הפסיקה כפי שנושאיה — ש״ך, ט״ז, באר היטב, פתחי תשובה, נקודות הכסף — נושאים אותה,
והמקרים בני זמננו הנקשרים בה
נושא:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ג (ד׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ד׳ ס״ק), באר היטב (ג׳ ס״ק), פתחי תשובה, נקודות הכסף, בית יוסף, טור
הערה: האדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה; רמה זו היא רמת פסק ולא “דעת הרב”. והרמב״ם אינו קובע סימן זה במקום אחד: הבהמה, התינוק וייחוד הישראלית בהלכות איסורי ביאה (פרק כ״ב), וייחוד האיש והנהגות הדרך בהלכות רוצח ושמירת נפש (פרק י״ב).
עריכה:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים. ובו ד׳ סעיפים:
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר. (ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות) (טור):
ב. לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים:
ג. אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ״מ טופלו קצת לימינו) (ר״ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך: הגה במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי פכ״ה):
ד. לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם:
קודם כל יישום צריך לדעת מה אין הסימן אומר. אינו אומר דבר במאכל, לא ביין ולא במשא ומתן — כל אלה בסימנים אחרים. הוא אומר דבר אחד: מי נשאר לבדו עם מי, והיכן. ואומרו שלוש פעמים, לשלושה חששות שאינם מתערבבים.
« אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא תִּתְיַיחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
| החשש | מה היא אוסרת | מה מרפה אותה — ולא זולת |
|---|---|---|
| רביעה | להעמיד בהמה בפונדקאותיהם או אצל הרועה שלהם | מקום שמענישים על כך (סעיף א) |
| שפיכות דמים | להתייחד עמהם; ובדרך, לעמוד שלא כראוי | אין היתר — אלא הנהגות (סעיפים ב-ג) |
| עריות | ישראלית המתייחדת עם עובד כוכבים | לא כלום: לא הריבוי ולא הנשים (סעיף ד) |
| סעיף | הקטע | הדין | המקור |
|---|---|---|---|
| א | אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות | אסור | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| ב | לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| ג | אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו | הנהגה | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו | הנהגה | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה | הנהגה | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | ולא ישחה לפניו לעולם | הנהגה | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך | הנהגה | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים | אסור — ונחלקו | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת | מותר — ונחלקו | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ד | לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד |
« אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
« ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
הבית יוסף נותן שני היתרים; ומרן אינו כותב אלא אחד, והוא של הר״ן — התלוי במנהג המקום ובדיניו.
« והר״ן התיר מטעם אחר דהא דתנן אין מעמידין בהמה בפונדקאות העכו״ם וכן אין מוסרין בהמה לרועה שלהם ה״מ במקומות שהעכו״ם חשודים על הרביעה א״נ בסתם עכו״ם אבל עכו״ם שבמקומות שאינם חשודים בה אדרבה מכין ועונשין עליה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
« וכ״כ ה״ה בפכ״ב מהלכות איסורי ביאה בשם הרשב״א ז״ל שבמקומות הידועים שלא נחשדו עליה מותר לייחד » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
ויש לשים לב: הגהת הרמ״א בתינוק באה אחרי סייג המקום, וטעמה אחר — מינות ולא רביעה. והרמב״ם נותן לאותו דין טעם המקרבו לבהמה.
« ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות » (רמ״א יו״ד קנ״ג:א)
« וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ה׳)
« אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וע״כ אין בזמן הזה שום איסור לאכילה אפי׳ ברובעו ישראל בפני ב׳ עדים כיון דליכא גמר דין » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
| השאלה | התשובה | המקור |
|---|---|---|
| האם הבהמה אסורה באכילה? | לא | ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| האם יש דעה מחמירה בעיקר הדין? | תשובת ב״ח נוטה לכך | באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| האם מותר לשוחטה לכתחילה לאכילה? | בית יעקב: לא; ימכור לעובד כוכבים | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| או שמצוה לשוחטה מיד? | יד אליהו: מצוה היא | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| האם עורה כשר לתשמישי קדושה? | יד אליהו: לא, ואפילו לרצועות | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
« וכן כתב בתשו׳ בית יעקב סי׳ קי״ח אלא שכ׳ דמ״מ לכתחלה אסור לשוחטה כדי לאכול ממנה רק ימכור לעובדי כוכבים ובמקום שאין עובדי כוכבים אוכלים בהמה שנרבעת אסור למכור להם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אכן אם יש לחוש שהישראל יעבור וישחטנו ויאכלנו יש להתיר למכרו לעובד כוכבים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« ועיין בתשובת יד אליהו סימן ל״ה שחולק עליו במ״ש דאסור לכתחלה לישראל לשחוט בהמה הנרבעת דליתא והעלה דמותרת באכילה ומצוה לשוחטה מיד דוקא ולא למכרה ולא להניחה בחיים כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וכתב עוד דאין לכתוב על עורה ס״ת ותפילין ומזוזות ואפילו רצועות אין ליקח ממנה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אבל ת׳ ב״ח סי״א נטה להחמיר » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
| מי | מה הוא אוחז | למעשה |
|---|---|---|
| רמ״א | מנהג הלבוש שבמקום | אסור במקום שהולכים בלא מכנסיים; ומי שכבר נכנס אין צריך לצאת |
| ב״ח | טומאה וטהרה, ומכאן המרחק | אסור תוך ארבע אמות, אף בלבוש |
| ש״ך | הטעם בטל עם דיני טומאה וטהרה | מותר; וההימנעות ממידת חסידות בלבד |
| ט״ז | צניעות — חשש הרהור | צריך לצאת מששת שהערוה נראית, אף אם קדם |
| נקודות הכסף | ראיית הט״ז אינה עומדת | השגה בשורה אחת, בלא מסקנה משלה |
« והשתא דאין טומאה וטהרה נוהג בינינו ואין אנו נזהרין ברוקן ומדרסן גם לרחוץ עמהם שרי כן נ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אפשר דאינהו לא מיירי אלא למדת חסידות ולמי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה אבל לא לשאר סתם ב״א » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וזה דבר ברור שאסור דודאי יש לחוש שיראנו ישראל ויבוא לידי הרהור » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« ומותר בכל גווני רק שיהיה מכוסה ערותו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« רוצה להוכיח דאסור לרחוץ במרחץ שהעובדי כוכבים רוחצי׳ בו ערומים ואין דבריו נכונים בזה » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ג)
« והט״ז חולק על הג״ה זו ופסק דאפילו אם הישראל קדמו לעובד כוכבים אפ״ה אסור כיון דהטעם משום הרהור מה לי אם קדמו או לא » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« אבל הש״ך כתב דבזה״ז הכל מותר אפי׳ אם העובד כוכבים קדמו רק ממדת חסידות ומי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה יש להרחיק מזה אבל לא לשאר סתם בני אדם » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ב)
« לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ד)
« וְכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְיַחֵד עִם הָעַכּוּ״ם מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« אֲבָל לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַכּוּתִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל כּוּתִי מְשַׁמַּרְתּוֹ וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ד׳)
| המצב | בישראל | בעובד כוכבים | המקור |
|---|---|---|---|
| אחד ואשתו עמו | מותר | אסור | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| רבים כשרים בלא נשותיהם | מותר | אסור | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| רבים פרוצים ונשותיהם עמהם | מותר | אסור | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד · ט״ז ס״ק ד |
| אשה חשובה וקרובה למלכות | — | אסור | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
| ייחוד עם נשים נכריות | — | מותר, בהסתייגות שכתב הש״ך | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג |
« אפילו היא חשובה קרובה למלכות כ״כ ב״י לדעת רש״י והרי״ף והרמב״ם וכ״כ הב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« וכב״י והאחרונים דוקא עם אנשים אבל עם נשים אף לפירש״י » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« דבכה״ג אפילו בישראל פריצי שרי כמו שנתבאר בא״ע סימן כ״ב ס״ה » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« דבהיתר שתלוי במה שהם רבים לא מהני אלא בכשרים אבל לא בפרוצים אבל ההיתר השני שמחמת נשותיהם עמהם מהני בישראל אפי׳ בפרוץ ואפי׳ אין שם אלא הוא לבדו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« וכאן בעובד כוכבים לא מהני אלו תרתי » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« אפ״ה בעובד כוכבים אסור ואפי׳ היא חשובה וקרובה למלכות ודוקא עם אנשים אבל עם נשים שרי דלא חיישינן לשפיכת דמים עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
ובדרך נותן הסעיף הנהגות ולא איסורים — אלא שיש לדעת שהוא מכריע שם במחלוקת, ושהרמב״ם מכריע אחרת:
« אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« ולא ישחה לפניו לעולם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« פָּגַע עַכּוּ״ם בַּדֶּרֶךְ מַחְזִירוֹ לִימִינוֹ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« ודע דזה שכתב רבינו הוא כדברי ר׳ ישמעאל בנו של ר״י בן ברוקה אבל ת״ק פליג עליה וסבר דלעולם טופלו לימינו והרמב״ם בפי״ב מהלכות רוצח פסק כת״ק » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
| שאלה | תשובה | מקור |
|---|---|---|
| האם מותר להעמיד בהמה אצלם? | לא — אלא במקום שמענישים על כך | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| ואם אירע? | הבהמה אינה נאסרת; וההנהגה שנויה | ט״ז ס״ק א · פתחי תשובה ס״ק א |
| האם מותר למסור תינוק? | לא — והטעם שונה ברמ״א וברמב״ם | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| האם מותר להתייחד עם עובד כוכבים? | לא — מחשש שפיכות דמים | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| כיצד יתמקם בדרך? | סייף לימין, מקל לשמאל, הישראל למעלה | שו״ע ורמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| האם הרמב״ם מחלק כן? | לא — פוסק כתנא קמא | בית יוסף יו״ד קנ״ג |
| בית המרחץ? | לא הוכרע — ארבע שיטות | רמ״א · ש״ך ס״ק א · ט״ז ס״ק ג · נקודות הכסף |
| האם ישראלית מתייחדת כשהם רבים? | לא — לא הריבוי ולא הנשים | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד · ט״ז ס״ק ד |
| ואשה חשובה? | אסורה לש״ך | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לעמוד הבית · סימן קנ״ג · ♥ תמיכה