סימן קנ״א — מה שישראל מוכר, משכיר, נותן ואומר לעובד כוכבים

1. האקסיומה : אין הסימן שוקל את הסחורה אלא את מה שנותן המעשה

והראיה החדה שבסימן היא סעיף ו. הכלי הוא הוא הכלי שבסעיף ה — ונעשה מותר מפני שהנושא נשתנה : שוב אין הוא מאיים על השלישי אלא מגן על המוכר. והטעם כתוב בגוף הסעיף, והגמרא אומרתו במלה אחת על הפרסיים :

« וְהָאִידָּנָא דְּקָא מְזַבְּנִינַן, אָמַר רַב אָשֵׁי: לְפָרְסָאֵי דְּמַגְּנוּ עִילָּוַון » (עבודה זרה ט״ז ע״א)

ומשום כך סעיפים יב–יג, הנראים חוץ לענין, עומדים במקומם בדיוק : אומרים הם מה נעשה כשאין המעשה נותן לעבודה סיוע, ואינו נותן לזולת אחיזה, ואינו נוטל מן העושה חובה. נשאר השלום, והכל חוזר להיתרו.

« תָּנוּ רַבָּנַן: מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי גוֹיִם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְקוֹבְרִין מֵתֵי גוֹיִם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם » (גיטין ס״א ע״א)

2. ארבע שאלות הרפלקס

3. הטבלה הראשית — ארבעה עשר הסעיפים, שורה לכל אחד

4. ארבעה איסורים בסימן אחד

זו ההבחנה המועילה שבסימן, והנשכחת במהירות. ארבעה שורשים, ארבעה גדרים, ואין דבר עובר מזה לזה.

ונשארו סעיפים יב ויג, שאינם באחד מארבעת השורשים : באים הם מדרכי שלום והולכים לצד השני.

5. קו הש״ך : הכל תלוי במי שכנגדך

סעיף א נקרא בשתי דרכים : כמחלוקת בין המרדכי למחמירין, וכחלוקת מקרים. הש״ך בחר בשנייה, וקריאה זו מסדרת מחדש את כל הסימן.

« אבל לפעד״נ דלא פליגי דכ״ע מודים להמרדכי ותוס׳ בפ״ק דעבודת כוכבי׳ דבעובד כוכבי׳ או מומר שרי » (ש״ך יו״ד קנ״א ס״ק ו)

6. שש מחלוקות הסימן

7. חמישה כללי זהב

8. סימן לזיכרון — ״סחורה״

9. חמישה מכשולות שכיחים

10. כרטיס חזרה אחרון