שלושה סעיפים. אין בהם אחד האוסר מעשה עבודה : כולם אוסרים את הדומה לו. ארבע אמות, גב שנכפף, ופה שמתקרב.
חזרה מסודרת, טבלאות פסק, זיכרון מהיר
המקור, בברייתא :
« יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא יִשְׁחֶה וְיִטְלֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« פַּרְצוּפוֹת הַמְקַלְּחוֹת מַיִם בִּפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל פִּיהֶם וְיִשְׁתֶּה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ג׳ הלכה ח׳)
| לשון הסעיף | מי אומר | מה יוצא מזה |
|---|---|---|
| מצוה להתרחק מדרך אלילים ד׳ אמות | מחבר | מרחק, קודם לכל מעשה |
| לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות | מחבר | אין הגוף נכפף לפניה |
| מפני שנראה כמשתחוה לה | מחבר | הטעם : התמונה, לא המעשה |
| אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול | מחבר | המוצא : לשנות תנוחה, לא לוותר |
| לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים | מחבר | אותו טעם, עד הפה |
| אם יש סכנה בדבר … מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור | רמ״א | איסור מראית נדחה מפני הסכנה |
| אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם | רמ״א | השר הנושא צורת עבודה |
| רק בדרך שאינו נראה … או שיקום לפניהם קודם בואם | רמ״א | המוצא, מועתק בזמן |
| ויש מקילין בדבר | רמ״א | דעת המקילין : ההצדעה לשר בלבד |
| וטוב להחמיר כסברא הראשונה | רמ״א | המסקנה : להחמיר |
הברייתא מתירה “אם אינו נראה”. הגמרא דוחה את הקריאה הפשוטה, ואחר כך אומרת מה פירוש הלשון.
« אִילֵּימָא דְּלָא מִתְחֲזֵי, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אֲפִילּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« אֶלָּא אֵימָא: אִם אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א)
« כתוב בהגהת פרישה ולפי מאי דקיימא לן דכל דבר שאסור משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפילו אין שום אדם רואהו אסור » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« וכן משמע בטור להדיא וכך הם דברי המחבר ועמ״ש בא״ח סימן ש״א סעיף מ״ה וסימן ש״ה סעיף י״א » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« כתב הגהת פרישה ולפי מאי דקי״ל דכל דבר שאסור משום מראית עין אפי׳ בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפי׳ אין שום אדם רואהו אסור ועיין מה שכתב באו״ח סי׳ ש״א סמ״ה וסי׳ ש״ה סי״א » (באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק א)
אותו פרצוף, שתי גירסאות, שני פסקים — ושני נושאי הכלים נסמכים על אותו ב״ח.
| מי | מה שהוא סובר | היכן כתוב |
|---|---|---|
| הגמרא והטור | הפרצוף “בכרכין” — בלא הזכרת אליל | עבודה זרה י״ב ע״א · טור יו״ד ק״נ |
| הרמב״ם, ואחריו המחבר | הפרצוף “בפני אלילים” | רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ג׳ · שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
| הט״ז | יש להחמיר אף בלא אליל, כגירסת הטור | ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א |
| הש״ך, בשם הב״ח | שלא בפני האליל מותר ; והמחמיר תבוא עליו ברכה | ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב |
| הבאר היטב | מביא את הט״ז בשמו | באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק ב |
« וכבר הביא מו״ח ז״ל שיש בזה חילוק בין הראשונים ויש להחמיר אפי׳ הפרצוף אינו עומד בפני אלילים כגירסת הטור » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א)
« אבל שלא בפני אלילים שרי והמחמיר אפילו שלא בפני אלילים תע״ב » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב)
הרמ״א מוסיף שלושה דברים על סעיף ג, ומסיים.
« י״א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« וטוב להחמיר כסברא הראשונה » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ק״נ · ♥ תמכו בנו