Trois seifim. Aucun n’interdit un acte de culte : tous interdisent ce qui lui ressemble. Quatre coudées, un dos qui se courbe, une bouche qui approche.
Révision structurée, tableaux de psak, mémorisation rapide
La source, dans la braïta :
« יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא יִשְׁחֶה וְיִטְלֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« פַּרְצוּפוֹת הַמְקַלְּחוֹת מַיִם בִּפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל פִּיהֶם וְיִשְׁתֶּה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ג׳ הלכה ח׳)
| Clause du seif | Qui parle | Ce qui en résulte |
|---|---|---|
| מצוה להתרחק מדרך אלילים ד׳ אמות | Mehaber | Une distance, avant tout geste |
| לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות | Mehaber | Le corps ne se courbe pas devant elle |
| מפני שנראה כמשתחוה לה | Mehaber | Le motif : l’image, non l’acte |
| אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול | Mehaber | La sortie : changer de posture, non renoncer |
| לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים | Mehaber | Le même motif, porté jusqu’à la bouche |
| אם יש סכנה בדבר … מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור | Rama | Un interdit d’apparence cède devant le danger |
| אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם | Rama | Le dignitaire porteur d’une image de culte |
| רק בדרך שאינו נראה … או שיקום לפניהם קודם בואם | Rama | La sortie, déplacée dans le temps |
| ויש מקילין בדבר | Rama | L’avis indulgent : le salut ne vise que l’officier |
| וטוב להחמיר כסברא הראשונה | Rama | La conclusion : rigueur |
La braïta permet « s’il ne paraît pas ». La guemara écarte la lecture la plus simple, puis dit ce que la formule signifie.
« אִילֵּימָא דְּלָא מִתְחֲזֵי, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אֲפִילּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« אֶלָּא אֵימָא: אִם אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« כתוב בהגהת פרישה ולפי מאי דקיימא לן דכל דבר שאסור משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפילו אין שום אדם רואהו אסור » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« וכן משמע בטור להדיא וכך הם דברי המחבר ועמ״ש בא״ח סימן ש״א סעיף מ״ה וסימן ש״ה סעיף י״א » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« כתב הגהת פרישה ולפי מאי דקי״ל דכל דבר שאסור משום מראית עין אפי׳ בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפי׳ אין שום אדם רואהו אסור ועיין מה שכתב באו״ח סי׳ ש״א סמ״ה וסי׳ ש״ה סי״א » (באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק א)
Une même figure, deux versions du texte, deux verdicts — et les deux commentateurs s’appuient sur le même Bach.
| Qui | Ce qu’il tient | Où c’est écrit |
|---|---|---|
| La guemara et le Tour | La fontaine « des villes » — sans mention d’idole | עבודה זרה י״ב ע״א · טור יו״ד ק״נ |
| Le Rambam, suivi par le Mehaber | La fontaine « devant une idole » | רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ג׳ · שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
| Le Taz | Il faut être rigoureux même sans idole, selon la version du Tour | ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א |
| Le Chakh, au nom du Bach | Hors de devant l’idole c’est permis ; le rigoureux est béni | ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב |
| Le Baer Hetev | Il rapporte le Taz sous son nom | באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק ב |
« וכבר הביא מו״ח ז״ל שיש בזה חילוק בין הראשונים ויש להחמיר אפי׳ הפרצוף אינו עומד בפני אלילים כגירסת הטור » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א)
« אבל שלא בפני אלילים שרי והמחמיר אפילו שלא בפני אלילים תע״ב » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב)
Le Rama ajoute trois choses au seif 3, et il conclut.
« י״א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« וטוב להחמיר כסברא הראשונה » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman 150 · ♥ Soutenir