיא שם, ובצריך עיון ; ט״ז ס״ק ו מצאו בסמ״ק |
| י״א | הליכה אסורה / חזרה מותרת בעובד כוכבים ; ובישראל להפך | ט״ז ס״ק ז–ח ; ש״ך ס״ק ט–י״א |
| י״ב | בזמן הזה : משא ומתן, הלוואה ושאר דברים מותרים | ש״ך ס״ק י״ב : חוץ מסעיף ט ; רמ״א : בעל נפש ; ש״ך ס״ק י״ג : הדורון, מבערב |
« שלשה ימים לפני חגם של עובדי כוכבים אסור ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים » (שו״ע יו״ד קמ״ח:א)
« ומותר למכור להם דבר שאינו מתקיים עד יום חגם כגון ירקות ותבשיל » (שו״ע יו״ד קמ״ח:א)
« אבל כשלוקח מהם בין דבר המתקיים בין דבר שאינו מתקיים הרי המעות בידו ביום חגו ומודה עליהם אע״פ שאין בידו החפץ » (בית יוסף יו״ד קמ״ח)
« עבר ונשא ונתן ביום חגם אסור בהנאה ואם נשא ונתן בשלשה ימים שלפני החג מותר בהנאה » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ב)
« אבל מלוה על פה נפרעים מהם מפני שהוא כמציל מידם » (שו״ע יו״ד קמ״ח:א)
« ובזמן דידם תקיפה אפילו בשטר חשיב כמציל מידם » (שו״ע יו״ד קמ״ח:א)
« ואם היא מלוה ברבית אפילו במשכון חשיב כמציל מידם » (שו״ע יו״ד קמ״ח:א)
« ולי נראה שטעמא מפני דהאידנא ידם תקיפה עלינו ובקל יכול העובד כוכבים להעליל ולכפור סך ההלואה » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ג)
« לשון הש״ך והתוס׳ כתבו סתמא דבמלוה במשכון נמי הוי כמציל מידם שכמה פעמים אובדות אפילו במשכון » (באר היטב יו״ד קמ״ח ס״ק ג)
« שכתב דבזמן שעושים משפט חרוץ לכוף לשלם אפילו כתב יד. נשתנה הדין וכל העומד לגבות כגבוי דמי » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ח ס״ק א)
« אסור לשלוח דורון לעובד כוכבים ביום חגם אלא אם כן נודע לו שאינו מודה באלילים ואינו עובדם » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ה)
« ואם חושש לאיבה מקבלו ויזרקנו בפניו לבור או למקום האבד כלאחר יד » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ה)
« רב יהודה שדר ליה קורבנא לאבידרנא ביום אידו אמר ידענא ביה דלא פלח אליל » (בית יוסף יו״ד קמ״ח)
« דהיכא דלא מציל אשתמוטי דלא להוי ליה איבה שקיל ליה » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ה)
« אבל נראה דאם א״א לעשות בפני העובד כוכבים שיאבדנו מותר לקבלו וליהנות ממנו » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק ה)
« רחוקי׳ בישוב דברי הטור והרמב״ם והנכון כמ״ש בש״ך ס״ק ה » (נקודות הכסף יו״ד קמ״ח)
« והט״ז פסק דאם א״א לאשתמוטי יקבל ממנו ומותר להנות ממנו ודבריו תמוהים וכן בנה״כ חולק עליו » (באר היטב יו״ד קמ״ח ס״ק ה)
« כל אותם הימים כיום אחד הם וכל אותם הימים אסורים עם ג׳ לפניהם » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ג)
« במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בשאר ארצות אינו אסור אלא יום חגם בלבד » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ד)
« ואם הוא יום חג שאינו קבוע שאינם עושים אותו בכל שנה אפילו ביום חגם מותר » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ד)(ב) האם כל הציבור נוהג בו ? חגו של יחיד — יום לידה, משתה, יציאה מבית האסורים — אינו אוסר אלא אותו היום ואותו האיש, ולא משועבדיו.
« כיון שאינו יום קבוע לכל » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ו)(ג) האם הנוהגים בו מודים בו ? הנוהגים מפני מנהג או מפני כבוד ואינם מאמינים — יצאו מן הסימן, והוא סעיף ח, והמסנן שפועל בימינו יותר מכל.
« אין יום החג אסור אלא לעובדיה בו בלבד » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ח)
« אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש » (שו״ע יו״ד קמ״ח:ט)
« אסור לכפול לו שלום לעובד כוכבים לעולם לפיכך טוב להקדים לו שלום » (שו״ע יו״ד קמ״ח:י)
« ומ״מ מה שנזכר בסעיף ט׳ אסור גם האידנא » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק י״ב)
« ומה שנזכר בסעיף ט׳ איך דינא האידנא עיין ב״ח » (באר היטב יו״ד קמ״ח ס״ק ט)
« כלומר אפי׳ שלא ביום חגו » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ח)
« וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם חַגָּם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְאֵין כּוֹפְלִין לָהֶן שָׁלוֹם לְעוֹלָם » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י׳ הלכה ה׳ובאשר לתיבה, הש״ך מביא בשם הר״ם שהנידון הוא שלום שהיא שם — אלא שהניח בצריך עיון, והט״ז מצא את החילוק בסמ״ק. ולמעשה אין נשענים על ספק שבעליו הניחו בעינו.
« ומכל מקום צ״ע קצת דבש״ס גבי מקדים ויהיב שלמא וגבי שלמא למר לא משמע לכאורה הכי ושמא שלמא הוי בכלל שלום » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ז)
« עובדי כוכבים ההולכים לחגם למרחוק בהליכה אסור לשאת ולתת עמהם והבאים מותרים » (שו״ע יו״ד קמ״ח:י״א)
« דמאי דהוה הוה אבל בישראל כיון דאביק ביה גרע טפי ואסור בחזרה אבל בהליכה אפשר שיחזור אא״כ הוא מומר » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק ח)
« דכיון שהורגל עמהם ודאי דעתו לחזור » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק י״א)
« נראה דלרבותא קאמר למרחוק דאפילו בהליכה אסור » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק ז)
« יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים » (שו״ע יו״ד קמ״ח:י״ב)
« גּוֹיִם שֶׁבְּחוּצָה לְאָרֶץ לָאו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, אֶלָּא מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן » (חולין י״ג ע״ב)
« והאידנא כתב הרשב״ם בשם רש״י שהכל מותר דלאו עובדי אליל הם ולא אזלי ומודי » (טור יו״ד קמ״ח)
« ומ״מ מה שנזכר בסעיף ט׳ אסור גם האידנא » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק י״ב)
« ומיהו כתב הר״ן ואעפ״כ בעל נפש ימעט וכן כתב הרמב״ן ז״ל והביא ראיה מהירושלמי » (בית יוסף יו״ד קמ״ח)
« דאי יאחר תהוי ליה איבה הואיל והורגל כבר דמאי דהוה הוה וכ״ש בזמן הזה דלא שכיחא כולי האי דאזלי ומודי » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק י״ג)
המקרים שלהלן ניתנים ללימוד. הם מראים היכן חלה סברת הסימן — לא מה שיש לעשות.
| המקרה | הסעיף | מה יש לשאול קודם כל |
|---|---|---|
| לשלם חשבון, לגבות תשלום, למסור הזמנה ביום חג של אמונה אחרת | א, יב | סעיף יב מתיר את המסחר. ונשארת שאלת סעיף ט למה שאינו מסחר. |
| לגבות חוב בטוח, בר אכיפה בערכאות | א ופתחי תשובה | כאן הסברה מתהפכת : שוב אין מה «להציל», והפתחי תשובה אומר זאת במפורש. |
| דורון עסקי הנשלח במועד קבוע | ה, והגהת יב | הרמ״א מבקש להקדים מבערב ; וביום עצמו אינו נסבל אלא בדיעבד. |
| דורון שנתקבל ואי אפשר להשיבו | ה | שלש רשויות מארבע : נוטלו ואינו נהנה. וכאן שואלים רב. |
| ללכת אל עמית ביום חגו לברכו | ט | הש״ך כותב שסעיף זה לא הותר. ומצאו בחוץ והשיב בקצרה — שאלה אחרת היא. |
| להשיב ברכה בכפילה | י | אינו תלוי בחג. וחילוק הר״ם בתיבה נשאר ספק שהש״ך הניחו בעינו. |
| להשתתף באירוע חברה שנערך לרגל חג דתי | ח, יב, רמ״א | אם הנוהגים בו אינם מודים בו — סעיף ח מוציאו מן הסימן. והרמ״א מתיר לשמוח משום איבה, וסוגר בבעל נפש. |
| טקס רשמי שיש בו סדר דתי | ו | אין הסעיף עוסק בהעמדה אלא בהקרבה ובקילוס הנלווים לה. |
| יום הולדת, חתונה, שמחת יחיד | ז | אותו היום ואותו האיש בלבד, ולא משועבדיו. |
| חג שאינו חוזר בכל שנה | ד וש״ך ס״ק ד | הש״ך מתיר אף ביום שהוא חל בו. |
| השאלה | התשובה למעשה | היכן זה כתוב |
|---|---|---|
| האם מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ? | בזמן הזה — כן | סעיף יב ; חולין י״ג ע״ב |
| האם מותר לגבות חוב באותו יום ? | כן אם היה רעוע ; לא אם הערכאות כופות | סעיף א ; פתחי תשובה ס״ק א |
| האם מותר לשלוח דורון ? | מבערב ; וביום עצמו רק בדיעבד | הגהת סעיף יב ; ש״ך ס״ק י״ג |
| האם מותר להחזיק דורון שנתקבל באותו יום ? | ליטול — כן, ליהנות — לא ; שלש רשויות כנגד אחת | סעיף ה ; ש״ך ס״ק ה, נקודות הכסף, באר היטב ס״ק ה |
| האם מותר ללכת אליו לברכו באותו יום ? | לא — וזהו הגבול המפורש | סעיף ט ; ש״ך ס״ק י״ב |
| האם מותר לכפול ברכה ? | לא, ולעולם | סעיף י ; ש״ך ס״ק ח |
| חג שאינו שנתי ? | מחוץ לסימן | ש״ך ס״ק ד |
| אנשים החוגגים בלא להאמין ? | מחוץ לסימן | סעיף ח |
| האם מותר לשמוח עמהם בנכנס לעיר ? | כן משום איבה ; ובלאו הכי — יתרחק | הגהת סעיף יב ; בית יוסף בשם הר״ן |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קמ״ח · 148 · ♥ תמיכה